נשיקת אשת העכביש (סרט)

נשיקת אשת העכביש
Kiss of the Spider Woman
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
מבוסס על	הרומן "נשיקת אשת העכביש" של מנואל פויג
בימוי	הקטור בבנקו
הופק בידי	דייויד וייסמן
תסריט	לאונרד שרדר
עריכה	מאורו אליס
שחקנים ראשיים	ויליאם הרט; ראול ג'וליה; סוניה בראגה
מוזיקה	ג'ון נשלינג
צילום	רודולפו סנשז
מדינה	ארצות הברית; ברזיל
חברה מפיצה	Embrafilme (ברזיל); ,Film Dallas Pictures, Island Alive (ארצות הברית)
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 במאי 1985
משך הקרנה	124 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט עצמאי, סרט להט"בי, סרט כלא, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
הכנסות	17,005,229$
הכנסות באתר מוג'ו	kissofthespiderwoman
פרסים	פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (ויליאם הרט); מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

נשיקת אשת העכביש (באנגלית: Kiss of the Spider Woman) הוא סרט דרמה אמריקאי - ברזילאי משנת 1985 המבוסס על רומן בשם זה מאת הסופר הארגנטיני מנואל פויג משנת 1976^[1]. פויג גם עיבד את הספר למחזה וב-1993 הוא עובד למחזמר מצליח שזכה בשבעה פרסי טוני.

את הסרט ביים הבמאי הברזילאי יליד ארגנטינה הקטור בבנקו ובתפקידים הראשיים מופיעים ויליאם הרט וראול ג'וליה בתפקידים של הומוסקסואל ואיש מחתרת, אסירים.

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. השחקנית סוניה בראגה משחקת בשלושה תפקידים: מרתה, חברת מחתרת, לני ואשת העכביש (דמויות מסיפוריו של האסיר ההומוסקסואל). ויליאם הרט זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. הוא זכה גם בפרס באפט"א ובפסטיבל הקולנוע בקאן בתור השחקן הטוב ביותר. זו הייתה הפעם הראשונה שהוענק פרס אוסקר לשחקן שגילם דמות של הומוסקסואל.

בשינוי מהספר שתיאר את העלילה בבית סוהר בבואנוס איירס הסרט מתרחש בבית סוהר בברזיל בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל. הסרט צולם בעיר סאו פאולו.

תקציר העלילה עריכה

בתא בבית כלא בברזיל כלואים שני אסירים:

לואיס מולינה (ויליאם הרט), הומוסקסואל נשי שנשפט לשמונה שנות מאסר בגלל קיום יחסי מין עם קטין.
ולנטין ארווגי (ראול ג'וליה), עיתונאי איש מחתרת שעובר התעללות קשה בכלא כדי שיסגיר את חבריו.

ולנטין שבור פיזית ונפשית. הוא קצר רוח ומדוכא עקב געגועיו לחברתו במחתרת, מרתה (סוניה בראגה). מולינה מספר לו עלילה של סרט נאצי שראה ובו זמרת קברט בשם לני (סוניה בראגה) מתאהבת בקצין נאצי ונרצחת בסוף על ידי חבר המחתרת הצרפתית. ולנטין לא סובל את מולינה ואת הסיפורים שלו. הוא אינו יודע כי מולינה "הושתל" בתאו על ידי מנהל בית הכלא כדי לדובב את ולנטין ולגלות את שמות חבריו.

מנהל הכלא מורה לשים חומר משלשל חזק במזונו של ולנטין שגורם לו כאבי בטן עזים ושלשולים קשים. מולינה מטפל בו ברכות והקרח ביניהם נשבר. שני הכלואים השונים זה מזה, מתקרבים אחד לשני עד כדי כך שוולנטין מקיים יחסי מין עם מולינה.

מנהל הכלא מציע למולינה שחרור מוקדם על תנאי אם יצליח לדובב את ולנטין. לבקשת מולינה הם מספקים לו חבילות מזון משובח שכאילו קבל מאימו. שני האסירים מתענגים על האוכל המשובח. מולינה מספר סיפור נוסף על אשת עכביש באי טרופי (סוניה בראגה) שמחייה מלח ניצול מספינה טרופה על ידי נשיקה.

לפני הפרידה מוסר לו ולנטין בלחישה את מספר הטלפון כדי שייצור קשר עם חבריו במחתרת ומולינה מסכים לעשות זאת למרות פחדיו מהמשטרה. הם מתנשקים ומולינה עוזב את הכלא ומגיע לדירת אמו כשהשוטרים עוקבים אחריו.

כעבור יומיים יוצא מולינה מביתו ויוצר קשר טלפון ציבורי. הוא הולך לפגישה עם חבריו המחתרת היושבים במכונית. השוטרים פותחים באש לעברם אבל הם יורים במולינה כי חושדים שהוא הסגיר אותם. מולינה נפצע קשה. השוטרים אוספים את הגוסס לרכבם ואחד מהם מאיים עליו באקדחו שיגלה להם את מספר הטלפון אבל מולינה מת והשוטרים זורקים את גופתו במזבלה.

באותו זמן עובר ולנטין עינויים קשים. הרופא מרחם עליו ומזריק לו מורפין וולנטין שוקע בחלום בו הוא מבלה עם מרתה בחוף טרופי.