צבא המתנדבים

יחידה צבאית שהשתייכה לצבא הלבן

צבא המתנדביםרוסית: Добровольческая армия) הייתה יחידה צבאית שהשתייכה לצבא הלבן באזור דרום רוסיה והשתתפה במלחמת האזרחים בשנים 19171920.

היסטוריה

עריכה

היחידה החלה להתארגן בעיר נובוצ'רקסק במחצית נובמבר 1917 בהנהגת מיכאיל אלכסייב. בתחילת דצמבר 1917 הצטרף למאמץ לאוור קורנילוב. בתחילת דרכה, כ-65% מהמתנדבים היו קצינים, היתר היו צוערים של בתי ספר צבאיים, סטודנטים וקוזאקים. בהמשך עם הנהגת גיוס בשנים 19191920 אחוז הקצינים פחת וגדל מספר של איכרים ושבויים של הצבא האדום.

לקראת סוף דצמבר 1917 הצבא הגיע לכ-3,000 חיילים ובתחילת פברואר 1918 לכ-6,000 איש. ב-7 בינואר 1918 היחידה קיבלה את שמה "צבא המתנדבים" זאת בלחץ של לאוור קורנילוב שיחסיו עם אלכסייב היו מתוחים והוא לא היה מוכן להיות חלק של "ארגון אלכסייב". בהתאם לחלוקה שסוכמה בין הגנרלים, קורנילוב היה אחראי על הצד הצבאי ואלכסייב על מדיניות ואוצר. בין המפקדים הבולטים בתחילת דרכה של הצבא היו גם אנטון דניקין, אלכסנדר לוקומסקי וסרגיי מרקוב. מתחילת דרכו התבסס צבא המתנדבים על תמיכת מדינות ההסכמה.

מסע קובאן הראשון

עריכה
 
חיילי צבא המתנדבים בתחילת 1918

כבר בתחילת 1918 החלו קרבות עם יחידות של הצבא האדום. הקוזאקים המקומיים לא תמכו בצבא המתנדבים. בלחץ האויב, ב-22 בפברואר 1918 יחידות צבא המתנדבים עזבו את אזור דון והחלו להתקדם לכיוון קובאן. הכוונה ההייתה להתחבר לכוחות שלחמו נגד הבולשביקים באזור קרסנודר. מסע זה מרוסטוב על הדון לכיוון קרסנודר ובחזרה בוצע על ידי יחידה של כ-3,500 חיילים וקצינים שלחמו נגד כ-20,000 חיילים בצבא האדום. במהלך המסע הלך מספר הלוחמים בצבא המתנדבים ופחת עקב אבדות ולעומת זאת גדל מספר הלוחמים בצבא האדום כתוצאה מקבלת תגבורות. ב-14 במרץ כבשו כוחות הצבא האדום את קרסנודר, עוד לפני שיחידות צבא המתנדבים התקרבו לעיר. ב-26 במרץ הצטרפה לצבא המתנדבים קבוצת קוזאקים בפיקוד ויקטור פוקרובסקי שעזבה את קרסנודר מספר ימים קודם לכן וכללה 3,000 אלף פרשים. לאחר התארגנות מחדש של הכוח המשולב הוחלט לחזור לאזור קרסנודר ולנסות לכבוש את העיר. במהלך אפריל 1918 התרחש ניסיון לכבוש את קרסנודר שבמהלכו נהרג לאוור קורנילוב. במהלך קרבות קשות הצליח אנטון דניקין למנוע כיתור מלא של צבאו. במסע זה הצטיין באומץ ליבו סרגיי מרקוב. בסופו של דבר סוכם על מסע חזרה לאזור דון. המסע התרחש בתנאי מזג אוויר הקשים של החורף ובמהלכו התנהלו קרבות בלתי פוסקים נגד הכוח העודף של הצבא האדום. המסע היה חשוב מאוד ליצירת גאוות יחידת ומסורת משותפת של צבא המתנדבים. לכל משתתפי המסע הוענק אות מיוחד.

מסע קובאן השני

עריכה
 
כרזה עם קריאה להתנדב לצבא

במאי 1918 הצטרפה לצבא המתנדבים יחידה של קולונל מיכאיל דרוזדובסקי שהגיע מהחזית הרומנית. היא כללה מעל 3,000 לוחמים והייתה מצוידת היטב בתותחים, מטוסים ותחמושת רבה.

