ניתוב לשוני פיזיולוגי
ניתוב לשוני פיזיולוגי (בקצרה: נל"פ או נלפ, ובעברית תקנית: אן-אל-פי; באנגלית: Neuro-linguistic programming, בקיצור NLP, בתרגום חופשי: תכנות נוירולוגי לשוני) היא שיטה פסאודו-מדעית המציעה מגוון טכניקות ומיומנויות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות ודרך זה שינוי של הרגלים, דפוסים ואוטומטים (Programming) ורתימתם להשגת תוצאות רצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי ובסדנאות וספרים לאימון אישי ושיפור עצמי.
השיטה מבוססת על השערות שלא הוכחו מחקרית ובכך מהווה פסאודו-מדע.[1]
בשנת 2019 ביצעה קבוצת מחקר בריטית סקירה מקיפה על השיטה. במחקרם נסקרו 40 מאמרים שונים. תוצאות המחקר הראו שהבסיס המדעי עליו השיטה עומדת רעוע, ומסקנתם מכך היא כי כל מי שהבסיס המדעי באימון הפסיכולוגי חשוב לו, טוב שיתעלם משיטת ה-NLP.[1] סקירה שיטתית נוספת שבוצעה על 10 מחקרים פורסמה בשנת 2012 על ידי קבוצת מחקר בריטית אחרת. קבוצת המחקר הגיעה למסקנות כי הממצאים התומכים בשיטה דלים, וסיכמה בהקשר לתקצוב טיפולי NLP בבריטניה כי: "כיום אין מספיק ראיות התומכות בהקצאת משאבים של שירות הבריאות הלאומי עבור NLP מעבר למטרות מחקר בנושא.[2]"
ל-NLP הגדרות רבות והוא כולל תהליכים מגוונים הנעזרים בחלק המוחי (נוירולוגי), הלשוני (לינגוויסטי) והתכנות (האופן בו מאורגן המידע במוח).
- N- neuro- עצבי (פיזיולוגי) תהליכים נוירולוגיים במוח שתפקידם לקלוט שדרים מכלל החושים (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם) לעבדם ולתרגמם לחוויות. בנוסף הכוונה ב Neuro היא למחשבות, רגשות והתנהגויות אשר באים לידי ביטוי במערכת הנוירולוגית של האדם.
- L- linguistic- לשוני בעזרת ניתוח של דגמים לשוניים המבוטאים בתקשורת מילולית (וגם לא מילולית), ניתן לזהות את הפעילות המוחית (N). לדוגמה, בעוד אנשים מסוימים יאמרו: "אני רואה שזה לא ילך", אחרים יאמרו: "אני מרגיש שזה לא ילך". הבדלים מסוג זה מצביעים על סגנון שונה של עיבוד נתונים נוירולוגי, ומרמזים גם על תהליכי החשיבה האינדיבידואליים. בנוסף הכוונה היא לדרכי התקשורת השונים המילוליים והלא-מילוליים.
- P- programming- תכנות (ניתוב) ניתן לארגן את תוצאות הניתוח של הפעילות המוחית (N) והלשונית (L) ולבנות לפיהן תוכנית טיפולית (P). התוכנית תורכב משלבים ותכלול הגדרת מטרות ותכנון הדרכים להשגתן. בנוסף הכוונה היא לדפוסי התנהגות, הרגלים ואוטומטים של האדם.
הגדרות נוספות:
- חקר המבנה של החוויה הסובייקטיבית
- חקר המצוינות
- כיצד התקשורת (L) משפיעה על מחשבות, רגשות והתנהגויות (N) ודרך זה כיצד לשנות אוטומטים, הרגלים ודפוסים (P)
היסטוריה
עריכהה-NLP פותח בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ריצ'רד בנדלר(אנ') ופרופסור ג'ון גרינדר(אנ') שניסו לפצח את חידת המצוינות האנושית, ולבחון מדוע מטפלים אשר נחשבו מומחים בתחומם, או אשפי תקשורת מסוימים, מצטיינים בתחומם. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת של אותם מצטיינים, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת. הם דגמו תחילה ארבעה אישים בולטים בארצות הברית בתקופה זו: ד"ר מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, ד"ר וירג'יניה סטיר – עובדת סוציאלית ומייסדת תחום התרפיה המשפחתית, פריץ פרלס – אבי תרפיית הגשטלט, וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע.
