ניקולאי סטוגוב

גנרל בצבא האימפריה הרוסית

ניקולאי ניקולייביץ' סטוגוברוסית: Никола́й Никола́евич Сто́гов; 10 בספטמבר 18737 בדצמבר 1959) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת האזרחים הרוסית.

ניקולאי ניקולייביץ' סטוגוב
Никола́й Никола́евич Сто́гов
ניקולאי סטוגוב
ניקולאי סטוגוב
לידה 10 בספטמבר 1873
האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית (1699-1858)האימפריה הרוסית (1699-1858)
פטירה 7 בדצמבר 1959 (בגיל 86)
סן-ז'נבייב-דה-בואה, צרפת צרפתצרפת
מקום קבורה Sainte-Geneviève-des-Bois Russian Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Russian coa 1825.png צבא האימפריה הרוסית
הצבא האדוםהצבא האדום  הצבא האדום
Volunteer Army Insignia.svg הצבא הלבן
דרגה גנרל (האימפריה הרוסית) גנרל חיל הרגלים
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-16
מפקד החזית הדרום-מערבית
ראש המטה הכל רוסי
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים הרוסית
עיטורים
  • עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
  • חרב הזהב של גבורה
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2
  • דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

תחילת דרכועריכה

סטוגוב נולד ב-10 בספטמבר 1873. הוא למד בבית הספר הצבאי ניקולייב ולאחר מכן בבית הספר לתותחנים קונסטנטינובסקו ואז הצטרף למשמר הקיסרי. ב-1900 הוא סיים את לימודיו באקדמיית המטה הכללי בהצטיינות. בנובמבר של אותה שנה הוא הוצב במטה הדיוויזיה ה-17. במאי 1901 הוא הוצב כקצין למטלות מיוחדות במטה הקורפוס ה-6; מספטמבר 1904 עד מרץ 1909, הוא הוצב במחוז הצבאי ורשה. בדצמבר 1908 הוא הועלה לדרגת פולקובניק, ובמאי 1909 התמנה לראש המשרד להיסטוריה צבאית במטכ"ל.

מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחיםעריכה

  ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 היה סטוגוב ראש מטה הבריגדה הפינית ה-1. בסתיו של אותה שנה הוא מונה למפקד הגדוד הפיני ה-3. ב-15 באפריל 1915 הוא הועבר למטה הארמייה השמינית. ב-25 בספטמבר 1916 הוא מונה לראש מטה הארמייה. הוא היה העוזר הקרוב ביותר לאלכסיי ברוסילוב. אחרי מהפכת פברואר הוא התקדם במהירות בשל תמיכתו במשטר החדש. ב-2 באפריל 1917 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-16 והועלה לדרגת לוטננט גנרל ב-29 באפריל 1917. בעקבות פרשת קורנילוב, ב-10 בספטמבר 1917, הוא מונה לראש מטה החזית הדרום-מערבית, ובעקבות מהפכת אוקטובר מונה לזמן קצר למפקד החזית.

בינואר 1918 הצטרף סטוגוב לצבא האדום. בין 8 במאי ל-2 באוגוסט של אותה שנה, הוא מונה לראש המטה הכל רוסי (אחד משני המטות הכלליים של הצבא האדום). באוקטובר של אותה שנה הוא נעצר בידי הצ'קה בשל חשד לפעילות כנגד המשטר. הוא שוחרר כבר בנובמבר, והחל לעבוד בארכיון המרכזי של הצבא האדום. במהלך 1919 הוא עמל על ארגון מחתרת אנטי-בולשביקית באזור מחוז מוסקבה, ולפיכך נעצר שוב בידי הצ'קה. הוא הוחזק בכלא בוטירסקאיה ובמנזר אנדרוניקוב. בסתיו 1919 הוא נמלט מכלאו לפולין, שם חבר לצבא הלבן ולחם עמו במלחמת האזרחים הרוסית. בין ינואר לפברואר 1920 הוא שימש כראש מטה צבא המתנדבים. במאי של אותה שנה הוא מונה למפקד מבצר סבסטופול. בעקבות תבוסת הצבא הלבן, הוא נמלט ליוגוסלביה שם התגורר מספר שנים. בשנת 1924 הוא עבר לפריז, שם עבד במפעל. ב-1928 הוא מונה לסגן מפקד הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים, וב-6 ביולי 1930 הוא מונה לגזבר הארגון (עד 1934). הוא היה פעיל בארגונים אנטי-בולשביקיים שונים וכן כתב עבור המגזין הרוסי האנטי-בולשביקי "כבוד". הוא נפטר ב-7 בדצמבר 1959 בכפר הצרפתי סן-ז'נבייב-דה-בואה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקולאי סטוגוב בוויקישיתוף