סימין בהבהאני

משוררת איראנית

סימין בהבהאניפרסית: سیمین بهبهانی; 20 ביולי 192719 באוגוסט 2014) הייתה משוררת, תמלילנית ופעילת זכויות אדם איראנית. הייתה ידועה בשיריה בסגנון הע'זל, סגנון שירה פרסי קלאסי בעל כללי חריזה ומשקל מובחנים. היא הייתה אייקון של שירה פרסית מודרנית, שכונתה "הלביאה האיראנית" והייתה ידועה בשירתה כמו גם בפעילותה לזכויות האדם והאישה. היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל לספרות[1].

סימין בהבהאני
سیمین بهبهانی
לידה 20 ביולי 1927
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 2014 (בגיל 87)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Siminbar Khalili עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה המדינה האימפריאלית של איראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בהשת-י זהרא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1941–2014 (כ־73 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הספרות הבינלאומי ע״ש יאנוס פנוניוס (2013)
  • מדליית קרל פון אוסייצקי (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשם סימין חלילי. עבאס חלילי (1893–1971) משורר, סופר ועורך עיתון ותרגם לערבית כ-1,100 בתים מהשאהנאמה של פירדוסי. אמה, פח'ר עוזמא ארע'ון (1898–1966), הייתה פעילה פוליטית ופמניסטית, משוררת, עיתונאית, ואשת חינוך. בעת שהוכשרה כמיילדת, היא הואשמה שכתבה מאמר נגד בית הספר וביקרה אותו. עקב האשמה כוזבת זו, היא הודחה מבית הספר והפכה לחברה במפלגה הקומוניסטית האיראנית. בנוסף לחברותה בהתאחדות הנשים של איראן, היא הייתה בשנת 1932 עורכת העיתון "איינדה-י איראן" (עתיד איראן). ואחר כך לימדה צרפתית בבתי הספר תיכוניים בטהראן[1].

בהבאני התחילה לכתוב שירה בגיל שתים עשרה ופרסמה את שירה הראשון בגיל ארבע עשרה. היא השתמשה בסגנון "צ'אר פארה" של נימה יושיג 'ופנתה לאחר מכן לסגנון הע'זל. בהבאהני תרמה להתפתחות היסטורית על ידי הוספת נושאים תאטרליים, אירועים ושיחות יומיומיות לשירה תוך שימוש בסגנון שירת ע'זל. היא הרחיבה את מגוון צורות השירה הפרסית המסורתית וייצרה כמה מהיצירות המשמעותיות ביותר של הספרות הפרסית במאה ה-20.

בתחילת מרץ 2010 היא לא יכלה לעזוב את איראן, כשעמדה לעלות על מטוס לפריז, המשטרה עיכבה אותה וחקרה אותה כל הלילה. היא שוחררה אך ללא דרכונה. המתרגם שלה לאנגלית (פרזנה מילאני) הביע הפתעה מהמעצר כמעצר מכיוון שבהבאני הייתה אז בת 82 וכמעט עיוורת.

חיים אישיים עריכה

היא נישאה פעמיים, בפעם הראשונה עם חסן בהבהאני שממנו התגרשה. נולדו לה שלושה ילדים מנישואיה הראשונים, בת אחת ושני בנים. נישואיה השניים היו למנוצ'ר קושיאר והסתיימו כשמת ב-1984.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סימין בהבהאני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה