סינכרוליפטאנגלית: synchrolift או syncrolift) היא מעלית להרמת סירות וספינות אל מחוץ למים לצורכי תחזוקה או תיקונים.[1] כלי השיט מוסע אל עריסה השקועה במים, אשר מורמת אחר כך על ידי מערכת של כננות שפעולתן מסונכרנת. את העריסה ועליה כלי השיט גוררים על גבי מסילה אל שטח התיקונים.

סינכרוליפט בבואנוס איירס

הסינכרוליפטים הגדולים ביותר מסוגלים להרים כלי שיט עד מעמס של 100,000 טון. בשל יכולת זו דחקו הסינכרוליפטים כמעט לחלוטין את המבדוקים היבשים הישנים, שמרביתם מסוגלים להכיל כלי שיט אחד בלבד בכל פעם.

הסינכרוליפט הומצא במחצית העשור של 1950 על ידי ריימונד פירלסון (Raymond Pearlson), אז המהנדס הראשי של Merill Stevens, מספנה קטנה במיאמי. ב-1958 הקים חברה בשם Pearlson Engineering Company, על מנת להוסיף ולפתח את המצאתו. החברה נרכשה ב-1959 על ידי הקונצרן הבריטי Northern Engineering Industries, ובמהלך עשרים השנים הבאות התקין פירלסון את מעלית האוניות שהמציא במאות מספנות ברחבי העולם. ב-1989 נרכשה NEI על ידי הקונצרן "רולס-רויס" (Rolls-Royce plc).

ב-2002 הוענק לפירלסון פרס Elmer A. Sperry על "המצאה, פיתוח והתקנה ברחבי העולם של מערכת חדשה להרמת ספינות אל מחוץ למים לצורכי תיקונים ולהשקת כלי שיט חדשים".

ב-2015 חתמה Nekkar ASA על הסכם עם "רולס-רויס אחזקות" לרכישת הנכסים של Synchrolift. הסימן המסחרי הרשום ® Syncrolift שייך כיום ל-Syncrolift AS, חלק מקבוצת Nekkar ASA.

ב-1966 רכשה רשות הספנות והנמלים בישראל סינכרוליפט להרמת ספינות עד 1200 טון שהותקן בנמל חיפה ומשרת גם את חיל הים.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ House, David (2014). "Synchro-Lift Docking Operations" in: Marine Emergencies: For Masters and Mates. Routledge. pp. 43–45.
  2. ^ "למרחב", 29 באוגוסט 1966, באתר עיתונות יהודית היסטורית.