סבר

מידה טובה באיסלאם

סַבֵּרערבית: صَبْرٌ) הוא מושג באסלאם ובתרבות הערבית שמשמעותו סבלנות או עמידות. הוא מתייחסת ליכולת לשאת קשיים, להיות סבלני, ולהתמודד עם אתגרים מבלי לאבד תקווה. המושג מבטא איפוק ואמונה בכך שהזמן יביא לשיפור. מבחינה דתית, הוא מלמד את המאמינים להישאר יציבים רוחנית, ולהמשיך לעשות מעשים טובים, הן במישור האישי והן במישור הקולקטיבי, במיוחד מול התנגדות או בעת התמודדות עם בעיות, מכשולים, תקלות או תוצאות בלתי רצויות.

"והיעזרו בסבלנות ובתפילה, כי אכן קשים הם, אך לא עבור מי שמפנים את לבם בכנות לאלוהים[א]", פסוק 153 מתוך סורת אל-בקרה

עקרון הסבר מושאל על ידי ארגוני טרור כדי להצדיק אסטרטגיות ארוכות-טווח ולשוות עמידה איתנה מול אויבים. בחומרי תעמולה של ארגוני טרור, במיוחד של דאעש, חמאס ואל-קאעדה, המילה "סבר" חוזרת בקריאות למאמינים להתמיד בג'יהאד, ולראות את עצמם כחלק מ"מאבק ארוך טווח".

אטימולוגיה

עריכה

הבלשנים הערביים מציעים ששורש המילה ס-ב-ר, שממנה נגזר השם צַבְּר (ṣabr), משמעותו לקשור או לרסן. למילה ṣabr יש שימוש טכני מיוחד בביטוי ימין א-צַבְּר (يمين الصبر), שמתייחס לשבועת שקר.

עקרון הסבר באסלאם

עריכה

עקרון "סאבר" (בערבית: صابر) הוא מושג תרבותי, דתי ופילוסופי בעולם הערבי והאסלאמי, המתאר את הסבלנות, ההתמדה והיכולת להתמודד עם אתגרים, קשיים או סבל באורך רוח. פירוש המילה "סאבר" הוא "סבלנות" או "סובלנות", והוא נחשב לערך מרכזי בחיי היומיום של המוסלמים. הסבלנות נחשבת לאחת המידות המרכזיות שציווי עליהן מופיע בקוראן ובסונה. המוסלמים מאמינים כי הסבלנות היא כלי רוחני שמחזק את האמונה והיכולת לעמוד בניסיון. הסבלנות נחשבת לסגולה דתית חיונית, והקוראן מכיל פסוקים רבים שמדגישים את חשיבותה בהתמודדות עם מצבים קשים. לדוגמה, פסוק בקוראן אומר "אללה נמצא עם הסבלניים" ("אִןַ אלְלַה מַעַ א-צַאבִּרִין")[1]. פסוק זה מעודד את המאמינים להסתמך על הסבלנות, תוך הבטחה שאלוהים נמצא עם הסבלניים. הסבלנות נחשבת גם ליכולת להתמודד עם אתגרים שנשלחים על ידי אלוהים, ומבטאת את האמונה שהקשיים הם זמניים, ושהתגמול האלוהי הנצחי יגיע לסבלניים.

במהלך השנים, חיפשו חוקרים מוסלמים רבים להבין ולהסביר את המושג סבר, שמייצג סבלנות וסיבולת בכל תחום בחיים. לפי האנציקלופדיה של האסלאם, יש שני סוגים עיקריים של סבר. הראשון הוא הסוג הפיזי, שמדבר על סיבולת פיזית – בין אם מדובר בסבל פיזי קשה כמו עבודה קשה או התמודדות עם מחלה, ובין אם מדובר בעמידות בפני אתגרים גופניים. הסוג השני הוא הסוג הרוחני, שבו האדם מוותר על דחפים טבעיים כדי לשמור על דרך חיים מוסרית.

פח'ר א-דין א-ראזי, אחד מהחוקרים המרכזיים, הבחין בארבעה סוגים של סבר. הוא דיבר על סיבולת אינטלקטואלית – היכולת להישאר יציב כשיש מחלוקות דתיות או רעיוניות, סיבולת בביצוע מטלות דתיות, כמו צום במהלך הרמדאן, היכולת לעמוד בקשיים ולא להיכנע לפיתויים, וגם סיבולת רוחנית ברגעים של פורענות וצער. אל-ראזי הציע גם מושג נוסף בשם "מוסאבַּרַה", שבו אדם נמנע מנקמה באחר, גם אם הוא עשה לו עוול. במילים אחרות, מדובר בכוח פנימי שמאפשר לאדם להימנע מהתנהגויות מזיקות, במיוחד כלפי שכנים או עמים זרים, כמו "עמי הספר".

