סגנון חיים
ערך ללא מקורות | |
המונח סגנון חיים מתייחס לתחומי העניין, הדעות, ההתנהגויות והנטיות ההתנהגותיות של אדם, קבוצת אנשים, אשר לעיתים רבות מושפעים מגורמים שונים כמו נורמות תרבותיות, בני משפחה, מעמד חברתי, מצב סוציו-אקונומי, והעדפות אישיות[1].
למרבית האנשים בסביבות כפריות יש סגנון חיים שונה במידה ניכרת בהשוואה לסגנון החיים של מרבית האנשים במטרופולינים העירוניים. אפילו המיקום הספציפי של אדם באזורים העירוניים משפיע רבות על סגנון החיים שלו.
סגנון החיים מעיד לרוב על זהותו של אדם, ויכול להשפיע בצורה משמעותית על בריאותו, מערכות יחסיו ורווחתו הכללית.
להשפעות התרבותיות יש גם השפעה מהותית על סגנון החיים של האדם. לדוגמה, התזונה, הביגוד, פעילויות הפנאי, והמנהגים הדתיים מושפעים לרוב מהמסורות התרבותיות והציפיות החברתיות. גם המצב הסוציו-אקונומי, ובפרט רמת ההכנסה והעבודה של האדם, משפיעים מאוד על סגנון החיים של האדם משום שיש להם השפעה על הגישה למשאבים שיש לאותו האדם, כמו דיור, שירותי בריאות וחינוך.
סגנון חיים בישראל
עריכהסגנון החיים בישראל מתאפיין בשילוב ייחודי של מודרניות עם מסורת, כאשר גורמים גאוגרפיים, דתיים וחברתיים משפיעים על אורחות החיים במדינה. החברה הישראלית כוללת קבוצות אוכלוסייה מגוונות, מה שמוביל לריבוי סגנונות חיים הנעים בין חילוניות מודרנית לאורח חיים דתי-מסורתי[2]. המסורת היהודית, גם בקרב חילונים, מהווה עוגן תרבותי וחברתי משמעותי. לוח השנה היהודי, הכולל שבתות וחגים, מכתיב את קצב החיים, והשפעתו ניכרת לא רק בקרב שומרי מצוות – אלא גם בחיי המסחר, במערכות החינוך, ובמרחב הציבורי בכלל. לצד זאת, חיי היומיום מתנהלים בקצב מהיר, בעיקר בערים הגדולות, ומשלבים אורח חיים מערבי הכולל צרכנות, טכנולוגיה מתקדמת, עיסוק אינטנסיבי בקריירה, ואורח חיים חברתי פעיל. בישראל מתקיימת גם חשיבות רבה למשפחה ולמעגלים החברתיים הקרובים, ואלה מהווים נדבך מרכזי בסגנון החיים המקומי.
סגנון חיים וכלכלה
עריכההקשר בין סגנון החיים למצב הכלכלי הוא הדוק ומשפיע בשני הכיוונים. מצד אחד, הרמה הכלכלית של האדם משפיעה על בחירותיו היומיומיות כמו: סוג התזונה, מקום המגורים, נגישות לפעילויות פנאי, חינוך, בריאות ועוד, כל אלה הם מרכיבים מרכזיים בסגנון החיים. מצד שני, סגנון החיים של הפרט יכול להשפיע על מצבו הכלכלי, למשל: הרגלי צריכה, נטייה לחסכון או לבזבזנות, או יכולת לשמר אורח חיים בריא שמפחית הוצאות רפואיות לאורך זמן. גם ברמה החברתית, ניתן לראות פערים כלכליים ברורים בין שכבות שונות באוכלוסייה[3], כאשר לא פעם סגנון חיים "בריא" או "מאוזן" הופך להיות פריווילגיה כלכלית.
בריאות
עריכהיש קשר ניכר בין הבחירות שקשורות לסגנון החיים לרמת הבריאות של האדם[4]. אנשים עם סגנון חיים בריא נוהגים לרוב לעסוק בפעילות גופנית באופן תדיר, להקפיד על תזונה מאוזנת, לישון מספיק שעות מדי לילה, ולהימנע מהתנהגויות מזיקות כמו עישון או צריכה מופרזת של משקאות חריפים. הקפדה על הדברים הללו יכולה לסייע להפחית את הסיכון לחלות במחלות כרוניות כמו מחלות לב, סוכרת והשמנה, והדבר יכול לתרום רבות לכך שניתן לחיות חיים ארוכים ומספקים יותר.
