מיתולוגיה נורדית

אוסף המיתוסים של העמים הסקנדינביים הקדם-נוצריים

המיתולוגיה הנורדית (ידועה גם כמיתולוגיה ויקינגית ומיתולוגיה סקנדינבית) היא שם כולל למיתוסים הקדם-נוצריים של עמי סקנדינביה בתקופה שבה דיברו נורדית עתיקה. המיתולוגיה הנורדית היא ענף של המיתולוגיה הגרמאנית הרחבה יותר, והענף המתועד ביותר בה. עדיין, המקורות הנורדים הם בעייתיים, ולעיתים קרובות מציגים תמונה חלקית ביותר של המיתולוגיה או סותרים זה את זה.

האלים במלחמת הדברים של לוקי, לורנץ פרליך, 1895

המקורות הנורדים מאזכרים אלים רבים וישויות מסוגים שונים. הקשרים בין הישויות השונות מורכבים ומשתנים, ולרוב לאלים אין דמות ברורה וחד משמעית. היקום הנורדי מורכב מתשעה עולמות (אין פירוט במקורות הנורדיים למה הם בדיוק) ועץ מרכזי בשם יגדראסיל.

מקורותעריכה

רוב המיתולוגיה הנורדית הועברה בעל פה וחלקים רבים ממנה אבדו. חלקים מסוימים הועלו על הכתב על ידי נוצרים, שהם עיקר המקורות אשר חוקרים מסתמכים עליהם. המיתולוגיה הנורדית, בסופו של דבר, נכתבה על ידי נוצרים, רובם איסלנדים. בעקבות כך, הידע על סיפורים מיתולוגיים הוא חלקי ביותר, ולעיתים ישנן סתירות בין המקורות השונים, כשהסיבה לכך לא תמיד ברורה.[1]

האדה הפרוזאית (נקראת גם האדה הצעירה) נכתבה בראשית המאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, פוליטיקאי ומשורר איסלנדי נוצרי. המטרה של סנורי בכתיבת האדה הפרוזאית הייתה שהיא תהווה מדריך לכתיבת שירה סקאלדית. באדה זו ישנה התייחסות למספר כתבים אשר כנראה לא השתמרו. באופן כללי, האדה הפרוזאית היא מקור שניוני, וסנורי לעיתים קרובות מספר סיפורים בצורה אוהמריסטית.[2]

האדה הפואטית (נקראת גם האדה המבוגרת) היא לקט איסלנדי מהמאה ה-13 של שירים מוקדמים יותר. למרות שכתב היד של האדה הפואטית נכתב מאות שנים לאחר התנצרות איסלנד, השירים הכתובים בה מתוארכים לתקופה שלפני התנצרות איסלנד בשנת 1000 (או כמה שנים אחרי), ובאופן כללי הם השתמרו בצורתם ובתוכנם. לכן, האדה הפואטית, בניגוד לאדה הפרוזאית, היא באופן כללי מקור ראשוני.[3]

ישנם מקורות טקסטואלים נוספים, פחות מרכזיים, אשר מספקים מידע בצורה כלשהי למחקר המודרני על המיתולוגיה הנורדית. היימסקרינגלה, שגם נכתב במאה ה-13 על ידי סנורי סטורלוסון, וגסטה דנורום, שנכתב בלטינית על ידי המלומד הדני סקסו גרמטיקוס בתחילת המאה ה-13, הם מקורות המציגים סיפורים אוהמריסטיים. הסאגות יכולות להיות מקור מידע עבור המיתולוגיה הנורדית.[4]

בנוסף, ראיות ארכאולוגיות, שמות מקומות, ואבני רונות יכולים לתת מידע מוגבל אודות המיתולוגיה הנורדית. בעזרת מיתולוגיה השוואתית ובלשנות היסטורית חוקרים מנסים להגיע לרעיון כללי של מיתולוגיה גרמאנית.[5]

היקום הנורדיעריכה

  ערך מורחב – יקום נורדי
 
עץ העולם יגדראסיל באיור מכתב יד משנת 1680

היקום הנורדי מתואר כעץ ענק הקרוי יגדראסיל (Yggdrasil), שעל צמרותיו, בין ענפיו וליד שורשיו נמצאים העולמות השונים. ישנם תשעה עולמות כלשהם, אך אין פירוט שלם לגביהם, וניתן רק לשער אילו מקומות השתייכו לקטגוריה זו.

