ויקיפדיה

אושר

מצב נפשי של תחושה טובה ורגשות נעימים
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברגש אנושי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אושר (פירושונים).

אושר הוא נחת, הרגשת נעימות, הצלחה ושביעות רצון[1].

פני אשה מאושרת.

מושג האושר נדון בהגות כבר בעת העתיקה. בתקופה המודרנית הוצעו מספר שיטות בניסיון להגדיר את האושר באופן מדיד יותר.

גישות לאפיון והשגת אושר

עריכה

לפי סוקרטס המפתח לאושר הוא הפניית תשומת הלב מהגוף אל הנשמה. יש לשאוף לאיזון – הרמוניה – בין התשוקות שלנו וכך להרגיע את הנפש ולהשיג מצב שלווה אלוהית. חיים מוסריים עדיפים על פני חיים לא מוסריים, בעיקר משום שאלה חיים מאושרים יותר. בנוסף – השאיפה לידע, ללמוד, להבין את העולם גורמת לאושר כמעט אלוהי. לפי סוקרטס ניתן ללמוד איך לחיות באושר[2].

תומאס הובס הגדיר את האושר כ"התקדמות מתמדת של התשוקה ממושא אחד אל אחר, והשגתו של הראשון עדיין איננה אלא הדרך אל האחרון". הוא הסביר זאת בכך שהתשוקה האנושית היא לא רק סיפוק צרכים רגעי, אלא רצון להבטיח את הדרך לסיפוק התשוקות גם בעתיד[3].

לפי מרטין זליגמן מייסד הפסכולוגיה החיובית אושר מאופיין באמצעות חמישה מרכיבים: תחושה חיובית, מעורבות, קיום יחסים טובים עם אנשים אחרים, הרגשת משמעות ושייכות למשהו גדול יותר מעצמי והרגשת הצלחה. לדבריו, כל אלה ניתנים למדידה ויש אפשרות ללמוד איך לממש אותם[4].

לפי אברהם מאסלו תאוריית הצרכים שפיתח מראה שהדחף לצמיחה אישית ולמימוש עצמי מושרשים עמוק בנפש האדם. אף על פי כן, אצל רוב האנשים, הדחף הזה מופיע רק לאחר שהצרכים הבסיסיים יותר מתמלאים. ברגע שהצרכים למזון, ביטחון, אהבה ושייכות והערכה עצמית מסופקים, עולה על פני השטח רצון עמוק לביטוי יצירתי ולמימוש עצמי[5].

לפי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מה שגורם לנו אושר הוא קשר אוהב עם אנשים והשתקעות בנושא מעניין עד כדי אובדן מודעות עצמית, למשל בספורט, אמנות, כתיבה וכדומה. "אושר אובייקטיבי הוא איך זה להיות את כשאת לא חושבת על החיים שלך"[6].

לפי אריך פרום אושר הוא תוצאה של יצירתיות ויכולת תגובה למה שקורה לבני האדם ולטבע. אושר הוא לא ההפך של עצב. אדם מאושר לפעמים שמח ולפעמים עצוב. מה שמאפשר אושר הוא תחושת קשר אמיתי למציאות. עם זאת בתרבות המערב אנחנו נוטים להתייחס אחד לשני כמו חפצים בשוק, יחס תן־קח שטחי. עיסוק מעין זה מונע מאיתנו את התחושות האמיתיות של קשר אנושי[7].

לפי הדלאי לאמה אושר הוא שלווה פנימית שאינה נתונה להשפעה חיצונית, אבל מתוך ערות מלאה לסביבה. אם קורה משהו קשה בחיים הוא אמור ללמד אותנו שיעור. חשוב לחשוב באופן גלובאלי על כל בני האדם, למשל בהקשר ההתחממות העולמית יש לגלות אכפתיות לא רק לגבי מה שטוב למדינה שלי או ליבשת שלי אלא לכל בני האדם. וחשוב לאהוב כל אדם באשר הוא[8].

פילוסופיה ומוסר

עריכה

אריסטו פיתח מרשם לאושר – אודימוניה. בליקיאון מוסבר איך למקסם את האושר על ידי התנהלות מוסרית בחיים, הגשמת הפוטנציאל האישי ויצירת קשרים עם אנשים. אכן, יש לספק גם את הצרכים הגופניים באמצעות אכילה וקיום יחסי מין, אך כיוון שאלוהים לא מתעניין בבני האדם ובמה שהם עושים. בני אדם צריכים לקדם את עצמם. אודימוניה לפי אריסטו הוא אושר פנימי. לא תלוי ברכוש אלא בתחושת מימוש עצמי.

