סטפן לוון
שייל סטפן לֵוֵן (בשוודית: Kjell Stefan Löfven, הגייה: [ˈsteːfan lœˈveːn]; נולד ב-21 ביולי 1957) הוא פוליטיקאי שוודי, מנהיג מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית, שמכהן כראש ממשלת שוודיה משנת 2014. הוא ראש הממשלה השוודי הראשון[דרוש מקור] שהפסיד בהצבעת אי אמון בפרלמנט השוודי.[1]
.jpg) | |||||||||
| סטפן לוון, 2017 | |||||||||
| לידה |
21 ביולי 1957 (בן 63) סטוקהולם, שוודיה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 שוודיה | ||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת אומאו  | ||||||||
| עיסוק |
פוליטיקאי | ||||||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | ||||||||
| בן או בת זוג |
Ulla Löfvén | ||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ראשית חייועריכה
לוון נולד בסטוקהולם ב-21 ביולי 1957. כשהיה בן 10 חודשים נשלח למשפחת אומנה מסונרשטה (Sunnersta), סולפטה, צפון-מזרח שוודיה, מאחר שאמו לא יכלה להחזיק גם בו וגם באחיו. על פי ההסכם, אמו הייתה אמורה להשיב אותו למשמורתה לכשיהיה הדבר באפשרותה, אך הדבר מעולם לא התרחש. אביו, קרל הדברג, מת בגיל צעיר מבלי שזכה לפגוש את בנו הצעיר. לוון למד 9 שנים בבית ספר יסודי ולאחר מכן שנתיים בלימודי כלכלה בתיכון בסולפטה. לאחר מכן הלך לקורס רתכות בעיר קרמפורס, ובהמשך התחיל לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת אומאו, אותם הוא הפסיק לאחר שנה וחצי בלבד.[2]
פעילות באיגוד המקצועיעריכה
מ-1976 עבד במשרד דואר בסולפטה, וב-1979 כפועל במנסרה. באותה השנה החל לוון לעבוד ברתכות בחברה הביטחונית-צבאית "BAE Systems AB - Hägglunds" בעיר ארנסכאלדסוויק (Örnsköldsvik), שם הוא נותר עד 1995. במקום זה גם הכיר את אשתו, אולה. בשנת 1981 הצטרף לאיגוד עובדי המתכת השוודי (Svenska metallindustriarbetareförbundet) ועד ל-1995 ביצע תפקידים שונים מטעם האיגוד, בהם ראש סניף המקומי וחבר בוועדה המבצעת. בשנת 1995 נתמנה לנציג משא ומתן באיגוד עד 1998. לאחר מכן כיהן כמזכיר בינלאומי במחלקה הבינלאומית של האיגוד (1998 - 1999) וכראש המחלקה הארגונית באיגוד (1999 - 2002), ובשנת 2002 נתמנה לסגן יושב ראש האיגוד.[3] בנובמבר 2005 נתמנה ליושב ראש האיגוד המקצועי "IF Metall" שזה עתה הוקם כתוצאה ממיזוגן של איגוד עובדי המתכת השוודי והאיגוד התעשייתי השוודי (Industrifacket), המאגד 325,000 עובדים בשוודיה.[4]
נוסף על כך, כיהן לוון כנשיא התאחדות פועלי התעשייה והמתכת הנורדית (Industrianställda i Norden) בין השנים 2007 - 2012 ,[5] כחבר הוועדה המבצעת של התאחדות עובדי המתכת האירופאית (EMF) וכחבר הוועדה המבצעת של התאחדות עובדי המתכת הבינלאומית (IMF) בין השנים 2007 - 2012.[3]
פעילות פוליטיתעריכה
משנת 1973 החל לוון את דרכו בפוליטיקה המקומית וכיהן בתפקידים זוטרים מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בין היתר כנשיא הסניף בסולפטה, כחבר בסניף המחוזי וכחבר בוועדות שונות של המפלגה.[3] בשנת 2006 נבחר לוון לוועדה המבצעת של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, זמן קצר בלבד לאחר שמונה ליושב ראש "IF Metall". בינואר 2012, לאחר התפטרותו של הוקאן יוהולט מראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, נבחר לוון למנהיג המפלגה כמו גם ליושב ראש האופוזיציה.[6] לוון הנהיג את מפלגתו בבחירות הכלליות בשוודיה ב-2014, בהן זכתה המפלגה.