בסוף יוני 1918, צבא המתנדבים שגדל לתשעת אלפי לוחמים ביחד עם כוחות של קוזאקים מקומיים בפיקודו של פיוטר קרסנוב החלו במסע השני לכיוון קובאן. המסע הסתיים בתבוסה של יחידות הצבא האדום שכללו כ-100 אלף לוחמים ובכיבוש מלא של אזור קובאן וצפון קווקז. במהלך המסע נהרג המפקד הנערץ סרגיי מרקוב והפיקוד על יחידתו הועבר לאלכסנדר קוטפוב. יחידות הצבא האדום הובסו, מפקדיהם נהרגו והן נסוגו להתארגנות מחדש בשטחים לא מאוכלסים בקרבת אסטרחן.

במהלך הקרבות, לא די שלא פחת כוחו של צבא המתנדבים, אלא זכה לחיזוק וגידול עם קבלת תוספת משמעותית של מתנגדי הבולשביקים לשורותיו.

 
אנטון דניקין בחרקוב, 1919

מהפך מצבא מתנדבים לצבא קבע

עריכה

ב-15 באוגוסט 1918 הוכרז גיוס ראשון לצבא ובכך הצבא החל לעבור תהליך של מהפך. לקראת ספטמבר 1918 הצבא כלל כבר 30,000–35,000 לוחמים. ב-8 בינואר 1919 הוכרז על איחוד כל הכוחות בדרום רוסיה תחת צבא המתנדבים ואנטון דניקין הוכרז כמפקד הכוחות המזוינים בדרום רוסיה.

בנובמבר 1918 עם סיום מלחמת העולם הראשונה, עזרת מדינות ההסכמה החלה להיות ממשית יותר. ב-12 ביוני 1919, במטרה לתרום לאיחוד כל הכוחות הלוחמים נגד הבולשביקים, אנטון דניקין הכריז על כך שהוא מכיר באלכסנדר קולצ'ק כמפקד עליון של הצבא רוסי הלוחם.

מסע למוסקבה

עריכה

במהלך קיץ-סתיו 1919 הצבא החל במסע מוסקבה ומטרה לכבוש את העיר ולהפיל את המשטר הסובייטי. איכות הכוחות של צבא המתנדבים הייתה גבוהה בהרבה מזו של הצבא האדום אך נחיתות מספרית ואבדות גבוהות בנפש הביאו לכישלון המסע.

היקף הכוח של צבא המתנדבים הגיע כבר ל-100,000 לוחמים. ביולי 1919 ריכזו הבולשביקים לעומת זאת צבא בהיקף של כ-200,000 לוחמים, כולל אוגדת הרובאים הלטביים שהיו יחידת עילית של הצבא האדום.

לקראת אוקטובר 1919 יחידות של צבא המתנדבים התקדמו עד לאוריול לכיוון מוסקבה, כבשו את אודסה, קייב ורוב אוקראינה ובמזרח הגיעו לפרברי וולגוגרד. באותה תקופה החלה מתקפה של כוחות בפיקוד נסטור מאכנו שעשו ברית עם הבולשביקים. דניקין נאלץ להעביר כוחות מכיוון מוסקבה לאוקראינה. כתוצאה מכך באזור קורסק נגד 62,000 לוחמים סובייטים היו רק 22,000 לוחמים של צבא המתנדבים. במהלך סוף 1919 - תחילת 1920 נאלץ צבא המתנדבים לעזוב כל השטחים שנכבשו במהלך קיץ-סתיו 1919. במהלך זה ערקו ממנו רוב המגויסים וכוחו קטן בהיקפו לכ-5,000 איש. הצבא התרכז בקובאן. במהלך מרץ 1920 הועברו כ-5,000 לוחמים ומעל 30,000 אזרחים דרך הים מנובורוסיסק לחצי האי קרים. הלוחמים הצטרפו לכוחות בפיקוד פיוטר וראנגל.

מנהיגי צבא המתנדבים

עריכה

מפקדים

עריכה

קצינים בולטים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צבא המתנדבים בוויקישיתוף