סאיס
סאיס (ממצרית קדומה: Zꜣw; ביוונית עתיקה: Σάϊς; בקופטית: Ⲥⲁⲓ; כיום בערבית: صا الحجر, צא אל־הגר) הייתה עיירה מצרית עתיקה בדלתא של הנילוס קרוב לנהר הנילוס.[1] העיירה הייתה בירת המחוז של סאפ־מה, שמה החמישי של מצרים התחתונה, והעיירה הפכה למושב השלטון במהלך השושלת ה־24 של מצרים (בסביבות 732–720 לפנה"ס) ובמהלך השושלת ה־26 של מצרים (אנ') (בסביבות 664–525 לפנה"ס),[2] המכונה על שם מקום מושבה, "השושלת הסאיטית". השם המצרי העתיק של העיירה הוא Zꜣw.
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 מצרים |
|---|---|
| גובה | 10 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 20,568 (נכון ל־11 בנובמבר 2006) |
| קואורדינטות | 30°57′53″N 30°46′06″E / 30.964722222222°N 30.768333333333°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
 | |
רקעעריכה
הרודוטוס כתב כי בסאיס נמצא קברו של אוסירס וכי סבלו של האל נמצא באזור.[3]
היוונים (כגון הרודוטוס[דרוש מקור], אפלטון[דרוש מקור], פאוסניאס ודיודורוס סיקולוס) חשבו כי יש לעירייה קשר עם אתונה. פאוסניאס כתב שסאיס הוא שם מצרי המקושר לאתנה, המקביל לשם הפיניקי Ὄγγα (אוֹנְגַה).[4] דיודורוס כתב שהאתונאים בנו את סאיס לפני המבול, בעוד שכל ערי יוון נהרסו במהלך אותו אסון, כולל אתונה, סאיס ושאר הערים המצריות שרדו.[5]
כיום אין הוכחות לקיומה של העירייה בעת תקופת הממלכה החדשה במצרים (בסביבות 1100 לפנה"ס) עקב חקלאים שהרסו חלקים נרחבים מהאזור.[6]
במהלך הכיבוש האסלאמי של מצרים, נערך בסאיס קרב בין האסלאמים ובין האימפריה הביזנטית, על פי ג'ון מניקיו. האזור נשאר נום עד 700 לספירה. סופרים מימי הביניים כמו יאקות אל־חמאווי, אל־מקריזי ואל־קלקשנדי טענו כי שמו של מקים העיירה היה "סא בן מסר". עם זאת, אבן איאס טען כי מייסד העירייה היה "סא בן מרקונוס". האתר שימש בתקופה זו כמחצבת אבן. באותה תקופה העירייה נפלה כמעט לחלוטין.
במפקד האוכלוסין של מצרים משנת 1885 נכתב כי סאיס (ששם נקראה צא־אל הגר) הכילה 4,474 נפשות (2,250 גברים ו־2,224 נשים).[7]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ Frederick C. Mish, Merriam-Webster Inc, Anonymus AC00103708, Anonymus AC00421809, Webster's Ninth New Collegiate Dictionary, Merriam-Webster, 1990, מסת"ב 978-0-87779-508-7. (באנגלית)
- ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, 1995. p.250
- ^ Herodotus, II, 171.
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 9.12.2 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 5.57.5 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום)
- ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, 1995, p. 250
- ^ Egypt min of finance, census dept, Recensement général de l'Égypte, 1885, עמ' 279. (באנגלית)