נסים זרחיה אזולאי

מחכמי ירושלים, טורקיה וצפת

רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז[1]) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית. מחכמי ירושלים, טורקיה וצפת. נכדו של הרב חיד"א.

נסים זרחיה אזולאי
רבותיו דוד פארדו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה כ"ו בטבת ה'תקצ"ז
חיבוריו שולחן הטהור
אב אברהם אזולאי (בן החיד"א) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד לרבי אברהם אזולאי בנו של הרב חיד"א. בצעירותו למד בירושלים אצל רבי דוד פארדו[2]. בערך בשנת ה'תקנ"ה שימש כראש ישיבה בירושלים, ולאחר מכן היה רב במניסה שליד איזמיר. שם התיידד עם רבני איזמיר, רבי פנחס רפאל יהושע די שיגורה ורבי חיים פלאג'י[3]. בהיותו בטורקיה שלח גט לאשתו רבקה שנותרה בירושלים. לאחר מספר שנים חזר לארץ והיה מרבני העיר צפת ודייניה. בין היתר תיקן שבסעודת ברית מילה בצפת לא יאכלו בשר אלא דגים, כדי לא לבייש את מי שאין ביכולתו לממן סעודה בשרית[4]. רבי ישראל משקלוב קורא לו "אח נפשי", ומזכירו באגרתו אל החת"ם סופר.

ככל הנראה ירש ספרים רבים מספריית סבו החיד"א.

ניצל בפרעות שהיו בצפת בשנת ה'תקצ"ד, וקבע יום פורים בי' בתמוז לזכר התשועה[5].

נפגע קשה מאוד ברעידת האדמה בצפת (1837) ונפטר מפצעיו כעבור יומיים, בכ"ו בטבת ה'תקצ"ז.

אחד מספריו הוא "שולחן הטהור" ובו סדר לימוד קצר כדברי תורה לסעודה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • רבי שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עמודים עח-פ


קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רעידת האדמה הייתה בכ"ד בטבת באותה שנה, אך ברשימות רבי שמואל הלר יום פטירת הרב אזולאי הוא בכ"ו בטבת
  2. ^ ראו מה שמספר בשמו רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד סימן ה
  3. ^ רבי חיים פלאג'י מזכיר את רבי נסים זרחיה פעמים רבות בספריו
  4. ^ רבי חיים סתהון, ארץ חיים, יורה דעה סימן רסה
  5. ^ ראו כאן בהקדמה לספרו