רשימה אפשרית של תשעת העולמות:[6]

מקומות חשובים אחרים:

  • ולהאלה (בנורדית עתיקה Valhöll) - היכל זהוב באסגארד אליו מגיעים הלוחמים הטובים ביותר על מנת להתאמן ולשכון במשך כל הימים עד להגעתו של רגנארוק.
  • הבאר של מימיר - הבאר נקראת על שמו של מימיר (Mimir), ענק. אודין, בחיפושו המתמיד אחר חוכמה וידע, הסכים לתת את עינו (ולכן הוא בעל עין אחת) תמורת שתייה ממי הבאר. מימיה הם מקור החוכמה, נמצאת ביוטונהיים ליד אחד השורשים של יגדראסיל.
  • הבאר של אורד - באר הקשורה לנורנות. הבאר ממוקמת ליד אחד השורשים של יגדראסיל.
  • ביפרוסט - גשר קשת בוערת, המחבר בין מידגארד לבין אסגארד.

ראגנארוקעריכה

  ערך מורחב – ראגנארוק

סופו של היקום הנורדי ויצירתו של עולם חדש וטוב יותר הוא אירוע מוכר וצפוי הנקרא ראגנרוק. כל האירועים אשר יקדימו את הראגנרוק, יתרחשו במהלכו ויגיעו אחריו ידועים לאלים ולבני האדם מנבואה. על פי הנבואה, לאחר כמה חורפים ארוכים וקשים במיוחד יתאספו צבאות הענקים למלחמה כנגד האלים. אסונות טבע נוראיים יתרחשו לפני הקרב, השמש והירח ייעלמו ונחש ים מפלצתי ירעיל את האדמה. במהלך הקרב ימותו אלים רבים, ביניהם אודין ות'ור ולבסוף, ענק האש סורט (Surt) יצית את כל העולם. כל האנושות למעט זוג אחד יהרגו. זוג השורדים, אשר התחבאו בעץ העולם יגדראסיל, יאכלסו את העולם החדש בו אין מחסור וצער.

ישויותעריכה

אליםעריכה

 
אודין משליך את חניתו במלחמת האסיר-ואניר, איור מאת לורנץ פרליך
 
אלי האסיר בציור "מותו של בלדר", מ-1817, מאת Christoffer Wilhelm Eckersberg

האלים מתחלקים לשתי קבוצות, אלי אסיר ואלי ואניר.

ההבחנה בין האסיר והוואניר היא בעייתית שכן שתי הקבוצות ניהלו את מלחמת האסיר-ואניר, מלחמה ארוכה שאחריה כרתו הסכם שלום ושלטו ביחד. חלק מן האלים שייכים לשתי הקבוצות. מקום מושבם של האסיר הוא אסגארד, ושל הוואניר ואנאהיים. משום שלעיתים קרובות הוואניר מיוחסים עם פריון, הוצע שמלחמת האסיר-ואניר היא הבעה של פלישה של "כתות מלחמתיות" לאזורים שהיו מיושבים על ידי "כתות פריון" גרמאניות מקומיות.[7]

רשימת אלים מרכזיים:

  • אודין (Óðinn) - האל הבכיר. אודין הוא חכם וסקרן, בעל ידע בקסמים ובשירה, ואיש מלחמה. בראגנארוק, הוא נבלע על ידי פנריר ומת.
  • פריג (Frigg) - אשתו של אודין. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • אול (Ullr) - אל שקשור לתהילה וקשתות.
  • ת'ור (Þórr) - האל החזק ביותר ומגן האלים והאנושות מפני הענקים. נשקו, הפטיש מְיוֹלְניר, הוא אחד מהחפצים המפורסמים במיתולוגיה וסמלו נענד לעיתים קרובות על הצוואר. בראגנארוק הוא ילחם בנחש יורמנגרד ושניהם ימותו. קשור לרעם, ברק, סופות, עצי אלון, כוח ולפוריות.
  • פריי (Freyr) - אל שקשור לפריון וחקלאות. אחותו התאומה היא פריה. מת בראגנארוק מכיוון שויתר על החרב שלו בתמורה לענקית שאהב.
  • לוקי (Loki) - דמות התכסיסן במיתולוגיה. הוא נענש על שהוביל למותו של בלדר. כבול עד הראגנארוק שבו ישוחרר ואשר בו ילחם כנגד האלים.
  • פריה (Freyja) - אלה הקשורה לאהבה, פריון וסייד'. שורדת לאחר הראגנארוק.
  • היימדאל (Heimdallr) - המשגיח של אסגרד.
  • בלדר (Baldr) - נרצח, יקום לתחייה ברגנרוק. סיפור מותו והלוויתו משמעותי.
  • ניורד - אל הים והרוח, אביו של פריה ופריי.
  • טיר (Týr) - נחשב למודל האומץ וההקרבה. קשור למלחמה ולניצחון. הקריב את ידו על מנת לאפשר לאלים לעקוד את הזאב הענק פנריר.
  • קבסיר (Kvasir) - דמות נבונה שנבראה מהרוק של האלים בסיום מלחמת האסיר-ואניר.
  • אגיר (Ægir) - ענק הקשור לאוקיינוס.
  • ברגי (Bragi) - אל הספרות.
  • אידון (Iðunn) - האלה שמחזיקה בתפוחי העלומים המבטיחים נעורי נצח, אשתו של ברגי.
  • סקאד'י (Skaði) - אלה שקשורה לצייד, לגלישה, לחורף ולהרים, ענקית.
  • הל (Hel) - שולטת על עולם המתים, בתו של לוקי.
  • סול (Sól) -האנשת השמש.
  • מאני (Máni) - האנשת הירח.

ענקיםעריכה

 
ענקים חוטפים את האלה פריה
  ערך מורחב – ענק (מיתולוגיה נורדית)

הענקים במיתולוגיה הנורדית, הידועים גם כיוטנאר (רבים של יוטון), הם יצורים מורכבים. ככלל הם לפעמים מתוארים כבעלי מראה נורא - בעלי טלפיים, ניבים וצורה מעוותת, לפעמים עשויים אש ולפעמים כפור. חלקם בעלי מספר ראשים וכולם בעלי ממדים מפחידים. אולם כאשר המקורות מתייחסים ספציפית לענק מסוים, לעיתים קרובות הוא מקבל תכונות הפוכות. על אף שמם בו, נעשה שימוש בעברית, הגדרת הענקים איננה ברורה, הם לא בהכרח גדולים מאוד, ותיאורם יכול לנוע בין יצורים יפים מאוד כשהם מתוארים באופן יחיד לבין גרוטסקיים בצורה מחרידה כשם מתוארים בצורה כללית. חלק מהאלים, כגון סקאד'י וגארד'ר מתוארים כענקים בעצמם ועוד ישנם אלים שיש עליהם עדויות רבות כגון אודין שמתוארים כצאצאים של ענקים. על הענקים יש עדויות במגוון רחב של מקורות נורדיים שונים. הענקים העתיקים מתוארים כבעלי ידע נשגב. האל אודין מתייעץ עם הענק מימיר במקרים חשובים והענק אוטגארד-לוקי (Utgard-Loki) מתואר כקוסם אשר מצליח לתעתע באל ת'ור.

ענקים חשובים:

נורנותעריכה

הנורנות טוות את גורל היצורים החיים, חייו של כל אדם הוא חוט אשר נשזר לתוך אריג החיים. שלוש הנורנות, המתוארות כנשים זקנות, הן אורד(אנ'), ורדנדי(אנ') וסקולד(אנ'), ניתן לתרגם את השמות בפשטות כ"זה אשר קרה", "זה אשר קורה" ו"זה אשר יקרה" בהתאמה. הנורנות שולטות גם בגורל האלים.