הדוניזם הוא השקפה שונה, הרואה בהנאות גופניות וחושיות את פסגת האושר[9].

בבודהיזם מבחינים בין עונג שניתן לחוות באמצעות החושים שקולטים את מה שהעולם מציע לבין אושר שהוא חווית נדיבות פנימית, שמטרתה להציע מעצמנו לעולם. אשר לשאלה איפה נמצא האושר – האם הוא מרוחק ובעתיד לא ידוע, שמושג רק לאחר תרגול ממושך, בסוף כל הגלגולים, או כאן ועכשיו. נירוונה מכילה את מה שיש בלי להיאבק ולרצות לשנות. "האושר כוויתור על משאלת האושר."[10]

פילוסופיה מודרנית

עריכה

במאה ה־18 הפילוסוף האנגלי ג'רמי בנת'ם ייסד את התועלתנות, על פיה המטרה המוסרית העליונה היא להביא לכך שיהיה כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים. בנת'ם טען שכל החקיקה והמדיניות צריכות להיעשות מתוך עמדה זאת. מתוך ראיית האושר של כלל בני האדם כערך עליון, טען ממשיך דרכו של בנת'ם, ג'ון סטיוארט מיל, שאפליה כלפי נשים אינה מוסרית, שכן האושר של נשים חשוב לא פחות משל הגברים. הוא גם טען שיש רמות אושר גבוהות ונמוכות, וכי הפרט מעדיף להיות אדם לא מסופק מאשר "חזיר" מסופק, לכן הנאות "גבוהות" הקשורות להיותו אדם הן חשובות יותר[11].

תומכי הדמוקרטיה, כגון תומאס ג'פרסון, האמינו כי "חיים, חירות ורדיפת האושר" הן זכויות בלתי ניתנות לשלילה, ומהוות עילה מוצדקת להפיכת השלטון.

לתפיסת קאנט, האושר לא יכול להתקיים בלי רמת מוסר משמעותית של האדם, וסבר שהכלי היעיל ביותר להשגת אושר הוא האינסטינקט[12].

תנועת הרומנטיקה העריכה ביטויי רגש אישיים, וחתרה להגיע ל"אני האמיתי" שאינו מושפע מנורמות חברתיות. אהבה ואינטימיות הפכו למוטיבציה העיקרית של אנשים להינשא.

אומללות

עריכה
 
אלגוריה של שמחה ומלנכוליה. צייר: אברהם יאנסן

לפי הנרי אונגר מבחינה פילוסופית יותר קל להגדיר אומללות מאשר אושר. הסיבה לכך היא שאומללות היא מצב קונקרטי. למשל: אברהם אומלל כשהוא צריך להעלות לעולה את בנו יצחק. מרים אומללה כשהיא רואה את בנה ישוע הצלוב. אלה מצבי אומללות קיצונית ואילו האושר לפי השקפה זאת הוא מצב סיכום החיים, כשמתקבל הסך הכולל של מהלך כל החיים. רק אז – לאחר מות – ניתן להגדיר אם היו אלה חיים מאושרים[13].

ברטראנד ראסל בספרו כיבוש האושר[14] מזכיר את קהלת שהיה לו כל מה שאדם יכול לרצות – הנאות, רכוש, משרתים, כוח – ובכל זאת הוא היה אומלל.

קהלת א

ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל: [...] יב אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָם: יג וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: יד רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ: טו מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת: יח כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב:

ראסל לא מסכים עם עמדתו זאת של קהלת.

דתיות

עריכה

דתיות משמעה בדרך כלל שייכות לקהילה. שייכות לקהילה נחשבת בדרך כלל גורם מגביר אושר. קשה לבודד את השפעת הקהילה מהשפעת הדתיות כשבוחנים את מידת האושר. במחקר שפורסם בשנת 2020 החוקרים סקרו 40,534 נשאלים שנבחרו באקראי מ־43 מדינות. הנחקרים נשאלו לגבי מידת האושר שלהם ועוצמת אמונתם הדתית. בנוסף נחקרה תחושת החופש האישי שלהם, מתוך מחשבה שאוטונומיה – שנחשבת גורם משפיע על רמת האושר – עלולה להוות גורם שמתנגש ישירות בסמכות הדתית.