ראש ממשלת שוודיהעריכה
.jpg)
ב-2 באוקטובר 2014 אישר הפרלמנט השוודי את מינויו של לוון לראש הממשלה ה-33 של שוודיה,[7] ומ-3 באוקטובר 2014 מכהן לוון כראש הממשלה.
ב-3 בדצמבר 2014 נכשל הניסיון של ממשלת לוון להעביר הצעת תקציב בפרלמנט השוודי. בעקבות כך הכריז לוון על בחירות בזק ב-22 במרץ 2015.[8] ב-27 בדצמבר 2014 הקואליציה של לוון הגיעה להסכם עם מפלגות האופוזיציה לפיו האופוזיציה תתמוך בתקציב של הקואליציה וכמו כן יתקיים שיתוף פעולה בין האופוזיציה והקואליציה עד הבחירות הצפויות ב-2022, ללא קשר למתרחש בבחירות הצפויות ב-2018. בהתאם לכך בוטלו בחירות הבזק.[9]
לאחר הבחירות לפרלמנט ב-9 בספטמבר 2018 ותקופה ארוכה של משא ומתן, נבחר מחדש לראש הממשלה, בתמיכת מפלגתו, מפלגת הירוקים, המפלגה העממית הליברלית ומפלגת המרכז. הבחירות היו צמודות ולכן נדרש זמן רב להגיע להסכמות. מפלגת השמאל נמנעה בהצבעה ולכן התאפשרה בחירתו מחדש. הממשלה כוללת את מפלגתו ואת מפלגת הירוקים, באיחוד הנודע כ"ברית האדומים-ירוקים" (De rödgröna).
בשנת 2020 קרא באו"ם לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים.[10]
ביוני 2021 פרץ משבר פוליטי סביב שוק הדיור במדינה, בעקבות דיון שהחל למעשה כבר במהלך שנת 2020[11]. ראשת מפלגת השמאל, התומכת מבחוץ בממשלת המיעוט של לוון וסייעה בהקמתה לאחר בחירות 2018 הציבה אולטימטום בפני לוון לחזור בו "תוך 48 שעות" מרפורמה שתאפשר לגבות "מחיר שוק" לדירות שייבנו אחרי יולי 2022.[12] הממשלה דחתה את האולטימטום על הסף. בעקבות כך, התקיימה הצבעת אי אמון בממשלה ב-21 ביוני, והממשלה נפלה.[13] לוון נבחר מחדש לראשות הממשלה שישה עשר ימים לאחר הצבעת אי האמון, ב-7 ביולי 2021.
חיים אישייםעריכה
ב-2003 נישא לפוליטיקאית אולה יוהאנסן שלה שני ילדים מנישואיה הקודמים.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ רויטרס, אחרי שהפסיד בהצבעת אי-אמון, ראש ממשלת שוודיה התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 28 ביוני 2021
- ^ Holmberg, Elin (26 January 2012). "Stefan Löfven: "Sörvåge är hemma" (בשוודית) allehanda.se.
- ^ 1 2 3 "Stefan Löfven", in the IF Metall official site.
- ^ "Ordförandens sida" (בשוודית), IF Metall official site.
- ^ "Stefan Löfven new president of Nordic IN", European Mine, Chemical and Energy Workers' Federation (EMCEF) official site.
- ^ "Trade Union leader new chairman of the Social Democrats - Stockholm News", tockholmnews.com.
- ^ "Swedish parliament confirms Social Democrat's Lofven as new PM", Reuters.
- ^ לירן לוטקר ורויטרס, שוודיה: אחרי חודשיים, הממשלה מתפרקת, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
- ^ רויטרס, שוודיה: הממשלה והאופוזיציה חתמו על הסכם; הבחירות בוטלו, באתר וואלה!, 27 בדצמבר 2014
- ^ נאומו של סטפן לוון באו"ם, בעמוד הפייסבוק של חדשות פלסטיניות, 28 בספטמבר 2020
- ^ ממשלת שבדיה נפלה בהצבעת אי-אמון בשל משבר בתחום הדיור, באתר וואלה!, 21 ביוני 2021
- ^ אסף אוני, ההצעה לשוק השכירות שעשויה להפיל את הממשלה בשבדיה, באתר גלובס, 20 ביוני 2021
- ^ מלחמת גרסאות בין ראש הממשלה לראשת מפלגת השמאל, באתר אפטונבלודט (בשוודית)
| הקודמת: הוקן יוהול |
יושב ראש מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה (2012 ואילך) |
הבא: מכהן |