סיני האק

אין תמונה חופשית

סִינַי הוֹק (יידיש: סִינַי האָק גרמנית: Simon Hock, נודע עקב זאת גם בשם שמעון האק; כ"ד בחשוון ה'תקע"ו, 27 בנובמבר 1815 - 24 באוקטובר 1887, ו' בחשוון ה'תרמ"ח) היה חוקר יהודי וגנאלוג מראשית תקופת ההשכלה ועוזרו של שי"ר. עסק במחקר, אך התנגד לתיקוני הדת שנעשו בדורו.[1]

מחקריו בנושא תולדות יהודי פראג, המצבות בבית הקברות היהודי העתיק, וכן מחקרים בתחום הקבלה השפיעו על הדורות הבאים, ואף הקרינו על שיטתו של גרשום שלום בפרשנות כתבי הקבלה. לפי השערתו של הוק, שנת מותו של ישעיה הלוי הורוויץ (המכונה השל"ה הקדוש) הייתה שנת ש"צ (1636) ולא בסביבת ש"פ (1626), כפי שהודפס בהספד שספד לו רבי נתן נטע שפירא מחבר הספר מגלה עמוקות.[2]

ספרו על יהודי פראג שימש כמקור לרבים מספרי היזכור לאחר השואה, וכן למחקרי היסטוריונים אודות תולדות היהודים באירופה בעת הישנה.

קישורים חיצונייםעריכה

ספריועריכה

תעודות אחרותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בספר גל עד הצטרף הוק לקריאתו של שי"ר בלעגו לחלק מהחוקרים החדשים שאצים 'לתקן את הדת' ולמעשה פוגעים בה.
  2. ^ הערה בתחתית עמוד 20 מתוך תולדות משפחת הורוויץ מאת הרב צבי הירש הורוויץ רבה של דרזדן. הודפס בעיר זו בשנת תרצ"ה 1936, לפני שנאלץ לברוח ממנה.