האישה השונמית

הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית היא דמות מקראית ומופיעה לראשונה בספר מלכים ב', פרק ד', פסוקים ח'–ל"ז כאשר אלישע מגיע לשונם ושם היא מחזיקה בו שיאכל אצלה לחם והוא נענה להצעתה והוא סר לאכול אצלה כאשר היה עובר שם.

אלישע הנביא מקים לתחייה את בן השונמית. ציור מעשה ידי בנג'מין וסט משנת 1765

הסיפור המקראי

הסיפור המקראי בו אנחנו פוגשים לראשונה את האישה השונמית פותח בכך שאלישע הנביא היה עובר ליד ביתה של האישה השונמית והיה עוצר שם לאכול האישה השונמית מכונה במקרא "האישה הגדולה", אנחנו רואים שהאישה השונמית כדברי הפסוקים  "החזיקה" באלישע שיאכל אצלה והיא פנתה אליו שיבוא לסעוד אצלה והוא נענה לבקשתה של האישה השונמית.

בהמשך הפרק האישה השונמית מכינה חדר עבור אלישע בעליית הגג ושם היא שמה לו מיטה, שולחן, כיסא, ומנורה. היא עושה את זה בשביל שכאשר הנביא יבוא לביתה הוא יוכל לשהות בחדר זה.

לידת הבן

וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת, וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם. וַתַּחֲבֹשׁ הָאָתוֹן, וַתֹּאמֶר אֶל נַעֲרָהּ נְהַג וָלֵךְ, אַל תַּעֲצָר לִי לִרְכֹּב כִּי אִם אָמַרְתִּי לָךְ.

ספר מלכים ב', פרק ד', פסוק כ"ד (רמברנדט, 1640)

אלישע מעוניין להחזיר טובה לאישה השונמית והוא קורא לה אליו על ידי גיחזי נערו.

הוא פונה אל האישה השונמית ושואל אותה האם היא זקוקה שהוא יפעל בשבילה אצל שר צבא או מלך למלא עבורה איזה דבר אליו היא צריכה והיא עונה לו בביטוי שבתוך עמה היא יושבת והכוונה שהיא איננה זקוקה שהנביא יפעל בעבורה כפי שהציע לה.

הנביא שואל את נערו גיחזי כיצד להחזיר לשונמית טובה עונה לו גיחזי שהשונמית אין בן, הנביא שולח את גיחזי נערו לקרוא לשונמית, האישה השונמית מגיעה לאלישע, והוא אומר לה שהיא הולכת לחבוק בן, האישה השונמית מבקשת מאלישע שלא יכזב בה (הכוונה שלא יגרום לה לצפיות שווא ודבר לא יתרחש).  בהמשך רואים שהאישה הרה ויולדת בן כאשר דיבר אליה אלישע.

מות הבן

הילד אשר נולד לאישה השונמית גדל והוא יוצא לעבודה ביחד עם אביו בשדה, והוא אומר לאביו במהלך היותם בשדה "ראשי ראשי", אבי הילד שולח אותו הביתה ושם הילד נפטר על ברכי אמו.

האישה השונמית חבשה את האתון שלה והיא יצאה אל הכרמל לכיוון הנביא אלישע, בעלה שואל אותה לאן הולכת והיא אינה מפרטת אלא הולכת אל הנביא, שהיא מגיעה לכיוון הנביא הנביא מזהה אותה ואומר לנערו שילך אליה וידרוש בשלומה, בשלום בעלה, ובשלום בנה . גיחזי עושה זאת והאישה השונמית משיבה לו תשובה ששלומה ושלום משפחתה בטוב, והיא ניגשת אל הנביא אלישע ומחזיקה ברגליו, נער אלישע מגיע על מנת להדוף אותה מהנביא והנביא מצווה אותו לעזוב אותה כי היא מרת נפש וה' העלים ממנו מדוע היא מרת נפש, האישה השונמית אומרת לנביא שהיא בקשה ממנו ילד והיא הייתה בטוחה בכך שלא ישלה אותה.