ולקיריותעריכה

  ערך מורחב – ולקיריה

הוולקיריות (מילולית: "בוחרות המתים") הן ישויות נשיות ואנושיות הקשורות לאחד מאלים, ענקים, גמדים או אלפים. אשר משרתות את האל אודין. מטרתן היא לבחור את הלוחמים האמיצים ביותר משדה הקרב שמתו ולהובילם אל היכל ולהאלה.

ולקיריות חשובות:

גמדיםעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – גמד (פנטזיה)

במיתולוגיה הנורדית הגמדים הם ישויות דמויי אדם. לגמדים תפקידים שונים בתוך הסיפורים במקורות. בדרך כלל מתוארים הגמדים כחיים במערות תת-קרקעיות או בסביבה הררית. לפי חלק מהמקורות, הגמדים הם כורים ונפחים מיומנים ולעיתים הם מתוארים כמתוחכמים. במקורות מאוחרים הם נמוכים יותר מבני אדם, חסונים ושעירים יותר ולרוב בעלי זקן מלא. הגמדים הנורדים לא מתוארים כנמוכי קומה עד המאה ה-13 (בתקופה זו כל העמים הסקנדינביים כבר התנצרו). לאורך השנים הגמדים הנורדיים השתנו רבות. הבדלים בין הגמדים הנורדים המוקדמים ולבין המאוחרים הם גדולים למדיי. השפעות חיצוניות, כגון פריחת הנצרות בחברה הנורדית, השפיעו רבות על השינויים הללו. באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית מופיעים שמות של מעל מאה גמדים. לפי האדה הפרוזאית, ארבעה גמדים בשם צפון, דרום, מזרח ומערב מחזיקים את השמיים, והם מופיעים בסיפורים שונים ביחד עם אלים.

ישויות אחרותעריכה

 
יימיר יונק מעטיני אודומבלה כאשר היא מלקקת את הקרח ומגלה את בורי. איור מאת ניקולאי אבילגארד, 1790
  • סקול והאטי (Sköll, Hati) - צמד הזאבים אשר רודפים אחרי השמש (סול) והירח (מאני) וגורמים להם לנוע בשמים.
  • פנריר (Fenrir) - זאב עצום (וארג) שנעקד על ידי האלים. בזמן הראגנארוק פנריר ישתחרר מכבליו ויטרוף את אודין.
  • יורמנגנד (Jörmungandr) - הנחש השוחה במעמקי האוקיינוס אשר מקיף את העולם, הנחש כה גדול עד שנאלץ לנשוך את זנבו.
  • נידהוג (אנ') (Níðhöggr) - המפלצת אשר אוכלת את שורשי עץ החיים, לעיתים מתואר כדרקון.
  • סלייפניר (Sleipnir) - סוסו של אודין, בעל 8 רגליים. צאצאו של האל לוקי אשר פיתה סוס כדי לעזור לאלים בזמן בניית החומות של אסגארד.
  • אודומבלה(אנ') - הפרה הבראשיתית אשר הזינה את יימיר בראשית העולם.
  • רטטוסק - סנאי אשר מעביר מסרים מעליבים בין הדרקון השוכן תחת יגודרסל לבין הנשר השוכן מעליו, מתואר כבר קול קטלני לשומעיו וחיי נצח בלתי נקטעים.

המיתולוגיה הנורדית בתרבות המודרניתעריכה

שמות השבועעריכה

שמות חלק מימי השבוע בשפות גרמאניות באים משמות אלים:

ספרותעריכה

בולטים במיוחד ספרי הפנטזיה של ג'.ר.ר. טולקין והספרים הרבים אשר באו בעקבותיהם שהושפעו מהמיתולוגיה הנורדית. גזע האלפים, אשר נהיה אחד מהנפוצים ביותר בספרי הפנטזיה נוצר בהשראת תיאורי האלפים של המיתולוגיה הנורדית. כמו כן שמו של העולם שיצר טולקין, "הארץ התיכונה", מרמז לשם "מידגארד", עולם בני האדם. שמות דמויות רבות בסיפוריו של טולקין, כגון גנדלף, שאולים ישירות מטקסטים מהמיתולוגיה הנורדית.[8]

ניתן אף למצוא שימוש ישיר יותר בדמויות מיתולוגיות, כגון בספר "אלים אמריקאיים" של ניל גיימן, סדרת ספרי הקומיקס של מארוול ומגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד של ריק ריירדן.