כדי למדוד את הדתיות, המשתתפים נשאלו אם הם פעלו על פי כללי הדת שלהם בקפדנות, לעיתים רחוקות או איפשהו באמצע. כדי למדוד אוטונומיה, הסקר שאל אם המשיבים מרגישים חופשיים לחיות את החיים כפי שהם רוצים, האם יש מניעה כלשהי לעשות את מה שהם רוצים לעשות, או איפשהו באמצע.

מניתוח התוצאות במדינות השונות עולה כי אנשים שחשו שיש להם יותר אוטונומיה נטו להיות פחות דתיים ואנשים שהיו יותר דתיים נטו להעריך פחות חופש אישי. כמו כן נמצא כי היחס בין דת לאושר ובין אוטונומיה לאושר היה שונה בהתאם למקום המגורים ולתנאי החיים במדינה. במדינות דמוקרטיות מפותחות יותר מבחינה כלכלית, החופש האישי נחשב בעל ערך גבוה והדתיות נחשבת פחות. במדינות פחות מפותחות מבחינה כלכלית שהן שמרניות, הדתיות נחשבת יותר מהחופש האישי. מכך עולה כי תנאים כלכליים משפיעים על אמונות דתיות. הדת חשובה יותר לאנשים כשהם חיים במדינות מפותחות פחות מבחינה כלכלית, שהן גם פחות דמוקרטיות, מקומות בהם יש ניצול לרעה של כוח, אי שוויון מגדרי ותנאי חיים עתירי גורמי לחץ. במדינות כאלה האנשים זקוקים לדת כדי להתמודד פסיכולוגית עם אתגרי החיים.

בעוד שהדפוס הזה היה כמעט אוניברסלי, ארצות הברית הייתה קצת חריגה. אף על פי שזאת אחת הדמוקרטיות המודרניות הוותיקות ביותר, בארצות הברית הדתיות עדיין גורמת לאנשים יותר אושר, בדומה להשפעתה במדינות העניות. החוקר – מיכאל מינקוב – משער שבניגוד למדינות העשירות והדמוקרטיות האחרות, בארצות הברית יש הרבה אי שוויון חברתי ואין בה תמיכה מהמערכת הסוציו־אקונומית. עקב כך רבים מבני קבוצות המיעוט מרגישים מקופחים ומופלים לרעה וכתוצאה מכך מתגברת הדתיות[15].

מצב האושר בעולם

עריכה
 
מפת תוצאות דו"ח האושר העולמי ב־2018

בשפות שנסקרות בדו"ח העולמי על האושר (אנ'), אנגלית, צרפתית, איטלקית, סינית, ניכרת מגמה להעדיף מונחים שקשורים לאושר על פני מונחים ותיקים יותר, כמו תוצר מקומי גולמי, שנמצא כי אינם מסייעים בעיצוב מדיניות המטיבה עם האזרחים. במחקר העולמי אודות האושר ניכרת תשומת לב להעמקת אי־שוויון כלכלי וגוברת ההכרה בכך שמשבר האקלים מאיים על יכולת חיזוי הרווחה העתידית. לממשלות יש אתגר לבנות סולם העדפות חברתיות ניתנות למדידה. למשל התקציב של ניו זילנד לשנת 2021 כונה "תקציב מרוציות מהחיים" והוא מבוסס על שני מרכיבים: מסגרת איכות חיים וגישה מאורית שמכונה "שביל בריא". ממשלת קנדה קבעה אסטרטגיית איכות חיים. האושר וחוויות החיים הסובייקטיביות של האזרחים הן מטרות מרכזיות של הממשלה הקנדית ושל התקציב שלה[16].

מדד האושר בבתי ספר

עריכה

בשנת 2023 פרסם ה-OECD מדד ניסיוני למדידת אושרם של תלמידי בתי ספר[17]. הוא כולל 9 משתנים:

  1. תנאים בסיסיים כגון מזון ושולחן
  2. הישגים אקדמיים
  3. עד כמה התלמידים שבעי רצון מחייהם ומרגישים שהם בעלי מטרה ומשמעות
  4. מידת האמון בעצמם וביכולתם להתמודד עם מצבי לחץ
  5. מידת רצונם של התלמידים להשפיע לטובה על מהלך חייהם וחיי הסובבים אותם
  6. מידת הערך שתלמידים מקנים לזמן השהייה שלהם בבית הספר, וכמה הם משקיעים בלימודים
  7. כמה הם חשים מקובלים על ידי חבריהם, משפחתם ומוריהם
  8. איזון בין לימודים לפנאי
  9. עד כמה התלמידים פתוחים ליצירת קשר משמעותי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות[18]

מצב האושר בישראל

עריכה

בשנת 2022 דורגה ישראל במקום התשיעי בדירוג האושר העולמי של World Happiness Report. בשנה זאת דורגה ישראל כאחת מעשר המדינות הנמוכות בתחום הרוגע בחיים. עם זאת לגבי השאלה איזה חיים מועדפים מבחינתם, רגועים או מרגשים, רוב הישראלים השיבו כי הם מעדיפים חיים מרגשים[19].

מה הם חיים טובים?

עריכה

מחקר של אוניברסיטת הרווארד שהחל בשנת 1938 נמשך עד העשור השלישי של המאה ה־21.

מטרת המחקר הייתה מלכתחילה למצוא את הדרכים לחיים בריאים ומאושרים. בתחילת דרכו כלל המחקר גברים בלבד, כולם סטודנטים (באותה תקופה לא התקבלו נשים ללמודים באוניברסיטה). בהמשך הורחבה אוכלוסיית המחקר והיא כוללת את צאצאי הגברים שנחקרו, נשותיהם וכן תושבי שכונת עוני בעיר בוסטון. חלק מהמשתתפים הפכו לאנשי עסקים מצליחים, רופאים, עורכי דין ואחרים לקו בסכיזופרניה או הפכו אלכוהוליסטים. הגילוי המפתיע של המחקר הוא כי אף שיש חשיבות לתחזוקת הגוף, מערכות יחסים קרובות משמעותיות יותר מכסף או תהילה והן אלה שגורמות לאנשים להרגיש אושר לאורך חייהם. קשרים בין אישיים טובים מגנים עלינו מאי שביעות רצון בחיים, עוזרים לעכב דעיכה רגשית ופיזית ומנבאים חיים ארוכים ומאושרים. קשרים בין־אישיים הם בעלי משמעות רבה יותר בהקשר זה מאשר מעמד חברתי, מנת משכל או תורשה. ממצא זה הוכיח את עצמו גם בקרב הסטודנטים לאורך חייהם וגם בקרב משתתפים ממעמדות נמוכים יותר, שהצטרפו למחקר במהלך השנים. עוד נמצא כי רמת שביעות הרצון של אנשים ממערכות היחסים שלהם בגיל 50 ניבאה את מצב בריאותם הגופנית באופן מדויק יותר מאשר רמות הכולסטרול שלהם. כמו כן נמצא כי אנשים שהיו נשואים באושר בשנות ה־80 לחייהם דיווחו על מצבי רוח תקינים אפילו בימים שבהם היו להם כאבים פיזיים. אלה שהיו להם נישואים אומללים חשו ביותר כאב רגשי ופיזי[20][21].

פסיכולוגיה חיובית

עריכה
 
  ערך מורחב – פסיכולוגיה חיובית

המיקוד המרכזי של הפסיכולוגיה הקלינית היה לעזור לאנשים הסובלים מקשיים נפשיים ולטפל בבעיותיהם. בתחילת המאה ה־21 מתרחב בהתמדה תחום המחקר הפסיכולוגי אשר מתמקד בגישה הפוכה – איך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, כלומר לא רק איך לרפא דיכאון אלא גם כיצד ניתן לעורר שמחה או אושר שיהוו משקל נגד למצבים שליליים כגון דיכאון וחרדה.

מרטין זליגמן ייסד את הפסיכולוגיה החיובית ב־1998. באותה תקופה נכתבו מאמרים רבים על כעס ודיכאון ומעט מאוד מאמרים על אושר וסיפוק בחיים. הפסיכולוגיה התעניינה באופן שבו ניתן למנוע מאנשים להיות אומללים וחולים אבל לא בשאלה איך לגרום להם להיות שמחים. זליגמן קבע שאופטימיות מחזקת את מערכת החיסון ואת העמידות שלנו כלפי אתגרי החיים. תפקיד נוסף שהפסיכולוגיה החיובית לקחה על עצמה הוא לגשר בין שדה המחקר המדעי לבין קהל הקוראים הרחב, שהתעניין במדריכים לשיפור החיים.

