ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות-קתולית (ישועים) • נצרות-פרוטסטנטית (לותרניזםפרסביטריאניזםבפטיזםמתודיזםאוונגליזםפנטקוסטליזםאמישקווייקרים) • הכנסייה האנגליקנית (אפיסקופלים) • נצרות-אורתודוקסית-(מזרחית) (נצרות-יוונית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפרבוסלאבית)) • נצרות אוריינטלית (נצרות קופטיתהכנסייה הארמניתהכנסייה הסורית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית האתיופית) • הכנסייה האשורית (הנסטוריאנית)מורמוניםנצרות-מדעית
היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב (והצלבנים)
הפילוג המערביהרפורמציה
משפט קאנוני
היסטוריה של המיסיון הנוצרי
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים

חגים ומועדים מרקע נוצרי

חג המולדחג הפסחאליל כל הקדושיםיום פטריק הקדושערב השנה החדשה (סילבסטר)נובי גודחג ההודיהיום שישי ה-13מרדי גרא‎יום המתיםיום המרמיטהיום ולנטייןחג הצלבחג השילוש הקדוש

לוח השנה הנוצרי

הלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניספירת הנוצריםחגי קדושים נוצרייםימי חגחגים ניידים

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטביל12 השליחים (יהודה איש קריות, פטרוס) • פאולוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס אקווינסמרטין לותרז'אן קלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמוןכפרה בנצרותחסדגאולהאנטיכריסט

חיים לאחר המוות בנצרות

גן עדן (בנצרות)גיהנוםכור המצרףהשטן (לוציפר) • החיה (666) • מלאך המוותיום הדיןארמגדוןארבעת פרשי האפוקליפסה
Rest in peace (RIP) (אנ')

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהמיסה (סעודת האדון)וידוי
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות
ליטורגיהפולחן רומיפולחן ביזנטי
מיסיון (ומיסיונרים)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיההקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר בנצרות

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

אנטישמיות נוצרית ופוגרומים

אף יהודיעלילת דםדימוי הגבר היהודי כאישהיודאו-קומוניזםפרעות רינדפלייש (האימפריה הרומית הקדושה)האינקוויזיציה הספרדיתהטבלת יהודי פורטוגל לנצרותהטבח ביהודי יורק (אנגליה)הפוגרום בלבוב (אוסטרו-הונגריה, 1918)פוגרומי אודסה (אוקראינה)פוגרום קרקוב (פולין)עלילת הדם ברודוס (יוון)עלילת הדם בווילנה (ליטא)עלילת הדם בטרנטו (איטליה)שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה (גרמניה)הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (ארצות הברית)הירי בג'רזי סיטי (ארצות הברית, 2019)

זרמים הקשורים לנצרות

יהודים למען ישוע
עדי יהוהיהדות משיחית
העבריים השחורים (העבריים מדימונה) •
סובוטניקיםפלאשמורה

סינודיוונית: Σύνοδος) הוא ועידה כנסייתית בכירה, המתכנסת לשם הכרעה בענייני אמונה, פולחן ומנהל. מקור המילה במונח היווני שמשמעותו "אספה" או "מפגש", דומה במשמעותו לביטוי הלטיני "Concilium" ("קונקיליום" או "קונציליום"). במקורו היה הסינוד מפגש שבו כינס בישוף את הכמרים הכפופים לו, ואילו הקונסיליום היה כינוס בו הארכיבישוף כינס את הבישופים הכפופים לו. בכנסיות הקתולית והאורתודוקסית נעשה כיום שימוש במושג סינוד לכל כינוס דתי בו מתקבלות החלטות הקשורות לאמונה. בעת החדשה נוצל השם על ידי יהודים לתרגום המושג "סנהדרין" ללועזית, ובמובנו זה שימש בין היתר לתיאור אסיפות הרפורמים.

תחריט גרמני מהמאה ה-17 של סינוד דורט

ועידה אקומנית היא סינוד כלל-כנסייתי (ומכאן השם "אקומני", דהיינו כלל-עולמי), אם כי למעשה מדובר בביטוי סובייקטיבי הקובע את גבולות הכנסייה הכלל-עולמית בהתאם להשקפת מכנסי הוועידה. ועידה אקומנית מכונה לעיתים גם "סינוד כללי", ובכנסייה הקתולית גם בכינוי "סינוד קדוש" (בלטינית: sancta synodus). החלטה של קונסיליום או של סינוד אקומני נקראת "קאנון" (חוק), ומכאן - החוק הקאנוני הוא סך כל ההחלטות שהתקבלו במהלך ההיסטוריה הנוצרית בקונציליומים שונים במקומות שונים ובוועידות האקומניות השונות. החוק הקאנוני מכתיב את האמת הכנסייתית (ה"דוגמה").

ברוח דומה קיימים סינודים לאומיים או אזוריים, בהתאם להיקף ההשתתפות בהם, והמושג מתייחס גם למועצות קבועות של בישופים נושאי תפקיד בכנסיות מסוימות, המכונות לעיתים "סינוד קבע". סוג ייחודי של סינוד הוא "סינוד דיוקסיה", בו מכנס הבישוף המופקד על הדיוקסיה את הכפופים לו, ולסינוד זה אופי של מתן הנחיות ולא של ועידה המתכנסת לשם הכרעה בעניין מסוים. במושב הרביעי של ועידת הוותיקן השנייה הוכרז על הקמת מועצה מצומצמת קבועה של בישופים, כחלק מן הקוריה הרומאית המכונה "הסינוד הקתולי הבינלאומי", המתכנסת אחת לשנתיים. סינוד קבוע זה נועד לקדם את שיתוף הפעולה בין הבישופים לבין האפיפיור.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה