נשק יום הדין

נשק יום הדין או מכונת יום הדין או מתקן יום הדין הוא מתקן אמין ומוגן בצורה מאובטחת המסוגל להרוס כמעט את כל חיי האדם על פני כדור הארץ אשר יופעל אוטומטית אם האויב עשה פעולה מפרה אשר הוגדרה למנגנון האוטומטי מראש[1]. באסטרטגיית לוחמה גרעינית, נשק יום הדין הוא יישום של עקרון מכה שנייה וכשל קטלני. באסטרטגיה זו מדינה בונה נשק יום הדין אשר יופעל אוטומטית ויכחיד את האנושות, כאשר מדינה אחרת תתקוף אותה בהתקפה גרעינית.

הרמן קהאן (אנ') מפרט בספרו "על מלחמה תרמו-גרעינית" את אסטרטגיית הלוחמה הגרעינית לגבי נשק יום הדין.

למרות שקיימת היתכנות טכנולוגית לייצור נשק שכזה, באמצעות פצצות מומלחות, עד כמה שידוע, אף מדינה לא ניסתה לפתח נשק שכזה.

מקור השם

עריכה

יום הדין הוא זמן שיחול על פי מספר דתות באחרית הימים ובו יעמדו כל בני האדם לדורותיהם למשפט בפני אלוהים. הרשעים ידעו את זעמו של האל, ואילו הצדיקים יזכו למחילתו ולקרבתו.

באסטרטגיית לוחמה גרעינית

עריכה

האמריקאי-יהודי הרמן קהאן (אנ') בספרו על מלחמה תרמו-גרעינית מפרט את אסטרטגיית הלוחמה הגרעינית לגבי נשק יום הדין. קהאן פיתח את האסטרטגיה במסגרת עבודתו במכון ראנד. קהאן מראה בספר כיצד נשק יום הדין מגביל את עקרון השמדה הדדית מובטחת באסטרטגיה הגרעינית שפיתח המדען האמריקאי-אוסטרי-יהודי ג'ון פון נוימן.[2]

באסטרטגייה גרעינית נשק יום הדין, מדינה בונה נשק יום הדין אשר יופעל אוטומטית וישמיד את כלל האנושות (את כל האנשים בכדור הארץ), כאשר מדינת אויב תתקוף אותה בהתקפה גרעינית. מכיוון שאף אדם שפוי לא יפעיל את נשק יום הדין גם אם מדינת האויב תתקוף, אין ברירה אלא שנשק יום הדין יופעל אוטומטית במצב של מתקפה מצד האויב. יותר מכך, אין ברירה אלא ליצור מנגנון אוטומטי נוסף אשר יפוצץ את נשק יום הדין אם המדינה שמחזיקה בנשק תנסה היא עצמה לנטרל את נשק יום הדין שלה עצמה. זאת על מנת להבטיח שנשק יום הדין אכן יופעל במתקפת האויב ולא ינוטרל ברגע האחרון לפני מתקפת האויב על ידי אותו אדם שפוי במדינה המחזיקה בנשק יום הדין ואשר יש לו את היכולת הידנית לנטרל את נשק יום הדין של מדינתו. בהיעדר מנגנונים אוטומטיים אלה לא נוצרת הרתעה אמיתית כלפי האויב, מכיוון שללא המנגנונים האוטמטיים, האויב עלול להעריך שיש סיכון נמוך מכך שנשק יום הדין אכן יופעל אם האויב יתקיף את המדינה שמחזיקה בנשק יום הדין.[3]

לפיכך, נשק יום הדין הופך כל מתקפת אויב למתקפה שתוצאתה תהיה השמדת האנושות. דהיינו, נשק יום הדין הופך אפקטיבית את כל אחת מהפצצות הגרעיניות של האויב לפצצה שתשמיד את כל האנושות. כאמור אף אדם שפוי לא יפעיל פצצה שתשמיד את האנושות, ולכן נשק יום הדין למעשה אפקטיבית מנטרל את כל הפצצות הגרעיניות של האויב.

במצב זה שנשק יום הדין של מדינה מסוימת מנטרל אפקטיבית את כל הפצצות הגרעיניות של האויב שלה, אין שום תועלת לאויב מבניית פצצות גרעיניות נוספות. לפיכך, המרוץ הגרעיני להשגת עוד פצצות גרעיניות נפסק.

בתאוריה, נשק יום הדין הופך את המדינה המחזיקה בו לחסינה מפני מתקפה גרעינית של האויב. אולם, היא גם מותירה את האויב חשוף וללא אמצעי הרתעה נגד מתקפה גרעינית של המדינה המחזיקה בנשק יום הדין. יותר מכך, המצב הנוצר מהכנסה חד צדדית של נשק יום הדין על ידי מדינה מסוימת גם מנטרל את קיומו של עקרון השמדה הדדית מובטחת.