הפסיכולוגיה החיובית דנה בשאלה איך להיות יותר מאושרים. על פי טל בן שחר מתבססת חוויית האושר על חמישה עקרונות:

  1. הרשות להיות אנושי – הלגיטימיות של כל חוויה וכל רגש, כולל גם רגשות לא נעימים.
  2. המעטת העומס בחיים – היכולת לסרב, החשיבות לחיות בפחות מתח ולחץ.
  3. מציאת ההנאה והמשמעות בחיים.
  4. יחסים טובים עם משפחה וחברים.
  5. קשר גוף נפש – תרגול גופני משמש לצרכים פסיכולוגיים נפשיים ורגשיים. תרגול מדיטציה ואסירות תודה טובים לגוף ולנפש[22].

סקירת מחקרים מהעשור השני של המאה ה־21 הראתה את החשיבות הפיזיולוגית, החברתית והאישית של אושר. על פי הממצאים, עלייה בחוויית האושר האישית העלתה במחקרים שונים את היכולת לעבד מידע, את רמת השליטה העצמית, את מהירות ההחלמה מכאבים, את הצלחתן של מערכות יחסים, את ההצלחה המקצועית ואת הבריאות הגופנית והנפשית במגוון פרמטרים[23].

המחקר העדכני לשנת 2016 מצא מתאמים גבוהים בין אושר לבין מספר פרמטרים, והם: יחסים קרובים ונעימים עם אנשים אחרים, תפיסת הערך העצמי, יכולת הכרת התודה, תחושת אופטימיות לגבי העתיד, השקעת זמן בעשייה בעלת תחושת משמעות ושכיחות יחסי מין[24].

המחקר מצא מתאמים בינוניים בין אושר לבין כמות חברים, מצב נישואין, אמונה דתית, תרבות פנאי, בריאות פיזית ושליטה בחיים, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית קיימת אך לא דומיננטית[24].

המחקר מצא מתאמים נמוכים בלבד בין אושר לבין מגדר, גיל, מוצא אתני, מראה חיצוני וגובה ההכנסה הכספית[24][25], כך שהשפעת כל אחד מהם על חוויית האושר האישית נחשבת לזניחה במחקר[24].

ביקורת

עריכה

אווה אילוז ואדגר קבאנאס בספרם שלטון האושר[26] מבקרים את מה שהם מכנים "מדע האושר"

  • אין לפסיכולוגיה החיובית בסיס מדעי. החיפוש אחר האושר הוא בעיקר עיסוק משתלם עבור יועצים בתחומים שונים.
  • הטענה כי האושר הוא מטרה בפני עצמה לכל בני האדם אינה מוכחת מדעית.
  • המדידות שנעשות במסגרת איסוף הנתונים על האזרחים – ביג דאטה ותבניות התנהגויות אנושיות – לא קשורות למידת האושר של הנחקרים אלא לתועלת שהן מביאות לתאגידים המסחריים ולפוליטיקאים שמבצעים את המדידות האלה.
  • האושר הוא אינדיבידואליסטי ולא מוגדר בהקשרים חברתיים וקהילתיים. בכך הוא מתאים לאינטרסים של פוליטיקה ניאו ליברלית. כמו האושר כך גם קשיבות (מיינדפולנס) מוגדרת באותו אופן, כאמצעי הימלטות אל הנפש פנימה, בלי כל הקשר חברתי.

מאפיינים המשפיעים על האושר

עריכה

גיל ואושר

עריכה

מחקרים שונים מנסים לבחון את מהות הקשר בין גיל לאושר.

