סייג רום

הביטוי סייג רום מתאר את הגובה המקסימלי אליו מסוגל להגיע כלי טיס. יש להבדיל מונח זה מהמונח תקרת שירות שמתאר את הגובה המקסימלי בו כלי טיס מסוגל לנסוק במהירות 100 רגל לדקה.

במהלך תנועתו של כלי טיס באוויר, ישנה חשיבות ללחץ האוויר בסביבת כלי הטיס. בעזרת המנוע (בוכנה או סילון) נע כלי הטיס ונוצרת זרימת אוויר על משטחי העילוי וגוף המטוס אשר מחזיקים את כלי הטיס באוויר. ככל שעולים גבוה יותר באטמוספירה, כך קטנה יותר כמות החמצן באוויר ומנוע כלי הטיס אינו מסוגל להגיע לניצולת מספיקה כדי לשמור על מהירות כלי הטיס באוויר (מנוע זקוק לחמצן לצורך הנעתו). כך כלי הטיס מתחיל לרדת מגובה הטיסה לגובה בו יש מספיק חמצן המאפשר ניצולת מלאה למנוע.

ראו גם

• הנדסת אווירונאוטיקה

ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.