סוף השבוע האבוד
סוף השבוע האבוד (באנגלית: The Lost Weekend) הוא סרטו משנת 1945 של בילי ויילדר בהפקת אולפני סרטי פרמאונט ובכיכובם של ריי מילאנד, ג'יין ויימן ופיליפ טרי. הסרט מספר את סיפורו של דון בירמן (ריי מילאנד), במהלך סוף שבוע של שכרות, בו הוא מבלה בשתיית אלכוהול מופרזת. הוא מבלה בפאבים, מבצע פשעים ואף יושב זמן מסוים במחלקת אשפוז.
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על |
The Lost Weekend  |
|---|---|
| בימוי |
בילי ויילדר |
| הופק בידי |
צ'ארלס בראקט |
| תסריט |
צ'ארלס ג'קסון (נובלה), צ'ארלס באקט, בילי ויילדר |
| עריכה |
דואן האריסון |
| שחקנים ראשיים |
ריי מילאנד, ג'יין ויימן |
| מוזיקה |
מיקלוש רוז'ה |
| צילום |
ג'ון פ. סייץ |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פרמאונט |
| חברה מפיצה |
פרמאונט, נטפליקס, וודו |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 16 בנובמבר 1945 |
| משך הקרנה | 101 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, פילם נואר, סרט פלאשבק, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| תקציב | 1,250,000$ |
| הכנסות | 4,300,000$ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 lostweekend |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
תקציר העלילה
עריכההסרט מבוסס על הרומן באותו השם של צ'ארלס ג'קסון העוסק בסופר המוצא נחמה בבקבוק האלכוהול בשל האשמה שהיה לו רומן עם אחד מחבריו בקולג'. חלק מאירועי הסרט מתרחשים ב"Nat's bar" וצולמו במסעדה פי. ג'יי. קלארק'ס בניו יורק. ההתייחסות לרומן ההומוסקסואלי הוסרה מן התסריט. כשהתמכרותו לטיפה המרה של הדמות הראשית מוצגת בסרט כמחסום בכתיבה. בשלב מסוים הוא מנסה למשכן את מכונת הכתיבה שברשותו על מנת לקבל כסף מזומן. הוא מגלה שכל בתי העבוט סגורים בגלל שהיום הוא יום כיפור.[1]
זהו אחד הסרטים הראשונים בו השתמשו בכלי נגינה אלקטרוניים לפסקול הסרט, לשם יצירת הפתוס, והעוצמה בתיאור ההתמכרות לאלכוהול.
פרסים
עריכההסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר:
- הסרט הטוב ביותר - צ'ארלס בראקט
- הבמאי הטוב ביותר - בילי ויילדר
- השחקן הטוב ביותר - ריי מילאנד
- התסריט הטוב ביותר - צ'ארלס בראקט ובילי ויילדר
ובנוסף קיבל שלוש מועמדויות נוספות:
- הצילום שחור-לבן הטוב ביותר - ג'ון פ. סיינז
- הפסקול הטוב ביותר - מיקלוש רוז'ה
- העריכה הטובה ביותר - דואן האריסון
בנוסף הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן 1946, ובכך היה לאחד משני הסרטים היחידים (יחד עם "מרטי") שזכו הן בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר והן לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. ובנוסף הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, בשלוש הקטגוריות איתם גם זכה לאחר מכן באוסקר: סרט הדרמה, הבימוי והשחקן הראשי.
קישורים חיצוניים
עריכה
"סוף השבוע האבוד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סוף השבוע האבוד", באתר נטפליקס
"סוף השבוע האבוד", באתר AllMovie (באנגלית)
"סוף השבוע האבוד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סוף השבוע האבוד", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "סוף השבוע האבוד", באתר אידיבי
"סוף השבוע האבוד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה