ניק רודס

ניק רודס (נולד כניקולס ג'יימס בייטס; 8 ביוני 1962) הוא מוזיקאי, זמר ומפיק אנגלי, הידוע בעיקר כחבר מייסד וכקלידן של להקת הגל החדש דוראן דוראן.[2] הוא החבר הצעיר ביותר של ההרכב המקורי. על פי הדיווחים, רודס הוא הבעלים של השם דוראן דוראן; עובדה שנזכרה ביומני אנדי וורהול.

ניק רודס
Nick Rhodes
Duran Duran (6874520092).jpg
לידה 8 ביוני 1962 (בן 58)
ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nicholas James Bates[1]
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1978 - הווה (כ־42 שנים)
סוגה Pop, pop rock, synthpop, new wave
עיסוק מלחין, מוזיקאי, מפיק מוזיקה דיגיטלית, מפיק מוזיקלי, ליריקן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה Keyboards, sampler, synthesizer, vocals
www.duranduran.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודס היה מעורב גם בפרויקטים מוזיקליים נוספים מחוץ לדוראן דוראן: הוא שיחרר אלבומים עם ההרכב ארקדיה ב- 1985 (שכלל שלושה מחברי דוראן: רודס, סיימון לה בון ורוג'ר טיילור),[3] והקליט והופיע בשנת 2002 תחת השם "The Devils" עם סטיבן דאפי, חבר מוזיקלי ותיק והזמר המקורי של דוראן דוראן. במארס 2013 הוא שחרר את פרויקט הצד הטלוויזיוני TV Mania עם גיטריסט דוראן דוראן לשעבר, וורן קוקורולו.

היסטוריה מוקדמתעריכה

ניקולס ג'יימס בייטס הוא בן יחיד להורים אמידים, שהיו בעלי חנות צעצועים בברמינגהם. הוא למד בתיכון Woodrush ב Wythall, צפונית לווסטרשייר. הוא וג'ון טיילור הקימו להקה בשם 'RAF'. בשנת 1978 עזב בייטס את בית הספר בגיל שש עשרה, והקים את דוראן דוראן עם חבריו מבית הספר: סטיבן דאפי (שירה), ג'ון טיילור (שניגן אז גיטרה ראשית) וסיימון קולי (בס).

בערך באותה עת בה נבחר השם דוראן דוראן ללהקה, החליט ניק בייטס לשנות את שם הבמה שלו. הוא סלד מכך שקוראים לו מאסטר בייטס, ובחר בשם "רודס", שהוצע על ידי ג'ון טיילור לפני הראיון הראשון ללהקה, על שם מותג הפסנתר החשמלי.

כאשר הלהקה התגבשה בהרכב הסופי שלה בשנים 1979 - 1980, דוראן דוראן החלה לנגן במועדון מקומי בבירמינגהאם בשם "The Rum Runner". בעלי המועדון הפכו למנהלי הלהקה, ורודס החל לעבוד במועדון כתקליטן.[2]

הלהקה זכתה להצלחה מהירה, ורודס היה כוח מניע. כמוזיקאי ללא לימודים רשמיים, ערך ניסיונות בצלילי הסינתסייזרים האנלוגיים. הווייב המובהק של "Save A Prayer", דקירות המקלדת של "A View to a Kill", וצלילי המיתר של "Come Undone" ו"Ordinary World" הן כמה מיצירותיו המוכרות ביותר.

רודס גם מיהר לזהות את הפוטנציאל של סרטוני המוזיקה, ודחף את הלהקה להשקיע יותר מאמץ בסרטונים המוקדמים שלהם, מכפי שהיה אז מקובל (טרם הופעת MTV). הוא היה בקושי בן עשרים כשהלהקה התפרסמה. הוא טיפח דימוי אנדרוגיני ולעתים סוער, התלבש כבד ושינה את צבע שיערו בגחמה. בסוף שנות התשעים החל רודס לכתוב מילים עבור דוראן דוראן, כמו גם מוזיקה. קולו ששונה באופן דיגיטלי נשמע בשיר הנושא של האלבום Medazzaland משנת 1997.

בשנת 2001 התאחדו חמשת החברים המקוריים של דוראן דוראן להקלטת מוזיקה חדשה; לפרטים ראה דוראן דוראן.

הפקת תקליטיםעריכה

רודס למד טכניקות הפקה כשהיה באולפן עם דוראן דוראן, נטל חלק במיקסים של כמה שירים באלבום ריו, והיה מפיק שותף ברבים מאלבומיהם המאוחרים של הלהקה.

בראשית שנת 1983 הוא גילה את להקת Kajagoogoo והיה מפיק שותף של תקליטון הבכורה שלהם Too Shy, שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי (עוד לפני שאחד התקליטונים של דוראן דוראן הגיע למקום הראשון).[4]

רודס ווורן קוקורוללו כתבו והפיקו שלושה שירים באלבום האיחוד של להקת בלונדי בשנת 1996;[5] השירים לא הוכנסו לבסוף לאלבום, אולם שיר אחד בשם "Pop Trash Movie" הוקלט לימים על-ידי דוראן דוראן לאלבום Pop Trash בשנת 2000.

בשנת 2002 רודס היה מפיק שותף ונגן סינתיסייזר נוסף בתשעה שירים באלבום Welcome to the Monkey House של The Dandy Warhols. בשנת 2004 הוא הפיק את להקת הפופ הבריטית ריביירה F ב- EP הבכורה שלה International Lover, שיצא לאור ב"Pop Cult/Tape Modern" (חברת התקליטים של רודס וסטיבן דאפי).

פרויקטים צדדייםעריכה

בשנת 1985 בעת שדוראן דוראן הייתה בהפוגה, הקים רודס, יחד עם חבריו ללהקה סיימון לה בון ורוג'ר טיילור, את הפרויקט הצדדי ארקדיה. ללהקה היה צליל כבד ואטמוספרי הרבה יותר מדוראן דוראן (או הרוק של הפרויקט הצדדי הנוסף של דוראן משנת 1985, תחנת הכוח). השיר "Election Day" היה הלהיט היחידי של הלהקה והאלבום היחיד של הלהקה, So Red the Rose, הגיע לפלטינה בארצות הברית, אך הצליח פחות בבריטניה. הלהקה מעולם לא הופיעה והתפרקה כשדוראן דוראן התארגנו מחדש ב -1986.

בשנת 1999, רודס התאחד עם הסולן המקורי של דוראן דוראן, סטיבן דאפי, כדי ליצור מוזיקה חדשה המבוססת על כמה חומרים ישנים שהשניים כתבו יחד. התוצאה הייתה האלבום Dark Circles, שיצא תחת השם The Devils. כמו כן, בשנת 1999 הייתה לרודס הופעה אורח קטנה (בקול בלבד) כטייס מפציץ קנדי בסאות 'פארק: Bigger, Longer & Uncut.

בשנת 2006 רודס וג'ון טיילור שיתפו פעולה באלבום האוסף Only After Dark. בשנת 2011 רודס, יחד עם אנדרו וויאט ומארק רונסון, עשו רמיקס לשיר Personal Jesus של Depeche Mode באוסף הרמיקסים שלה Remixes 2: 81-11. באותה שנה הוא גם כתב את אחרית הדבר לספר האומנות Put the Needle on the Record.

חיים אישייםעריכה

שנתיים לאחר תחילת ההצלחה של דוראן דוראן עבר ניק רודס למרכז לונדון, והוא ממשיך להתגורר בה עד היום. בשנת 1982 פגש את ג'ולי אן פרידמן (היורשת של Younkers Department Store מאיווה, ארצות הברית) במסיבת יאכטה בעת סיבוב הופעות באמריקה, והתחתן אתה ב- 18 באוגוסט 1984. יש להם בת אחת ששמה טטיאנה לי אורכיד (נולדה ב 23 באוגוסט 1986). לאחר פרידה קצרה וניסיון להתפייס, הם התגרשו בשנת 1992 [6]. רודס ניהל מאז כמה מערכות יחסים ארוכות עם נשים שונות, אך לא נישא בשנית.

כסטודנט לשעבר לאמנות, התלהב רודס מעולם האמנות בתחילת הקריירה שלו. הוא התיידד עם אמן הפופ הידוע אנדי וורהול ו- The Factory שלו, והשתתף בתערוכות ברחבי העולם. בסוף 1984 פרסם ספר משלו לצילומי אמנות מופשטת שנקרא Interference.[7] רבות מהתמונות הוצגו בתערוכה בגלריית המילטון בלונדון. הוא ממשיך להציג צילומים מדי פעם, כולל במגזינים בריטיים כמו טאטלר ומופיע מדי פעם גם בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאן.

בנובמבר 2011, קיבל ניק רודס תואר דוקטור לשם כבוד לאמנויות מאוניברסיטת בדפורדשייר, עבור פעילותו המוזיקלית.

רודס הוא צמחוני שנים רבות, לעיתים פסקאטרי. בראיון ל- DuranDuran.com ב -2012 ציין אוכל איטלקי, לבנוני והודי כמועדפים עליו.

חברי הלהקה לאורך השניםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניק רודס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Clark, Pete (14 בדצמבר 1999). "Duran Duran cofounder Nick Rhodes is Tara Palmer-Tomkinson's latest flame.". London Evening Standard. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2010. (הקישור אינו פעיל)
  2. ^ 1 2 George-Warren, Holly; Romanowski, Patricia; Pareles, Jon. The Rolling Stone Encyclopedia of Rock & Roll. Rolling Stone. ISBN 978-0-7432-0120-9. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2010. 
  3. ^ Gillis, Kathy (12 באוקטובר 1985). "Arcadia:The Rest of Duran Duran". בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2010. 
  4. ^ Rees, Dafydd; Crampton, Luke (1991). Rock movers & shakers. ABC-Clio Inc. עמ' 1944. ISBN 978-0-87436-661-7. 
  5. ^ Newman, Melinda (1 בפברואר 1997). "The Beat" 109. ISSN 0006-2510. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2010. 
  6. ^ "On The Grid". London Evening Standard. 23 באפריל 2004. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2010. 
  7. ^ Creative camera, Issues 241-52. Creative Camera magazine. עמ' 36.