לעומת זאת, סגנון חיים לא בריא אשר מאופיין בתזונה לקויה, חוסר בפעילות גופנית ורמות מתח גבוהות עלול לגרום לבעיות בריאותיות ונפשיות שונות לאורך זמן[5].
סגנון חיים בתקופות מעבר
עריכהמעברים בתקופות החיים, כמו סיום לימודים, התחלת עבודה חדשה, מעבר דירה, הולדת ילד, גירושין או יציאה לפנסיה – משפיעים על סגנון החיים[6][7]. בתקופות כאלה, בדרך כלל משתנים לוח הזמנים שלנו, הרגלי הבריאות, היחסים החברתיים, ואפילו סדרי העדיפויות האישיים. לדוגמה, מעבר ממסגרת לימודית לעבודה דורש לרוב תיאום בין חיי העבודה החדשים לשאר הזמן, ודורש מחשבה על ההסתגלות לתנאים הכלכליים החדשים, ולעיתים גם ויתור על הרגלים קודמים כמו שינה מאוחרת או בילויים תכופים. הולדת ילד משפיעה על שעות השינה, על תזונה, על ניידות ועל מערכות יחסים. פיטורים מעבודה מלווה לעיתים בתחושת אובדן זהות תעסוקתית, אך גם יוצרת הזדמנות לבניית שגרה חדשה המבוססת על תחומי עניין, התנדבות או חיי חברה. מעבר דירה או מדינה מחייב התאקלמות מחדש גם ברמה האישית וגם החברתית.
השינויים האלו עשויים להיות כרוכים באתגר רגשי, אך לפעמים דווקא זעזוע בשגרה המורגלת מאפשרת התבוננות מחודשת על סגנון החיים שלך. בתקופות כאלה, חשוב במיוחד התמיכה החברתית, הגמישות הנפשית, והיכולת להתאים את עצמנו מבלי לאבד את תחושת הזהות והעוגן הפנימי.
אתגרים מודרניים
עריכהבמאה ה-21 סגנון החיים של האוכלוסייה הופך בהדרגה למגוון יותר, בעיקר כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית המואצת והגלובליזציה. סגנון החיים שלנו עבר שינוי עמוק, עם השפעות ניכרות על הבריאות הפיזית והנפשית, ההתפתחות של הטכנולוגיה הדיגיטלית שינתה במידה רבה את האופן שבו אנשים עובדים, ואת האופן בו אנשים מבלים את שעות הפנאי שלהם, ובמקרים רבים הוביל לכך שאנשים אימצו סגנון חיים בלתי פעיל ולכך שרבים צופים במשך זמן רב מדיי במסכים לאורך היום, דבר שפוגע בבריאותם[8].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סגנון חיים
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "סגנון חיים", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- סגנון חיים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ APA Dictionary of Psychology, dictionary.apa.org (באנגלית)
- ^ jppi, מחקר: המסורתים והמסורתיוּת בישראל - המכון למדיניות העם היהודי, 2023-06-11
- ^ נושאים מדד חברתי-כלכלי, באתר www.cbs.gov.il
- ^ Dariush D. Farhud, Impact of Lifestyle on Health, Iranian Journal of Public Health 44, 2015-11, עמ' 1442–1444
- ^ Felipe Caamaño-Navarrete, Esteban Saavedra-Vallejos, Iris Paola Guzmán-Guzmán, Carlos Arriagada-Hernández, Gerardo Fuentes-Vilugrón, Lorena Jara-Tomckowiack, Roberto Lagos-Hernández, Paola Fuentes-Merino, Cristian Alvarez, Pedro Delgado-Floody, Unhealthy Lifestyle Contributes to Negative Mental Health and Poor Quality of Life in Young University Students, Healthcare 12, 2024-11-06, עמ' 2213 doi: 10.3390/healthcare12222213
- ^ Hannes Gropper, Jannika M. John, Gorden Sudeck, Ansgar Thiel, The impact of life events and transitions on physical activity: A scoping review, PLOS ONE 15, 22 ביוני 2020, עמ' e0234794 doi: 10.1371/journal.pone.0234794
- ^ Jordan Weiss, Leora E. Lawton, Claude S. Fischer, Life course transitions and changes in network ties among younger and older adults, Advances in Life Course Research 52, 2022-06-01, עמ' 100478 doi: 10.1016/j.alcr.2022.100478
- ^ McMahan, Ian; Wadya, Sally; Andrews, Michelle; Erickson, Amanda (2025-04-28). "6 hours of sedentary behavior a day linked to neck pain". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2025-05-04.