תחילה הם תיעדו את אופן פעולתם, צילמו וראיינו את הארבעה ואת מטופליהם. לאחר שלב איסוף הנתונים הראשוני הם החלו לחפש דפוסים החוזרים על עצמם. בשלב זה הם ניסחו את הנחות היסוד הראשונות של ה-NLP והוציאו לאור את ספרם "The structure of Magic I".
גרינדר ובנדלר החלו לפתח את המודל וליצור תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם. כארבעים שנה לאחר שנוצר המודל, הפכה השיטה לתעשייה שלמה, ועקרונותיה מועברים בעזרת עשרות סדנאות, כנסים, ספרים וקלטות. במהלך השנים פותחו שיטות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחומים רבים ובהם העסקים, הספורט, אומנות הפיתוי, המכירות וכישורי משא ומתן.
ביקורת על השיטה
עריכהאחת הביקורות שעולות ביחס לשימוש ב-NLP על ידי מי שלא הוכשר כרופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כאיש טיפול בשדה קרוב (כגון קרימינולוגיה), גורסת שהעוסקים בתחום עשויים להפר את הוראת החוק המגבילה עיסוק במקצועות אלו למורשים בלבד, וכן ששימוש בכלים פסיכולוגיים רבי-עצמה על ידי מי שאינו בעל ידע מדעי והכשרה פסיכולוגית מקיפה, עשוי לגרור תוצאות קשות. לכן חל איסור על יישום טכניקות פסיכולוגיות, למי שאינו רופא, פסיכולוג, עו"ס או מטפל מתחום קרוב ובעל רקע אקדמי הולם (למשל מטפל באמנויות), שהוסמך על-פי רשויות הבריאות במדינתו.
הביקורת על NLP מגיעה בעיקר ממדענים מתחום הפסיכולוגיה, ומספקנים העוסקים במנטליזם אשר להם בדרך כלל הכשרה בפסיכולוגיה או בתחום קרוב כגון נוירוביולוגיה או רפואה. בקהילה המדעית, השיטה נתפסת כפסאודו-מדע.[3] בין היתר הועלו הטענות הבאות:
רודריק-דייוויס[4] טוען כי המונח מוליך שולל, שהרי על אף שהמילה הראשונה בראשי התיבות שלו היא Neuro, השיטה לא טורחת להסביר, ולו בזעיר אנפין, מהו נוירון לסוגיו השונים ומה אופן פעילותו, וכי היא נטולת כל קשר לנוירוביולוגיה (מדעי המוח). בהמשך לדברים, תומאש ויטקוסקי[5][6] טען שגם למדעי השפה, או לתחום התכנות (Programming), אין לתורה זו כל קשר. עוד הוסיף כי השיטה מכילה מונחים "מרשימים",[7] אך ראויים לפקפוק (כביכול בשל היותם אבסטרקטיים ביחס למטרתם ונון-אופרציונליים), כגון "פראגמאגראפיה", "מבנה שטחי", "מבנה עמוק", "רמזי פעולה", "תנועה משוללת פעולה", וכדומה.
הפסיכולוג הניסויי קורבאליס (1999), בחיבורו ("מיתוסים של הנפש"), גורס שהמונח NLP מטעה באופן כזה שייטה אנשים לחשוב שהוא זוכה להכרה מדעית.
הפסיכולוג בארי ביירסטיין (אנ') גינה גם שימוש אנשי תחום ה-NLP במונחים ערטילאיים כגון "רמזי-פעולה מן העין", "מידול-על" (Metamodeling), "תכנות-על" (Metaprograming), "רמות נוירולוגיות",[8] "מערכות ייצוג", ו"תתי-אפינות" (Submodalities), בטענה שהן עלולות להציג את התורה כדיסציפלינה מדעית, וכעומדת בקריטריונים מדעיים. ביירסטיין טען:[9]
"אף שהשיטה תובעת את מדעי המוח אל אילן היוחסין שלה, תפיסתה המיושנת את האינטראקציה שבין הקוגניציה, לתפקוד המוח, באה כפרץ של אנלוגיות כוזבות."