הקמת הבן לתחייה

אלישע מבין מדבריה אף שלא אמרה זאת במפורש שהילד מת ומצווה את נערו גיחזי שיטול את משענתו וישים אותה על פני בנה של השונמית, האישה השונמית אומרת לנביא בלשון שבועה  שחי ה' וחי נפשו של אלישע אם היא תעזוב אותו.

גיחזי שם פעמיו אל ביתה של האישה השונמית ובידו משענתו של הנביא אלישע. גיחזי שם את המשענת על פני הנער אבל הילד אינו קם לתחיה. גיחזי שב אל הנביא אלישע ומבשר לו כי לא הקיץ הנער. אלישע יוצא הוא אל בית השונמית, כאשר הוא נכנס הוא רואה את הנער מושכב על המיטה ללא רוח חיים, הנביא סוגר את דלת החדר בו נמצא הנער והוא מתפלל אל ה' . אחר הדברים האלה הוא מבצע הנשמה של הנער מפיו והנער מראה סימני חיים וחוזר לו חום לגופו אך עדיין לא חוזר לתחייה . אלישע מבצע את פעולת ההנשמה הזו כ7 פעמים והנער פוקח את עיניו ושב לחיים.

אלישע קורא את נערו שיקרא אל השונמית שתבוא לפניו, גיחזי קורא לה, והנביא אומר לה לשאת את בנה, השונמית נופלת לרגלי הנביא - משתחוות לפניו, נוטלת את בנה והולכת.

השבת נחלתה של השונמית

האישה השונמית עוד מוזכרת בפרק ח במלכים ב כאשר אלישע מנחה אותה לעזוב את נחלתה בגלל רעב שעתיד להמשך 7 שנים בארץ. האישה אכן עוזבת את נחלתה והולכת להתגורר בארץ פלשתים 7 שנים.                       

בחלוף 7 שנות הרעב השונמית מבקשת לחזור לנחלתה אך מסיבות שאינן ידועות לנו אינה יכולה לחזור לשם- ייתכן ומישהו אחר השתלט על נחלתה.                                                                                                               השונמית בעקבות זאת הולכת להלין בפני המלך על עניין זה.                                                                              לבינתיים בזמן זה המלך מדבר עם גיחזי ומספר לו זה שאלישע החיה את המת ובמהלך השיחה הזו, השונמית צועקת אל המלך על הבית שלה והשדה שלה, ומיד גיחזי מזהה אותה ואומר למלך שזו האישה וזה הבן שלה שאלישע החייה.                                                                                                                                   עם היוודע הדבר למלך הוא מייד מצווה לתת לה סריס אחד שידאג להחזיר לה את כל אשר לה, והוא גם מצווה את הסריס שידאג שיחזירו לה את כל התבואה מיום שהיא עזבה עד עכשו.

הנביא אלישע מקים לתחייה את בן האישה השונמית - ציור משנת 1549.

פקידת העקרה

וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ...

(גרברנד ון דן איקהאוט, 1649)

סיפור האישה השונמית, המציג את נס החייאת בנה על ידי אלישע, מציג קווי דמיון בולטים לסיפורים מקראיים אחרים.

ישנם קשרים בין סיפור השונמית לנס אסוך השמן, וכן בין סיפור אליהו והאישה מצרפת וסיפור לידת יצחק. הדמיון בולט במיוחד הוא הבטחה לילד ובנס הלידה כנגד הטבע.

קשר זה הוא הסיבה לכך שקריאת התורה בפרשת וירא (המספרת על לידת יצחק) משלימה בהפטרה בסיפור האישה השונמית.

דמותה של השונמית

האישה השונמית היא מאוד אנונימית והיא מכונה על שם מקום מגוריה. השונמית מוצגת כאישה הגדולה -מה פירושו של ביטוי זה? רובם המוחלט של הפרשנים רואים את צמד המילים הזה "האישה הגדולה" כדבר שמייצג מעמד חברתי גבוה או שזה מראה שהייתה אישה עשירה.