משבר אמצע החיים עשוי להיות הסימן המהימן הראשון לירידה ברמת האושר במהלך חיי אדם ממוצע. ממצאים מראים כי רוב האנשים נעשים מאושרים יותר עם הגיל, למעט בגילאי 40–50, אשר בהם משבר עלול להתגלע. חוקרים מציינים כי אנשים בשנות ה־20 ובשנות ה־70 שלהם מאושרים יותר מאשר באמצע החיים, אם כי רמת האושר משתנה. למשל, רגשות לחץ וכעס דועכים לאחר גיל 20, דאגה דועכת לאחר גיל 50, והנאה יורדת לאיטה עם הבגרות, אך מתחילה לעלות שוב לאחר גיל 50[27][28]. ממצאים אלה מבוססים על עשורים של מידע, אשר נאסף מקבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף; המחקר מתעלם מהסיכוי שהירידה באושר נובעת מחוויות ייחודיות של האוכלוסייה בחתך הגיל המסוים – כמו מלחמה למשל. המחקרים לקחו בחשבון גם הכנסה, תעסוקה והורות, כדי לנסות לבודד את אפקט הגיל. חוקרים מצאו תמיכה ברעיון של גיל תרומה בשינוי האינדיבידואל, ולכך יש השפעה על האושר.

גורמים פסיכולוגיים יכולים להיות: מודעות גבוהה יותר של האדם להעדפותיו; היכולת לשלוט בתאוות ולאמץ ציפיות יותר ריאליסטיות – ציפיות לא ריאליסטיות נוטות לטפח אי שביעות רצון; קרבה למוות, מניעה אנשים לרדוף אחר מטרות אישיות; שיפור כישורים חברתיים, כמו סלחנות, תכונה שלוקח שנים לפתח – לניסיון בסלחנות קשר הדוק לרמות אושר גבוהות; שינויים כימיים בגוף הקשורים בגיל ומשחקים תפקיד[27][28][29][30].

מחקרים אחרים הצביעו כי זקנים מדווחים יותר על בעיות בריאותיות, אך על פחות בעיות בסך הכול. מבוגרים צעירים דיווחו על יותר כעס, חרדה, דיכאון ובעיות כלכליות, בעיות במערכות יחסים ובקריירה. חוקרים הציעו כי דיכאון אצל זקנים הוא תוצאת פסיביות או בטלה – והמליצו לאנשים להמשיך לקחת על עצמם מטלות, ופעילויות שיביאו אושר, גם בגיל מבוגר[31].

מזג האוויר ואושר

עריכה

ישנן עדויות המציעות כי אקלים שמשי לא מצביע על אושר. במחקר שנערך, צפו גם תושבי קליפורניה וגם תושבי המערב התיכון של ארצות הברית, כי רמת האושר של תושבי קליפורניה תהיה גבוהה יותר, כתוצאה מהאקלים השמשי. למעשה, דירוג האושר של תושבי קליפורניה וגם של תושבי המערב התיכון, כפי שנמדד בשאלון, לא הראה הבדל משמעותי. חוקרים אחרים טוענים, שהכמות המינימלית של אור שמש הדרושה היא חצי שעה ביום[32].

אין זה אומר כי מזג האוויר לעולם אינו גורם המשפיע על האושר. ייתכן כי שינוי ברף כמות השמש גורם להפרעה עונתית, שפוגעת ברמת האושר.

אושר בר-קיימא

עריכה

המונח "אושר בר קיימא" של אובריאן[33] מגשר תחומים כמו קיימות ופסיכולוגיה חיובית, ובעיקרו של דבר הוא מדגיש את התלות ההדדית המתקיימת בין כל היצורים החיים בדגש של היחסים בין בני אדם ושגשוג סביבתי[34]. רגשות חיוביים מתעוררים כאשר האדם מאמץ התנהגויות בנות-קיימא כגון הליכה ודיווש באופניים. אלה הן דוגמאות ל"אושר בר-קיימא". רמת האושר תעלה אם בני אדם יהיו מודעים לכך שפעילויות אלה תורמות לרווחה האישית שלהם, של אחרים ושל הטבע הסובב אותם. דרך נקודת מנקודת מבט זו, של "אושר בר-קיימא", נמצא כי משפחות שבהן ההורים והילדים דיוושו ביחד אל בית הספר חוו רגשות חיוביים יותר מנוסעים פאסיביים שהגיעו לבית הספר במכונית או בתחבורה ציבורית. נמצא קשר משמעותי בין הנסיעה של הילד לבית הספר לבין היבטים של רווחת הילד.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: אושר
  ערך מילוני בוויקימילון: אשר
  ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:אושר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אושר