אל-ע'זאלי, מגדולי חכמי האסלאם, הרחיב על מושג הסבר ואמר שהחיים הדתיים הם כמו עץ. העץ עצמו, הוא המריבה, העמוד המרכזי; הענפים הם החאל, שהם המידות והמעשים; והפירות הם העמל, התוצאות שמתקבלות מהמאמצים הרוחניים. אל-ע'זאלי אף הוסיף שלושה סוגים של סבר נוספים: הראשון הוא סבר בעת ייסורים – לשאת את הקשיים והאסונות של החיים, השני הוא סבר בציות לאללה – להתמודד עם הקשיים שבביצוע מצוות הדת, והשלישי הוא סבר בשמירה מפני חטאים – להימנע מלעשות דברים רעים, למרות הפיתוי להיכנע לדחפים.

עקרון סאבר משמש גם כמצפן מעשי בחיי היום-יום של המאמינים. העיקרון מעודד סובלנות ביחסים בין-אישיים, כגון היכולת לסלוח ולשלוט בתגובות רגשיות בסכסוכים. המאמינים בעיקרון זה סבורים שזמן, השקעה ואמונה יביאו לשיפור העתיד. אנשים המאמצים את גישת הסבר כדי להתמודד עם קשיים אישיים, כלכליים או בריאותיים. המשמעות של סבלנות יכולה להיות הימנעות מתגובה מיידית או אימפולסיבית, ובחירה להגיב באופן מחושב.

טרור

עריכה

ארגוני טרור עשויים לאמץ את עקרון "סבר" ולהשתמש בו כדי להצדיק אסטרטגיות ארוכות-טווח ולהשיג מטרות פוליטיות או אידאולוגיות באמצעות סבלנות אסטרטגית. המושג משמש ככלי תעמולה להניע את התומכים והפעילים להמשיך במאבק למרות אתגרים, כישלונות או תבוסות. ארגוני טרור מציגים את עצמם ככאלה המוכנים להמתין בסבלנות למימוש מטרותיהם, גם אם מדובר במאבק שנמשך על פני שנים רבות. הם מבטיחים לתומכיהם שהסבלנות היא חלק מהותי מהמאבק, ואכן, הם משתמשים בעיקרון זה כדי לשמור על נאמנותם של המאמינים, גם כאשר התוצאות אינן מיידיות. הסבלנות מוצגת כחובה דתית, עם הבטחות לתגמול עתידי. בנוסף, ארגונים אלו מנצלים את עקרון הסבר ככלי בהפצת רעיונות טרוריסטיים, תוך הדגשת היכולת שלהם, לכאורה, לעמוד בפני כוחות צבאיים גדולים יותר בעזרת נחישות והתמדה. כאשר הם חווים תבוסות, הם משתמשים בעיקרון זה כדי לשמור על רוח הלחימה, ומציעים לתומכים להמתין לשינוי במצב. המאבק גם כולל רעיון של הקרבה עצמית, כשסבל, קורבנות ואפילו מוות נתפסים כחלק מהמחויבות למטרה.

באמנת חמאס ארגון הטרור הפלסטיני "חמאס" עושה שימוש בעקרון הסאבר במאבקו ל"שחרור פלסטין", ומדגיש את הסבלנות במאבק הדורש זמן[2]. במאבק זה נקשר גם ארגון א-סאברין ("הסבלניים") ארגון טרור שיעי שפעל בעזה במימון איראן. גם ארגוני טרור גלובליים, כמו אל-קאעידה ודאעש השתמשו בעקרון הסאבר כדי להצדיק את מאבקי הגרילה שלהם, תוך הדגשת האמונה שהמאבק יימשך עד להשגת שליטה או הגשמת מטרותיהם הדתיות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סבר בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ המילה "الْخَاشِعِينَ" (אל-חַאשְעִין) מתייחסת לאנשים המשתפלים בכנות וביראת שמיים בעת תפילה. לרוב המילה מופיעה בהקשר של אנשים שמתפללים בכוונה רבה, חשים יראת כבוד כלפי אלוהים, ומתפללים בכוונה טהורה.

הערות שוליים

עריכה