ניק אנדרסון

שחקן כדורסל אמריקאי

נליסון "ניק" אנדרסוןאנגלית: Nelison “Nick” Anderson; נולד ב-20 בינואר 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1989–2002. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 14.4 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים למשחק.[1]

ניק אנדרסון
Nick Anderson
אנדרסון בשנת 2012
אנדרסון בשנת 2012
לידה 20 בינואר 1968 (בן 56)
שיקגו שבאילינוי, ארצות הברית
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
מספר 25
מכללה אוניברסיטת אילינוי
דראפט בחירה מספר 11, 1989
אורלנדו מג'יק
קבוצות כשחקן
1989–1999
1999–2001
2001–2002
אורלנדו מג'יק
סקרמנטו קינגס
ממפיס גריזליס

קריירת תיכונים ומכללות

עריכה

אנדרסון נולד וגדל בשיקגו שבאילינוי. בשנתו האחרונה באקדמיית הספורט "סימאון" המקומית (1986), הוביל את קבוצת הכדורסל שלה לזכייה באליפות התיכונים של אילינוי. בסיום אותה עונה זכה בתואר "מר אילינוי בכדורסל" המוענק לשחקן התיכונים המצטיין במדינה.[2]

בשנת 1987 החל ללמוד באוניברסיטת אילינוי, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל שלה הוביל את קלעיה עם 15.9 נקודות בממוצע למשחק. בעונתו השנייה קלע 18.0 נקודות למשחק והוביל את הקבוצה, לצד קנדל גיל, להעפלתה הראשונה מזה 37 שנים לשלב פיינל פור טורניר המכללות.[3] במשחק חצי הגמר קלע אנדרסון 17 נקודות, אך אילינוי הפסידה 81–83 לאוניברסיטת מישיגן, אותה הוביל גלן רייס.[4]

קריירת משחק

עריכה

אורלנדו מג'יק

עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1989 נלקח אנדרסון בבחירה ה-11, על ידי אורלנדו מג'יק.[5] בכך היה אנדרסון נבחר הדראפט הראשון בתולדות הקבוצה, אשר הוקמה לקראת עונת 1989/1990. במהלך עונתו השנייה בקבוצה הפך לשחקן חמישייה קבוע, ובעונתו השלישית (1992) הוביל אותה עם ממוצע של 19.9 נקודות למשחק. בשנים הבאות המשיך להיות אחד השחקנים הבולטים של המג'יק לצד דניס סקוט, שאקיל אוניל ופני הארדוויי, אשר הצטרפו לקבוצה בין 1990–1993. ב-23 באפריל 1993 קלע אנדרסון שיא קריירה של 50 נקודות במשחק מול ניו ג'רזי נטס.[6]

בעונת 1994/1995 השיגו המג'יק את המאזן הטוב ביותר באזור המזרחי, 57–25, וגברו על בוסטון סלטיקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף (3–1) בדרך למפגש מול שיקגו בולס בחצי גמר המזרח. כוכב הבולס, מייקל ג'ורדן, חזר במהלך אותה עונה מפרישתו הראשונה ולבש גופייה מספר '45' במקום ה-'23' אשר יצג אותו עד הפרישה. בשניות האחרונות של המשחק הראשון בסדרה, כאשר שיקגו הובילה על אורלנדו בנקודה אחת, חטף אנדרסון את הכדור מידי ג'ורדן, מה שהוביל לקליעת שתי נקודות במתפרצת ולניצחון של המג'יק.[7] בסיום אותו משחק אמר אנדרסון כי ג'ורדן "לא נראה כמו מייקל ג'ורדן הישן", וכי "המספר 45 לא מרשים כמו שהיה ה-23... לא הייתי יכול לעשות את זה למספר 23".[8][9] לקראת המשחק הבא החליף ג'ורדן את מספר גופייתו בחזרה ל-'23', והוביל את קבוצתו לניצחון על אורלנדו עם 38 נקודות. בהמשך הדיחה אורלנדו את שיקגו (4–2) ואת אינדיאנה פייסרס (4–3), והעפילה לראשונה בתולדותיה לגמר ה-NBA.

כ-8 שניות לסיום המשחק הראשון של גמר 1995, כאשר המג'יק הובילו על יוסטון רוקטס ב-3 נקודות, נשלח אנדרסון לקו העונשין והחטיא 4 זריקות ברציפות, על אף שהיה קלעי של כ-70% מקו העונשין. מיד לאחר מכן קלע שחקן הרוקטס קני סמית' שלשה אשר שלחה את המשחק להארכה, בה גברה יוסטון על אורלנדו. גם בשלושת המשחקים הבאים ניצחו הרוקטס, וזכו באליפות ה-NBA השנייה ברציפות. בשלושת המשחקים האחרונים של הסדרה קלע אנדרסון 9.0 נקודות למשחק בלבד ב-28.1% קליעה מהשדה, לאחר שב-18 משחקי הפלייאוף עד אז קלע 15.1 נקודות למשחק ב-47.3% קליעה.

ב-4 העונות הבאות המשיך אנדרסון להציג יכולת יציבה, עם כ-14.2 נקודות למשחק, אך הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה מפלייאוף 1995. בעת עזיבתו את המג'יק בסיום עונת 1998/1999 ניצב אנדרסון ראשון ברשימת מובילי הקבוצה בנקודות (10,650) ובחטיפות (1,004).

סקרמנטו וממפיס

עריכה

באוגוסט 1999, לאחר 10 עונות באורלנדו, הועבר אנדרסון בטרייד לסקרמנטו קינגס בתמורה לטאריק עבדול-ואהד ובחירת דראפט עתידית. בעונתו הראשונה בקבוצה קלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק, אך בעונה העוקבת הוצא מרוטציית הקבוצה והשתתף ב-21 משחקים בלבד. לקראת עונת 2001/2002 נשלח לצד ג'ייסון ויליאמס בטרייד לממפיס גריזליס, בתמורה למייק ביבי וברנט פרייס.[10] בסיום אותה עונה פרש ממשחק, בגיל 34.

מאז פרישתו עובד אנדרסון במחלקת יחסי הציבור של אורלנדו מג'יק,[11] וכן כפרשן של משחקי הקבוצה ברשת פוקס ספורטס.[12]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של אנדרסון ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ זוכי פרס "מר אילינוי בכדורסל", באתר realgm.com
  3. ^ סטטיסטיקות קריירת המכללות של אנדרסון, באתר sports-reference.com
  4. ^ סטטיסטיקות המשחק בין אילינוי למישיגן, באתר sports-reference.com
  5. ^ רשימת נבחרי דראפט 1989, באתר basketball-reference.com
  6. ^ סטטיסטיקות המשחק בין אורלנדו לניו ג'רזי, באתר basketball-reference.com
  7. ^ אנדרסון חוטף לג'ורדן את הכדור, בערוץ ה-NBA ביוטיוב, 7 במאי 2015
  8. ^ Memories of MJ's first two acts, באתר ESPN, ינואר 1999
  9. ^ Flashback: 20 years ago today, Anderson forces MJ back to No. 23, באתר ESPN,‏ 7 במאי 2015
  10. ^ Bibby, J-Will Part of Four-Player Deal, באתר ה-NBA,‏ 27 ביוני 2001
  11. ^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של אנדרסון
  12. ^ FOX Sports Florida to air all 82 Orlando Magic games, באתר orlandomagicdaily.com,‏ 14 בספטמבר 2016