מנואל פואיג
מנואל פואיג (Manuel Puig; 28 בדצמבר 1932, פרובינציית בואנוס איירס - 22 ביולי 1990, קוארנבקה שבמקסיקו) היה סופר ותסריטאי ארגנטינאי.
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1932 General Villegas, ארגנטינה  |
|---|---|
| פטירה |
22 ביולי 1990 (בגיל 57) קוארנבקה, המדינות המקסיקניות המאוחדות |
| שם לידה |
Juan Manuel Puig Delledonne |
| מדינה |
ארגנטינה |
| שם עט |
Manuel Puig |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בואנוס איירס |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פואיג למד תחילה ספרות באוניברסיטת בואנוס איירס. אחר-כך למד בעזרת מלגה החל משנת 1956 קולנוע ברומא. הוא עבד בתור מורה לספרדית ברומא ומורה לאיטלקית בבואנוס איירס, והיה עוזר במאי בסרטים שונים בשתי הערים.
בשנת 1963 הוא עבר לניו יורק וכתב את הרומן הראשון שלו "La traición de Rita Hayworth", "בגידתה של ריטה הייוורת'". הרומן קיבל את תואר "היצירה הטובה ביותר של שנת 1968\1969" על ידי עיתון לה מונד. בשנת 1967 חזר פואיג לבואנוס איירס. אחרי שגם הרומן השני שלו, Boquitas Pintadas, הצליח מאוד, הוא כתב את "The Buenos Aires Affair". מותחן זה, בעל נטייה אנטי-פרוניסטית מובהקת עורר שערורייה, הוא צונזר כפורנוגרפיה, ואחרי איומים שונים ברח פואיג מארגנטינה מחשש לחייו. הוא התיישב במקסיקו, שם כתב את El beso de la mujer araña, "נשיקת אשת העכביש", שהיה לספרו המפורסם ביותר.
ביולי 1990 עבר פואיג ניתוח הוצאת כיס המרה, אך בעקבותיו הידרדר מצבו והוא נפטר.
ספריו בעברית עריכה
- "טנגו שברון הלב", תרגום: יואב הלוי, הוצאת שוקן, 1978.
- "נשיקת אשת העכביש": האסיר ההומוסקסואל הנשי מולינה מספר לוולנטין, אסיר שיושב איתו באותו תא, עלילות של סרטים, בשביל להעביר את הזמן. הם מאוד שונים באופיים, כי וולנטין הוא מהפכן קצר-רוח. הרומן עובד לתסריט ולמחזה וזכה להצלחה רבה מאוד בשלושת המדיה[1].
- "קללת נצח על קורא דפים אלה", תרגום: עמשי לוין, הוצאת כתר, 1989. הרקע הוא ניו יורק של סוף שנות השבעים. לארי ג'ון הוא היסטוריון מובטל המתפרנס מסיעוד קשישים. הקשיש המופיע ברומן הוא רמירס, ארגנטינאי שבזמן שישב בכלא כתב יומן שג'ון חושב שיביא לו פרסום כהיסטוריון.
- "המסתורין של זר הוורדים": מחזה. תרגום:אייל לוי, ספריית התיאטרון, 1991. אנו נמצאים בבית חולים יוקרתי בבואנוס איירס, שקט, תאורה עמומה, לא זועקת, עם חולה עשירה ואחות עניה. שתי הנשים חסרות שם. החולה מתמוטטת לאחר מותו בתאונת דרכים של נכדה בן ה-22.
- "בגידתה של ריטה הייוורת'", תרגום: ליה נרגד, הוצאת עם עובד, 2018[2].
קישורים חיצוניים עריכה
מנואל פואיג, ברשת החברתית Goodreads
מנואל פואיג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מנואל פואיג, באתר AllMovie (באנגלית)
מנואל פואיג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- מנואל פואיג, בארכיון הבימה
- מנואל פואיג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מנואל פואיג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מנואל פואיג (1932-1990), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ עודד סברדליק, איזון עדין - "נשיקת אשת העכביש" מאת: מנואל פואיג: תרגום: ענת חן; מודן ומוניטין, כותרת ראשית, 11 ביוני 1986
- ^
אוהד זלצר זובידה, "בגידתה של ריטה הייוורת": איים צפים בזרם התודעה, באתר הארץ, 14 במרץ 2019