בסדרת ספרי הילדים "הארי פוטר" של ג'יי קיי רולינג מתואר איש זאב נורא הקרוי פנריר גרייבק, על שם דמות הזאב המיתולוגית.

מוזיקהעריכה

יצירתו של ריכרד ואגנר "טבעת הניבלונג" ("Der Ring des Nibelungen") מבוססת על המיתולוגיה הנורדית.

להקות רבות כתבו על ובהשראת המיתולוגיה הנורדית, במיוחד להקות בז'אנרי המטאל והרוק הכבד.

משחקיםעריכה

גזעים רבים ממשחקי מבוכים ודרקונים מבוססים על יצורים מהמיתולוגיה הנורדית (כגון אלפים וגמדים).

משחקי מחשב כדוגמת מקס פיין ו-God of war מביאים מספר דמויות ומקומות הנושאים שמות מהמיתולוגיה הנורדית או מתייחסים אל המיתולוגיה בצורה יותר ישירה.

טלוויזיה וקולנועעריכה

בסדרת הטלוויזיה "ויקינגים" המגוללת את עלילותיו של הוויקינג רגנאר לודברוק מוזכרים אלים רבים כגון אודין, ת'ור ופריה, והמיתולוגיה הנורדית משחקת בה תפקיד חשוב.

הסרט תור משנת 2011 והמשכיו, תור: העולם האפל (2013), תור: ראגנארוק (2017) ותור: אהבה ורעם העתידי, יחד עם סדרת הטלוויזיה לוקי משנת 2021, הביאו אלמנטים רבים מהמיתולוגיה הנורדית אל זיכיון היקום הקולנועי של מארוול הפופולרי.

סדרת הטלוויזיה הנורווגית "ראגנארוק" (Ragnarök) מאת התסריטאי והבמאי הדני אדם פרייס, שעלתה לשירות הזרמת המדיה "נטפליקס" ב-31 בינואר 2020 מציגה גרסה מודרנית של קרבות האלים והענקים על רקע משבר האקלים וזיהום הסביבה. הסדרה מציגה את האלים והענקים הנורדיים כדמויות כמו-אנושיות הנטמעות בקרב בני האדם.

לקריאה נוספתעריכה

  • יעקב שריג, המיתולוגיה הסקנדינבית, הוצאת מפה
  • רוי ויליס, המיתולוגיה של עמי העולם, הד ארצי הוצאה לאור, עמ' 190–205
  • ג'ון לינדו, Norse Mythology: A Guide to Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2002
  • אנתוני פולקס (תרגום), Edda, אוורימאן פייפרבקס, 1995
  • ג'קסן קרופורד, The Poetic Edda: Stories of the Norse Gods and Heroes, חברת הוצאות האקט, 2015
  • גבריאל טורוויל פיטר, Myth and Religion of the North: The Religion of Ancient Scandinavia, הוצאת גרינווד, 1964
  • הנרי אדמס בלוס, The Poetic Edda, הקרן האמריקאית-סקנדינבית, 1923

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ בין היתר, גם tirsdag בנורווגית ספרותית
  2. ^ בין היתר, גם onsdag בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות
  3. ^ בין היתר, גם דאָנערשטיק ביידיש ו-Donnerstag בגרמנית, בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות torstag
  4. ^ בין היתר, גם פרייטיק ביידיש ו-Freitag בגרמנית, בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות fredag

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לינדו, 2002, פרק מבוא
  2. ^ פולקס, 1995, פרק מבוא
  3. ^ קרופורד, 2015, פרק מבוא
  4. ^ טורביל פיטר, 1964, פרק The Sources
  5. ^ גבריאל טורביל פיטר, אדגר שארלס פולומה, Germanic religion and mythology, ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA
  6. ^ בלוס, 1923, עמ' 3
  7. ^ לינדו, 2002, עמ' 53
  8. ^ קרופורד, 2015, עמ' 1