אחד הפתרונות לבעיה היא שמדינת האויב תפתח נשק יום הדין עבור עצמה. פתרון שכזה ישיב על כנו את עקרון השמדה הדדית מובטחת. יחד עם זאת, התקופה שבין ההכנסה החד צדדית של נשק יום הדין על ידי מדינה מסוימת ועד אשר מדינת האויב של המדינה המסוימת תשיג נשק יום הדין משלה (תקופת פער נשק יום הדין), יוצרת עבור מדינת האויב חשיפה למתקפה גרעינית מצד המדינה המחזיקה בנשק יום הדין, עקב חוסר יוכלת תגובה של מדינת האויב ולכן ללא יכולת הרתעה של מדינת האויב. לפיכך, הסיכון הגלום באי אחזקת נשק יום הדין על ידי מדינה מסוימת הוא גבוה מאוד. כלומר כל מדינה אשר תשיג נשק יום דין תייצר 'פער נשק יום הדין' מסוכן מאוד עבור אויביה.[4]

יותר מזה, נשק יום הדין יכול להיות מופעל טקטית. אם מדינה מחליטה שהיא מעוניינת להשמיד מדינת אויב שלה במתקפה גרעינית היא יכולה להפעיל נשק יום הדין ראשונה עם מנגנון שינטרל את נשק יום הדין לאחר תקופה מסוימת ומייד לאחר מכן להשמיד את מדינת האויב בתחילת 'תקופת פער נשק יום הדין'.

תאורטית, לאור האמור לעיל, בעולם רציונלי, צריך היה להיות היום 'מרוץ נשק יום הדין' בין המעצמות הגרעיניות לצורך השגת נשק יום הדין מוקדם ככל הניתן.

אף מדינה לא תפעיל את המנגנונים האוטומטיים של נשק יום דין מבלי להודיע לאויב על הפעלתם. אולם מדינה יכולה לשמור בסוד את פיתוח נשק יום הדין ואת קיום נשק יום הדין עד לרגע ההודעה לאויב על הפעלת המנגנונים האוטומטיים. תאורטית קיים סיכוי שיש מדינות שפיתחו את הנשק אך לא הפעילו עדיין את המנגנונים האוטומטיים שלהם.[5][6]

נשק יום הדין מפצצה מומלחת

עריכה
 
ליבת פצצה גרעינית מניסוי טריניטי. גרסה מומלחת של הפצצה מתקבלת על ידי הצמדה של קובלט-59 למעטפת החיצונית של הליבה.

פצצה מומלחת היא סוג של נשק גרעיני שיכול לשמש לבניית נשק יום הדין שיכול לשים קץ לחיי האדם על פני כדור הארץ.

פצצה מומלחת היא נשק גרעיני שנועד לתפקד כנשק רדיולוגי, המייצר כמויות מוגברות של נשורת גרעינית, שלא מאפשרת חיים באזור נרחב במשך זמן רב. את הרעיון הגה הפיזיקאי היהודי-הונגרי-אמריקאי לאו סילארד, בפברואר 1950.

במאמר 'חומרי נפץ כימיים ותרמו-גרעיניים' הפיזיקאי ו.ה. קלארק טען שניתן ליצור נשק יום הדין באמצעות פיצוץ מספר פצצות גרעיניות ממולחות מסוג קובלט המפוזרות על פני כדור הארץ עם עוצמה כוללת של 50,000 מגה טון TNT. לפיצוץ יש פוטנציאל לייצר מספיק קרינה ארוכת טווח כדי להוות נשק יום הדין, בתיאוריה, אבל היה בדעה שגם אז, "מספיק אנשים עלולים למצוא מקלט כדי להמתין לרדיואקטיביות לפחות ולהתחיל מחדש".[7]

טון TNT הוא כמות האנרגיה הנפלטת בעת פיצוץ TNT במשקל של טון אחד (אלף קילוגרם). לשם המחשה, הפצצה הגרעינית בעלת העוצמה הגדולה ביותר שנוסת הייתה פצצת הצאר שעוצמתה 50 מגה טון TNT. עוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה הייתה 0.016 מגה טון TNT. סך כל הנשק הגרעיני הן של ארצות הברית והן של רוסיה כולל כ-800 מגה טון TNT כל אחת.[8][9] עוצמת פגיעת המטאוריט שהביא להכחדת הדינוזאורים מוערכת כשוות ערך לכ-100,000 מגה טון TNT.[10]

בתרבות הפופולרית

עריכה
 
הסצנת מהסרט דר' סטרייג'לאב שבה מקבל מטוס אמריקאי פקודה שגויה לצאת למתקפה גרעינית על רוסיה ('תוכנית R'). המתקפה עומדת להפעיל את מנגנון יום הדין של רוסיה (ברית המועצות) אשר מורכב מפצצות מומלחות מסוג קובלט.

