סטיריקון (סרט)
סטיריקון (באיטלקית: Fellini Satyricon) הוא סרט איטלקי משנת 1969 אשר בוים על ידי פדריקו פליני, ומבוסס בצורה חופשית על הנובלה "סטיריקון" מאת פטרוניוס. הסרט מציג את רומא העתיקה בתקופה בה הנצרות לא הייתה קיימת, ובה כללי ההתנהגות היו שונים מאלו של ימינו.
 | |
| בימוי | פדריקו פליני |
|---|---|
| הופק בידי | אלברטו גרימלדי |
| תסריט |
ברנרדינו זאפוני פדריקו פליני |
| עריכה | רוגרו מסטרויאני |
| שחקנים ראשיים |
מרטין פוטר הירם קלר מקס בורן סלבו רנדונה מגלי נואל אליין קוני לוסיה בוסה גורדון מיטצ'ל ג'וסף ווילר |
| מוזיקה | נינו רוטה |
| צילום |
ג'וזפה רוטונו  |
| מדינה |
צרפת, איטליה |
| חברה מפיצה |
יונייטד ארטיסטס, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 4 בספטמבר 1969 |
| משך הקרנה | 129 דקות |
| שפת הסרט | לטינית, איטלקית |
| סוגה |
סרט פנטזיה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט להט"בי, סרט קומדיה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
גדעון בכמן צילם סרט תיעודי בשם Ciao, Federico!, על תהליך צילומי הסרט סטיריקון.
עלילהעריכה
סטודנט ל"חיים", כפי שהוא מוצג בסרט, מחפש את פשר חייו במסע התבגרות. הוא מתנדנד בין אהבתו לצעיר בן גילו ובין אהבתו לילד צעיר.
בסופו של הסרט, לאחר שהרג את אלוהים בעקבות התקף שחווה, אחרי שראה כיצד אוכלים את גופו של המשורר המת, מתחבר הגיבור לחבורת מלחים צעירים העומדת להפליג למרחקים. על רקע ציורי קיר ההולכים ונמוגים שומעים את קולו האופטימי של המספר, האומר שיש עוד כל כך הרבה לראות בעולם, כל כך הרבה לגלות. שהעולם כה יפה ומבטיח.
קישורים חיצונייםעריכה
"סטיריקון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סטיריקון", באתר נטפליקס
"סטיריקון", באתר AllMovie (באנגלית)
"סטיריקון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "סטיריקון", באתר אידיבי
"סטיריקון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- נורית גרץ, מדויק יותר מבודריאר, נוקב יותר מטרנטינו, באתר הארץ, 30/01/2009