אלישע ואליהו: השוואה בין נסי החייאה של רב ותלמידו

ניתן לראות פה קווי דמיון ברורים בין מעשה זה של החייאת בנה של השונמית לבין המעשה של רבו אליהו הנביא שניהם מקימים לתחיה בן של אישה שגמלה איתם טובה ואירחה אותם ונראה שיש פה משהו משותף בין הרב לתלמידו והוא היכולת לשנות את חוקי הטבע ולהחיות מתים וגם ניתן לראות כיצד התלמיד יורש את תפקיד רבו בצורה מדהימה וכמו כן זה ממש מורה כך שהתלמיד הולך בדרכי רבו וגם הוא בעל יכולת לחולל ניסים.         

כמו כן ניתן לראות שבעצם מעשה ההחיאה יש גם קווי דמיון בולטים כגון שאלישע נשכב על הנער על מנת להחיות אותו וכך עשה אליהו.

וכן שתיהם ביצעו את ההחיאה על המיטה בחדר שהוקצה להם בעליה של הבית במיטה שלהם וגם שניהם פונים בתפילה אל ה' בטרם ביצוע הפעולות על מנת שיצליח בעדם.

ניתן לראות גם את השוני שהאישה מצרפת מאשימה את אליהו במות בנה ונראה שהיא מטילה ספק בנביא ובכוחו - לעומת האישה השונמית שהלכה אל הנביא שיסייע בידה ונתנה בו אמון מלא שזה ממש הבדל משמעותי לעומת האישה מצרפת שאחרי שאליהו הנביא מציג לה את בנה החי היא אומרת שכעת נודע לה שאליהו הוא איש אלוקים- לעומת האישה השונמית שבעת שהיא רואה את בנה חי היא ללא אומר מילים קדה בפניו ומשתחווית, נוטלת את בנה והולכת.

בשירה העברית

סיפור אלישע והאישה השונמית זכה לההתייחסות רבות בשירה העברית, בין היתר בשירים הבאים:

• המשורר ש. שלום בשיר "הנביא והנער" בספר שירים (חלק א, 1949)
• המשורר יצחק שלו במחזור השירים "משירת אלישע" בספר "אוחזת ענף שקד" (1951)
• המשוררת אסתר אטינגר בשיר "אלישע" בספר "לפני המוזיקה" (1986)
• המשורר עמיחי חסון בשיר "בוקר יום ראשון" בספר "שירים על סף" (2022)

בתרבות

העיר המקראית שונם, המוכרת גם כמקום מגוריה של האישה השונמית, מזוהה עם הכפר סולם שבעמק יזרעאל, במרכז הכפר נמצא קיר אבן שמזוהה כביתה של האישה וידוע גם כמקום סגולה לעידוד הפריון. מעבר לקיר נמצאת מערה, ועליו מוצב לוח המתאר את עיקרי סיפורה של האישה השונמית.

ביבליוגרפיה

• רופא, אלכסנדר, סיפורי הנביאים: הסיפורת הנבואית במקרא - סוגיה ותולדותיה, ירושלים: מאגנס, תשמ"ג

‎

• Alter, Robert, "How Convention Helps us Read: The Case of the Bible's Annunciation Type-Scene", Prooftexts 3 (1983), pp. 115-130 (Available at JSTOR)
• Shields, Mary E., "Subverting a Man of God, Elevating a Woman: Role and Power Reversals in 2 Kings 4", Journal for the Study of the Old Testament 18 (1993), pp. 59-69, doi:10.1177/030908929301805805

לקריאה נוספת

• הרב אלחנן סמט, פרקי אלישע מעליות תשס"ז, עמ' 208–284. (מרבית העמודים פורסמו באתר דעת: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', נספח ב', נספח ג')
• החיבוק הכפול - הסיפור של האישה השונמית ופשרו, אלחנן סמט, הוצאת תבונות מכללת הרצוג.

קישורים חיצוניים

• תיאור שלוש הדמויות המתוארות במלכים ב' פרק ד: האישה השונמית, אלישע הנביא ונערו גיחזי
• פרשת וירא והקשר להפטרה על השונמית
• רשימת מאמרים על האישה השונמית באתר רמב"י
• דר גילי סיון הרצאה בבית אביחי במסגרת התוכנית סדר בוקר
• https://youtu.be/2mmWEaOmD1c
• מערת האישה השונמית בעפולה