בסרט ד"ר סטריינג'לאב משנת 1964 ברית המעצות בנתה מכשיר אוטומטי שאינו ניתן לנטרול והמבוסס על עיקרון כשל קטלני שנקרא "מכונת יום הדין". מכונת יום הדין בסרט מורכבת מפצצות גרעין מומלחות מסוג קובלט.

למרות שמדובר בסרט קומדיה, הסרט מטיב להסביר את עקרון מנגנון יום הדין. חלק מהדיאלוגים בסרט מצוטטים מספרו של הרמן קהאן (אנ'), "על מלחמה תרמו-גרעינית". בספר זה מפרט קהאן את אסטרטגיית הלוחמה גרעינית לגבי נשק יום הדין.

להלן דיאלוג מהסרט (בטקסט נעשו כאן תיקונים מינימליים על מנת להקל על הבנתו):

שגריר ברית המועצות: מכונת יום הדין היא מכשיר שישמיד את כל חיי האדם והחיות על פני כדור הארץ.
הנשיא האמריקאי: אני חושש שאני לא מבין משהו... האם רוסיה מאיימת לפוצץ את מכונת יום הדין אם המטוסים שלנו יתקפו את רוסיה?
שגריר ברית המועצות: לאיים לפוצץ את מכונת יום הדין, זה לא דבר שאדם שפוי היה עושה. מכונת יום הדין נועדה להפעיל את עצמה אוטומטית אם המטוסים שלכם יתקפו את רוסיה. מכונת יום הדין גם נועדה להפעיל את עצמה אוטומטית אם אי פעם נעשה ניסיון לנטרל אותה.
הנשיא האמריקאי: ד"ר סטריינג'לאב, איך ייתכן שהדבר הזה יופעל אוטומטית, ובו בזמן יהיה בלתי ניתן לנטרול?
ד"ר סטריינג'לאב (מדען אמריקאי): אדוני הנשיא, זה לא רק אפשרי, זה חיוני. זה כל הרעיון של המכונה הזו. הרתעה היא אומנות לייצר במוחו של האויב את הפחד לתקוף. ולכן, בגלל תהליך קבלת ההחלטות האוטומטי והבלתי הפיך של המכונה ששולל התערבות אנושית, מכונת יום הדין מפחידה. זה פשוט להבנה. ואמין לחלוטין, ומשכנע... אך גם כל מטרת מכונת יום הדין אבודה אם יישמרו את קיומה בסוד.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי הגדרת 'מילון מונחים בנושא ביטחון לאומי' מאת ש.מ. גננסקי ואולף הלמר, שפורסם על ידי מכון ראנד
  2. ^ Kahn 2011, pp. [https://books.google.com/books?id=EN2gtPTjFd8C&pg=PA145&dq=%22doomsday%20machine%22#v=onepage&q=%22doomsday%20machine%22 145-146.
  3. ^ Kahn, H. (2011). On Thermonuclear War. War and Peace Research. Transaction Publishers. p. 145. ISBN 978-1-4128-1559-8.
  4. ^ Kahn, Herman (1960). On Thermonuclear War. Princeton, NJ, USA: Princeton University Press.
  5. ^ "Dr. Strangelove's 'Doomsday Machine': It's Real". NPR.org. NPR.
  6. ^ "Inside the Apocalyptic Soviet Doomsday Machine". Wired.com. 2009-09-21.
  7. ^ Clark, W. H. (1961). "Chemical and Thermonuclear Explosives". Bulletin of the Atomic Scientists. 17 (9): 356–360. Bibcode:1961BuAtS..17i.356C. doi:10.1080/00963402.1961.11454268.
  8. ^ Kristensen, Hans M.; Norris, Robert S. (3 במאי 2016). "Russian nuclear forces, 2016". Bulletin of the Atomic Scientists. 72 (3): 125–134. Bibcode:2016BuAtS..72c.125K. doi:10.1080/00963402.2016.1170359. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ M. Kristensen, Hans (2021). "United States nuclear weapons, 2021". Bulletin of the Atomic Scientists. tandfonline.com. 77 (1): 43–63. Bibcode:2021BuAtS..77a..43K. doi:10.1080/00963402.2020.1859865. S2CID 231722905. נבדק ב-27 במרץ 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Schulte, P.; et al. (5 March 2010). "The Chicxulub Asteroid Impact and Mass Extinction at the Cretaceous-Paleogene Boundary" (Submitted manuscript). Science. 327 (5970): 1214–1218. Bibcode:2010Sci...327.1214S.