סיף (מיתולוגיה)
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
סיף (בנורדית עתיקה: Sif) היא אלה מן המיתולוגיה הנורדית הקשורה לאדמה. סיף מופיעה באדה הפואטית, שנאספה במאה ה-13 ממקורות מסורתיים קודמים, ובאדה הפרוזאית אשר נכתבה במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון. באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית, סיף היא אשתו של אל הרעם ת'ור והיא ידועה בשערה הזהוב.[1] באדה הפרוזאית, היא נקראת "אמה של ת'רוד" ו"אמה של אולר". האדה הפרוזאית מספרת כי פעם לוקי גזז את כל שיערה של סיף, וכי ת'ור איים כי ישבור כל עצם בגופו של לוקי כתגמול. לוקי הבטיח כי יחזיר לסיף את שיערה; הוא פנה אל הגמדים אומני המתכות ותימרן אותם כדי שיכינו עבור האלים מספר מתנות, ביניהן שיער זהב מופלא. שני צוותי הגמדים הכינו שש מתנות עבור אלי אסגרד; סיף לקחה את שיער הזהב המופלא, ת'ור קיבל את הפטיש מיולניר, אודין קיבל את החנית גונגניר, ועוד.[2] החוקר יעקוב גרים הציע כי שיערה של סיף עשוי לייצג שדות של חיטה זהובה, וכי ייתכן והיא קשורה עם פוריות, משפחה ונישואין.[3]
 | |
| תרבות |
מיתולוגיה נורדית  |
|---|---|
| בן או בת זוג |
תור |
| צאצאים |
ת'רוד, אול, מודי |
  | |
מקורות עריכה
האדה הפואטית עריכה
ב"שירת הרברד" (אנ'), אודין, באחת מתחפושותיו, פוגש את ת'ור במפרץ. השניים מתחרים בהטחת עלבונות. בין העלבונות הרבים, אודין טוען שיש לסיף מאהב בבית (בית 48). בתגובה, ת'ור אומר שאודין מדבר בחוסר אכפתיות על דבר שנתפס בעיניו כנורא מכל.[4]
בבתים 53–54 של הפואמה "מְדָנֵי לוקי" (אנ'), לוקי מטיח עלבונות באלים האחרים. סיף מוזגת לו תמד בגביע קריסטל וטוענת כי אינו יכול להעליב אותה או לפגוע בה. בתגובה, לוקי טוען שהוא וסיף נאהבים:
אכן, יחידה את לבעלך נאמנת
נזהרת שלא להפר אמונים.
אבל פעם אחת מזרועות בעלך
מיהרת אל מיטת מאהב,
ולוקי הוא שמו של בר המזל.[5]
האדה הפרוזאית עריכה
באדה הפרוזאית, סיף מוזכרת בפרק 31 של "התרמית על גילפי" וב"שפת השירה" כאורחת במשתה של אגיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- סיף, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Byock, Jesse (Trans.) (2006). The Prose Edda. Penguin Classics. ISBN 0-14-044755-5, p. 6.
- ^ Faulkes, Anthony (Trans.) (1995). Edda. Everyman. ISBN 0-460-87616-3, pp. 96-97.
- ^ Grimm, Jacob (1888). Teutonic Mythology. Translated from the Fourth Edition with Notes and Appendix by James Stallybrass. Volume IV. London: George Bell and Sons, pp. 309-311.
- ^ אריה סתיו (תרגום, עריכה ומבואות), שירת הצפון, מבחר האדה האיסלנדית, תל אביב 2009, עמ' 254.
- ^ אריה סתיו (תרגום, עריכה ומבואות), שירת הצפון, מבחר האדה האיסלנדית, תל אביב 2009, עמ' 280.