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אבן שושן, המלון החדש, ירושלים: קרית ספר, 1977
  2. ^ Socrates
  3. ^ תומס הובס, תרגום: אהרן אמיר, לויתן, או החומר, הצורה והכוח של מדינה כנסייתית ומדינתית, שלם, 2009, עמ' 68
  4. ^ Martin Seligman 'Flourishing - a new understanding of wellbeing' at Happiness & Its Causes 2012, ‏26 באוגוסט 2012
  5. ^ Abraham Maslo, The Pursuit of Happiness
  6. ^ דניאל כהנמן, פרופ' דניאל כהנמן, מסביר את הדרך לאושר, ‏13 בינואר 2014
  7. ^ The Mike Wallace Interview: Erich Fromm (1958-05-25), ‏25 במאי 1958
  8. ^ Dalai Lama in conversation with Richard Layard, ‏5 בפברואר 2016
  9. ^ אדית הול, למה לנו אריסטו עכשיו, באתר אלכסון
  10. ^ נעמה אושרי, נעמה אושרי: בודהיזם כמדע האושר, ‏2 באוקטובר 2019
  11. ^ "על התועלתיות", ג'ון סטיוארט מיל, פרק שני
  12. ^ עמנואל קאנט: טוב הרצון, החובה, החוק והמוסר, באתר טקסטולוגיה
  13. ^ אושר, ‏2 ביולי 2020
  14. ^ ברטרנד ראסל, כיבוש האושר, אחיאסף, 1983
  15. ^ Jill Suttie, How Does Religion Affect Happiness Around the World?, Greater Good Science Magazine, ‏13 ביולי 2020
  16. ^ Christopher P. Barrington-Leigh, Trends in Conceptions of Progress and Well-being, World Happiness Report, ‏2022
  17. ^ PISA Happy Life Dashboard
  18. ^   יולי תמיר, איך לחנך ילדים מאושרים במציאות אומללה? בהוטן מלמדת לקח חשוב, באתר הארץ, 11 ביולי 2024
  19. ^ רונית דומקה, ישראל בין עשר המדינות המאושרות בעולם, באתר דה מרקר, ‏18 במארס 2022
  20. ^ Harvard study, almost 80 years old, has proved that embracing community helps us live longer, and be happier, The Harvard Gazette, ‏11 באפריל 2017
  21. ^ Robert Waldinger, Robert Waldinger: What makes a good life? Lessons from the longest study on happiness | TED, ‏25 בינואר 2015
  22. ^ טל בן שחר, Positive Psychology: The Science of Happiness | Tal Ben-Shahar, ‏ההרצאה ניתנה ב-4 באוקטובר 2006, פורסמה ב-9 במאי 2018
  23. ^ מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה"ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחה, הקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, באתר הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14
  24. ^ 1 2 3 4 מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה"ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחה, הקדמה - פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, באתר הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14
  25. ^   דפנה מאור, כמה כסף צריך בשביל להיות מאושרים? המחקר שחשף את הנוסחה המפתיעה, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2021
  26. ^ אווה אילוז, אדגר קבאנאס, שלטון האושר, ירושלים: מכון ון ליר, 2022
  27. ^ 1 2 Bakalar, Nicholas (2010-05-31). "The Guardian, Happiness May Come With Age, Study Says. "...by almost any measure, people become happier with age, although researchers are not sure why"". Nytimes.com. נבדק ב-2011-11-12.
  28. ^ 1 2 Alok Jha, science correspondent (2008-01-29). "Happiness is being young or old, but middle age is misery". London: Guardian. נבדק ב-2011-11-12.
  29. ^ Bakalar, Nicholas (2010-05-31). "The Guardian, Happiness May Come With Age, Study Says". Nytimes.com. נבדק ב-2011-11-12.
  30. ^ "Age and happiness: The U-bend of life". The Economist. 2010-12-16. נבדק ב-2011-02-07.
  31. ^ Vedantam, Shankar (2008-07-14). "Older Americans May Be Happier Than Younger Ones". The Washington Post.
  32. ^ Aaronson, Lauren. "Happiness Is a Beach, Sometimes". Psychology Today. נבדק ב-2011-02-07.
  33. ^ O’Brien C. J S, Sustainability, happiness and education., Sustainability Educ., 2010;
  34. ^ Subha Ramanathan, Catherine O'Brien, Guy Faulkner, Michelle Stone, Happiness in Motion: Emotions, Well-Being, and Active School Travel, Journal of School Health 84, 2014-07-10, עמ' 516–523 doi: 10.1111/josh.12172


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אושר&oldid=39728585"