סלומון גארף
סלומון גארף (6 בדצמבר 1879, אמסטרדם – 27 באוגוסט 1943, אושוויץ) היה צייר ואמן גרפי יהודי-הולנדי, אשר היה ידוע בציור דיוקנאות וטבע דומם.
 | |
| לידה |
6 בדצמבר 1879 אמסטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1943 (בגיל 63) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| הושפע על ידי |
ניקולאס ואן דר ואי, אוגוסט אלבה |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
André Garf |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד למשפחה של סוחרי יהלומים ואביו עבד כסוכן מניות.[1] במקום להיכנס לעסקי המשפחה, הוא בחר בקריירה באמנות, ולמד במכון לאמנויות יישומיות (1892–1895), בית הספר הממלכתי הרגיל לאמנויות יישומיות, ובאקדמיה המלכותית לאמנויות יפות (אנ'), שם למד אצל אוגוסט אלבה (אנ') וניקולאס ואן דר ואי (אנ'). בשנת 1904 הוא היה מועמד לפרס רומא (אנ') על הציור בנושא "הנביא אלישע מקים לתחייה את בן האישה השונמית" או "הקמתו לתחייה של בן האישה השונמית" (אנ'), אך הפרס הוענק לצייר יאן סלויטרס.
לאחר סיום לימודיו עבר למושבת האמנים בלארן (אנ') והתחתן שם כעבור שנתיים. בשנת 1914 הוא זכה בפרס וילינק ואן קולן (אנ') על ציור הסטודיו שלו. באותה שנה הוא ומשפחתו חזרו לאמסטרדם. בלארן הוא התמקד בציור חללי פנים טבעיים ודומם. לאחר שהתבסס באמסטרדם, צייר בעיקר דיוקנאות של נשים לבושות באלגנטיות. אשתו נפטרה בשנת 1928, והוא מעולם לא נישא בשנית.[2] הוא היה חבר ב-Arti et Amicitiae (אנ') ובשנת 1933 הוענק לו מדליית הזהב מטעם המלכה וילהלמינה.[1]
בשנת 1938 הוא היה חבר בוועד המנהל של ארטי, אך גורש מהארגון בשנת 1941, בהוראת פיקוד הכיבוש הנאצי. לאחר מכן הוא החל להיות פעיל במחתרת ההולנדית, ועזר לזייף תעודות זהות.[2] ב־6 באוגוסט 1943 הוא נעצר וגורש לאושוויץ, דרך מחנה המעבר וסטרבורק, ושם נרצח. תלמידיו הצליחו לשמור את תכולת הסטודיו שלו לפני שהוחרם על ידי השלטונות.[1]
ציורים נבחרים
עריכה
אישה מפדרת את פניה -
-
-
-
.png)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 Brief biography (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) @ VVNK 1900.
- ^ 1 2 Biographical notes @ Joods Monument