נעלי פוינט
נעלי פוינט (באנגלית: Pointe shoes) הן נעלי בלט אשר עוזרות לרקדני ורקדניות בלט לרקוד על קצות האצבעות, ריקוד היוצר תחושה של ריחוף וקלילות.
מבנה הנעל עריכה
לנעליים הרכב ייחודי: בקצה הקדמי של הנעל נמצאת קופסה קשיחה, אשר עוטפת ותומכת את בהונות הרקדנים. החלק הקרוב ביותר לרצפה שטוח, כך שהרקדנים יוכלו ליצור איזון הרמוני. הקופסה עשויה משכבות נייר, בד, קרטון, פלסטיק, גומי או גבס שהודבקו היטב וכאשר הדבק מתייבש הקופסה נעשית קשיחה ומותאמת לריקוד עליה[1].
הסוליה בנויה מחתיכת עור עבה המחוברת לנעל בדבק ומחוזקת בתפירה מסביב וזה על מנת לתת תמיכה לקרסול בזמן העמידה על קצות האצבעות.
את כל הנעל עוטף בד על מנת להסתיר אלמנטים מבניים פנימיים, לתת נראות אסתטית לנעל ולעזור להחלקה מיטבית על משטח הריקוד. הבד בדרך כלל עשוי מסאטן, ולעיתים מבד קנבס. נעלי הפוינט הן בדרך כלל בגוני לבן- בז'- וורוד בהיר.
לנעל הפוינט מחוברים שני סרטים אלסטיים ושני סרטים מסאטן הנקשרים בצורת איקס לרגל כדי לתת תמיכה מלאה ושהנעל לא תחליק החוצה. מיקום הסרטים בנעל הוא חשוב ונלקח בחשבון. יש יצרנים שתופרים את הסרטים בחלק הפנימי ויש בחלק החיצוני.
לכל אדם יש כף רגל ייחודית הכוללת אורך בוהן וצורה, קשת פנימית וחוזק אנטומי שונה ולכן ניתן להזמין נעלי פוינט במידה מותאמת אישית, וכן לבחור את הצבע וסוג הבד.
הרקדנים לעיתים מחליפים סוגים שונים של נעלי פוינט בהתאם לקטעי הריקוד השונים. במקרים אלו הכוריאוגרפיה מכתיבה את סוג הנעל הנדרשת- סגנון ריקוד עדין מותאם לנעל רכה יותר, בעוד שלסגנון אגרסיבי עם סיבובים רבים נדרשת נעל חזקה ונוקשה יותר.
הבלאי והשחיקה של הנעל גבוהים. הנזק העיקרי לנעל הוא קריעה של הבד החיצוני כתוצאה מהחיכוך התכוף, אזור השוק[דרושה הבהרה] נקרע והקופסה הקשיחה נשחקת. הבד החיצוני הפגום אינו משפיע על ביצועי הנעל אלא בעיקר על הנראות הלא אסתטית והמקצועית. לכן נעל זו יכולה להתאים לאימונים ותרגולים.
רקדנים מקצועיים מחליפים בתדירות גבוהה - זוג חדש עלול להתבלות בהופעה אחת.[דרוש מקור]
מועד תחילת העבודה בנעלי פוינט לתלמידים נקבע לאחר ביצוע הערכה של מספר גורמים: השלב הפיזיולוגי וההתפתחותי של התלמיד, יציבות שרירי הליבה, חוזק וגמישות של כף הרגל והמפרקים ותדירות השיעורים[2].
היסטוריה עריכה
הרקדנית הראשונה שרקדה עם נעלי פוינט הייתה מארי טליוני בבלט הסילפידה, עם נעליים שהכין לה אביה, פיליפו טליוני, שהיה גם כוריאוגרף והמאמן האישי שלה. נעליה היו פשוט נעלי סאטן עם סוליה מעור, ועם תפרים לחיזוק בצדדים.
במהלך השנים הנעליים התפתחו, והסוליות והקופסה של האצבעות חוזקו.