באותו חיבור, הוא מוסיף מדעתו שה-NLP עזרה לתחזק מיתוסים אודות המוח והנוירולוגיה, למשל, בהקשר אפוריזם, תפיסה פסאודו מדעית, המזוהה עם זרם "העידן החדש" הגורסת ש"האדם יוצר את מציאותו", ועל ידי זאת, לזכות בחסינות מביקורת מדעית.
הפסיכולוג הקליני גרנט-דווילי,[10] מזהה את ה NLP כאחת מהצורות המוקדמות של "תרפיות הכוח" (אנ'), הקשורות במונחים פסאודו-מדעיים כגון הצבה של מטרות תחת שכנוע עצמי ל"הצלחה אבסולוטית",[11] "מלכודות רציונליות", "ייצור יכולות",[12] "שכנוע בתוצרת-עצמית", "תחושות חיות" (Vivid appeals), ותקיפת המבקרים תוך כדי שימוש כוזב במונחיהם.
ריצ'רד וייזמן, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרטפורדשייר, מצא שהשיטה המבוססת NLP לגילוי האם אדם משקר לפי תנועות עיניו היא בלתי-יעילה.[13][14]
במאמר משותף, החוקרים דן, הלונן, וסמית', שטחו משנתם כי NLP היא אחת הדוגמאות למדוע ראוי להטמיע בסטודנטים סקפטיות וחשיבה ביקורתית כלפי תורות פארא-פסיכולוגיות.[15]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ורדה צדיק, התמודדות עם מחלות מנקודת המבט של ה-NLP, נובמבר 2011, באתר פסיכולוגיה עברית
- שיטת שכלול תקשורת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Passmore, J., & Rowson, T. (2019). Neuro-linguistic programming: A review of NLP research and the application of NLP in coaching. International Coaching Psychology Review, 14(1), 57.
- ^ Sturt, J., Ali, S., Robertson, W., Metcalfe, D., Grove, A., Bourne, C., & Bridle, C. (2012). Neurolinguistic programming: a systematic review of the effects on health outcomes. British Journal of General Practice, 62(604), e757-e764.
- ^ גלעד דיאמנט, NLP- מרעיון לממון, 2013, "חשיבה חדה"
- ^ גארת' רודריק-דייוויס, Neuro-Linguistic Programming: Cargo-Cult Programming?, J, יולי 2009
- ^ קישור למאמר המקורי מאת תומאש ויטקוסקי
- ^ Tomasz Witkowski, "THIRTY-FIVE YEARS OF RESEARCH ON NEURO-LINGUISTIC PROGRAMMING" (2010)
- ^ "Impresive sounding".
- ^ נוירולוגיה היא בכלל ענף של הרפואה הקונבנציונלית העוסק באבחון וריפוי של מחלות אנטומיות ופיזיולוגיות במערכת העצבים.
- ^ Beyerstein B.L (1990). "Brainscams: Neuromythologies of the New Age". International Journal of Mental Health. 19 (3): 27–36 (27).
- ^ Grant-devilly (2005)
- ^ ישנן משימות שגם אם אדם יקבע שיצליח בהן, בפועל לא יצליח בהן. הפסיכולוגיה ביקרה שיטות המקדמות הצלחה אבסולוטית בטענה שהתנפצות התקוות להצלחה יכולה להעלות במחיר נפשי, לעיתים כבד, ועצם ההרגל מסכן את בריאותו הנפשית של הפרט ולכן פסול
- ^ יכולות מסוגים שונים ומגוונים אינן בהכרח נרכשות גרידא, חלקן הן תולדה של אינטראקציה של גורמים גנטיים וביולוגיים-מארגנים לגורמים ביוגרפיים (פסיכוסוציאליים), והטענה כי כל יכולת מציאותית יכולה להירכש על ידי אימון יכולה לסכן פרטים ברמה גופנית ופסיכולוגית.
- ^ Doubtful News: "The truth that lies behind the eyes", 12/7/2012, "The truth that lies behind the eyes".
- ^ The James Randi educational foundation: "This Week In Doubtful News", By Sharon Hill.
- ^ Dunn D, Halonen J, Smith R (2008). Teaching Critical Thinking in Psychology. Wiley-Blackwell. p. 12. ISBN 978-1-4051-7402-2.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)