נסרין פאעור
נסרין פאעור (בערבית: نسرين فاعور; נולדה ב-2 באוגוסט 1972), שחקנית ובמאית תיאטרון ישראלית-פלסטינית, מרצה על מודעות עצמית דרך דרמה, יוגה ואנרגיה.
לידה |
2 באוגוסט 1972 (בת 52) תרשיחא, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | בימוי תיאטרון, שירה, מחול |
פרסים והוקרה | פרס "מוהר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בדובאי, FIPRESCI Prize at the Cannes Film Festival, פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל מסרחיד 1996 |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהפאעור נולדה וגדלה בתרשיחא, למשפחה שגורשה מהכפר ג'אלין שבמורדות המערביים של הר מירון שנכבש ונהרס ב-1948. בנעוריה הייתה מדריכה בבית ספרה והשתתפה במשלחת לארצות הברית. אחרי לימודי בית הספר התיכון למדה משחק בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, בשנים 1991 עד 1994. בשנת 2006 למדה בימוי באוניברסיטת חיפה. פאעור משחקת בערבית ובאנגלית, לא בעברית. בשנת 2008 היא למדה בהודו יוגה.
תיאטרון
עריכהתחילה השתתפה פאעור בהצגות בתיאטרון "א-שורוק", בתיאטרון "בית הגפן", בתיאטרון "אל-מידאן" ואחרים. בין היתר השתתפה בהצגות "אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי", "מוזפר אל-נואב", "דון קישוט", "ללא כתובת", "הלבן שבעיניים". תפקיד בולט בתיאטרון הוא מריה במונודרמה "אישה שמחה" מאת זוכה פרס נובל האיטלקי דריו פו ופרנקה רמה, בבימויו של כאמל באשה.[1]
מעבודות הבימוי שלה:
- "האישה ששנואת גברים", פסטיבל ויילס
- "אני אנה" – על-פי "אנה קרנינה" בפסטיבל מסרחיד 2006
טלוויזיה
עריכה- "משואר אל-ג'ומעה"
- "משפחה דה לוקס"
קולנוע
עריכה- "מחכים לסלאח אל-דין"[2][3]
- "החודש התשיעי", בימוי: עלי נסאר 2002
- "אמריקה",, בימוי: שירין דביס, 2009
- "جمر الحكاية", בימוי: עלי נסאר, 2011
סרט דוקומנטרי
עריכההוראה
עריכהפאעור לימדה תיאטרון ויוגה לאורך השנים.
פרסים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נסרין פאעור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נסרין פאעור, באתר AllMovie (באנגלית)
- נסרין פאעור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- מאמר של חביב בולוס בערבית
- Nisreen Faour, El Cinema
הערות שוליים
עריכה- ^ Happy Woman
- ^ Waiting For Salah A Din - Trailer
- ^ نسرين فاعور في انتظار صلاح الدين, Al Arab
- ^ ISAN, International Standard Audiovisual Number
- ^ Competition Video (ערבית)
- ^ Competition Video (צרפתית)
- ^ Dubai Film Festival Winners