נקוסזנה דלמיני-זומה

פוליטיקאית דרום אפריקאית

נקוסזנה דלמיני-זומהאנגלית: Nkosazana Clarice Dlamini-Zuma) (נולדה ב-27 בינואר 1949) היא פוליטיקאית דרום אפריקאית. היא כיהנה בממשלות דרום אפריקה בתפקיד שרת הבריאות בין השנים 19941999, תחת הנשיא נלסון מנדלה, ובתפקיד שרת החוץ החל מ-17 ביוני 1999 עד 10 במאי 2009, תחת הנשיאים תאבו מבקי וקגאלמה מוטלנטה. היא מונתה לתפקיד שרת הפנים בממשלתו של הנשיא ג'ייקוב זומה, בעלה לשעבר, ב-10 במאי 2009.

נקוסזנה דלמיני-זומה
Nkosazana Clarice Dlamini-Zuma
Nkosazana Dlamini-Zuma with Obamas 2014 (cropped).jpg
לידה 27 בינואר 1949 (בת 73)
נאטאל, איחוד דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה הקונגרס הלאומי האפריקני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ייקוב זומה (19821998) עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר באספה הלאומית של דרום אפריקה
21 בספטמבר 2017 – 7 במאי 2019
(שנה ו־32 שבועות)
22 במאי 2019 – מכהנת
(3 שנים ו־11 שבועות)
פרסים והוקרה
100 נשים (BBC) (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נקוסזנה דלמיני-זומה

ב-15 ביולי 2012 נבחרה דלאמיני-זומה על ידי מועצת האיחוד האפריקני כיו"ר המועצה, ובכך הייתה לאישה הראשונה שהובילה את הארגון (כולל קודמו, ארגון אחדות אפריקה).

ביוגרפיהעריכה

נקוסזנה דלמיני-זומה נולדה בפרובינציית נאטאל כבכורה מבין 8 אחים. היא סיימה בית ספר תיכון בבית הספר Amanzimtoti Training College בשנת 1967. בשנת 1971 החלה את לימודיה בזואולוגיה ובוטניקה באוניברסיטת זולולנד, שם קיבלה תואר ראשון במדע (BSc). לאחר מכן היא החלה לימודי רפואה באוניברסיטת נאטאל.

הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC)עריכה

במהלך לימודיה בשנות ה-70 המוקדמות, הייתה דלמיני-זומה חברה פעילה בארגון (האסור אז) הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC). במקביל הייתה גם חברת ארגון סטודנטים בדרום אפריקה ונבחרה לנשיאתו בשנת 1976.

במהלך אותה שנה נמלטה דלמיני-זומה לגלות. היא השלימה את לימודי הרפואה שלה באוניברסיטת בריסטול בשנת 1978, ולאחר מכן עבדה כרופאה בבית החולים הממשלתי של העיר מבבנה, בירת סוואזילנד. שם הכירה את בעלה לעתיד, כיום נשיא מפלגת ANC ג'ייקוב זומה. בשנת 1985 חזרה לבריטניה כדי להשלים לימודי תעודה בבריאות הילד מבית הספר לרפואה טרופית של אוניברסיטת ליברפול. לאחר הסמכתה עבדה בוועדת הבריאות האזורית של ה-ANC, ובהמשך מונתה לתפקיד מנהלת קרן הבריאות והפליטים, ארגון לא-ממשלתי בריטי.

ממשלת דרום אפריקהעריכה

במהלך המשא ומתן לסיום האפרטהייד והקמת דרום אפריקה הדמוקרטית (CODESA) בשנת 1992, הייתה דלאמיני-זומה בוועדה המייעצת לענייני מגדר. אחרי הבחירות החופשיות הראשונות של דרום אפריקה ב-1994 מונתה כשרת הבריאות בממשלתו של הנשיא נלסון מנדלה. במהלך כהונתה בתפקיד זה העניקה לעניים גישה לשירותי בריאות בסיסיים בחינם. עם זאת, את התרופה למניעת איידס היא לא הסכימה להכניס לסל התרופות בחינם לעניים. תרופה זו נצרכת מאוד במדינות אפריקה שבהן בממוצע אחד לשלושה בני אדם חולים באיידס), עובדה שעוררה ביקורת עלייה שכן תרופה זו הייתה זולה יותר מאשר תרופות אחרות, אך נדחתה על ידי הקהילה המדעית.

נקוסזנה דלמיני-זומה התגרשה מג'ייקוב זומה ב-1998.

בשנת 1999 פעלה דלמיני-זומה לקידום חוק הבקרה על מוצרי טבק, שבמסגרתו הוחל איסור עישון במקומות ציבוריים.

בעקבות בחירות 1999 פרש נלסון מנדלה מנשיאות המדינה, ואת מקומו תפס תאבו מבקי שמינה את דלמיני-זומה כשרת החוץ בממשלתו. ב-2005 הציע מבקי לדלמיני-זומה את תפקיד סגן הנשיא, לאחר שפיטר מתפקיד זה את בעלה לשעבר ג'ייקוב זומה. לאחר התייעצות עם ילדיה, דחתה דלמיני-זומה את ההצעה והתפקיד נמסר ל-Phumzile Mlambo-Ngcuka.

היא הוצעה כמועמדת אפשרית להנהגת מפלגת ה-ANC ולנשיאות המדינה בבחירות 2009, אך בסופן של דבר לא התמודדה על התפקיד. בהמשך הייתה מועמדת לסגן-נשיאות המפלגה, אך סגן הנשיא ג'ייקוב זומה העדיף אותה כיו"ר לאומי. היא נבחרה לוועד הפועל הלאומי של ANC בדצמבר 2007 במקום ה-35, עם 1,885 קולות.

ב-22 בספטמבר 2008 התפטרה דלמיני-זומה יחד עם 10 שרים אחרים בממשלת דרום אפריקה, הנשיא וסגן הנשיא.

בממשלתו של ג'ייקוב זומה כיהנה דלמיני-זומה כשרת הפנים.

האיחוד האפריקני ולאחריועריכה

בינואר 2012 נבחרה זומה כיושבת-ראש מועצת האיחוד האפריקני לאחר התמודדות נגד ז'אן פינג המכהן. היא כיהנה בתפקיד זה עד ינואר 2017.

בהמשך אותה שנה היא ניסתה להיבחר לראשות ה-ANC לקראת הבחירות לנשיאות דרום אפריקה ב-2019, אך הפסידה לסגן הנשיא סיריל רמפוסה.[1]

חיים אישייםעריכה

דלמיני-זומה הייתה נשואה לג'ייקוב זומה בשנים 1982 - 1998. יש להם 4 ילדים משותפים.

תאריםעריכה

לדלמיני-זומה שני תוארי דוקטור לשם כבוד במשפטים, מטעם אוניברסיטת נאטאל (1995) ואוניברסיטת בריסטול (1996).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סוכנויות הידיעות, דרום אפריקה: הסגן ניצח את גרושת הנשיא ובדרכו לנשיאות, באתר ynet, 19 בדצמבר 2017