סלומון ריינאך
סלומון ריינאך (Salomon Reinach; 29 באוגוסט 1858 – 4 בנובמבר 1932) היה ארכאולוג והיסטוריון יהודי צרפתי, חבר האקדמיה הצרפתית. מראשי כי"ח וממייסדי יק"א.
 | |
| ריינאך בסביבות שנת 1900 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1858 סן-ז'רמן-אן-לה, סן ואואז, הקיסרות השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1932 (בגיל 74) בולון-ביאנקור, צרפת |
| שם לידה |
Salomon Hermann Reinach |
| מדינה |
 צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות של מונמארטר |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
קצין בלגיון הכבוד |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד בסנט ז'רמן-אן-לייה. אחיו הם ז'וזף ריינאך, שהיה מראשי המגינים על אלפרד דרייפוס, והארכאולוג וההיסטוריון פרופסור תאודור ריינאך, אביו של המלחין לאון ריינאך.
סלומון ריינאך התחנך באקדמיה של אקול. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 הוא ערך חפירות ארכאולוגיות חשובות במקומות שונים ובהם קרתגו ולסבוס.
בשנת 1902 התמנה לאוצר המוזיאון הלאומי. בשנת 1903 התמנה לעורך משותף של כתב העת "Revue archéologique". באותה שנה קיבל אות של קצין של לגיון הכבוד.
ריינאך התמחה בחקר הדתות וחקר את תרבות יוון והתרבות הגאלית. עבודתו הראשונה הייתה תרגום של "מסה על הרצון החופשי" של ארתור שופנהאואר (1877). חיבורו הגדול הוא "אורפיאוס: היסטוריה כללית של הדתות (Orpheus; histoire générale des religions). בשנת 1936 פורסמה ביבליוגרפיה שלו, הכוללת למעלה משישים עבודות ולמעלה משבעת אלפים מאמרים.
פעילות יהודית וציונית
עריכהריינאך היה מראשי הארגון היהודי כי"ח וממייסדי יק"א ופיק"א. נמנה עם שלושת נציגי יהודי צרפת במועצת יק"א, לצד הרב הראשי צדוק כהן. כשהועלתה לראשונה באספה של יק"א ההצעה להשקיע כספים בארץ ישראל, היה ריינאך בין המצדדים. הואיל והחוק העות'מאני אסר לרשום מקרקעין על שם גופים ציבוריים, חלק מהקרקעות שנרכשו על ידי פיק"א בסוריה ובלבנון נרשמו על שם ריינאך, כמיופה כוח של החברה.
בדומה לאחיו ז'וזף, בלט גם סלומון ריינאך בין הפעילים הגדולים לזיכויו של דרייפוס.
בשנת 1901 פרסם מאמר בשם "ההשתחררות הפנימית של היהודים", שבו טען כי היהודים צריכים להתנער מחוקי השבת והכשרות שלהם, המגבילים את חופש הפעולה שלהם, גובים מהם מחיר כלכלי ומבדילים אותם מן החברה הכללית. לדבריו, יהודי המערב אינם צריכים להישאר כבולים כמו היהודים העניים והחשוכים ברוסיה וברומניה. אחד העם הגיב על מאמר זה במאמרו "גואל חדש", שבו טען כי יהודי צרפת, שאיבדו לכאורה את עצמיותם וכל שאיפתם להידמות לסביבתם התרבותית, הם המשועבדים ברוחם ולא מהם ישאבו יהודי המזרח השראה והדרכה, כי אם להפך, עתידים יהודי המזרח לבוא למערב ולשחרר את היהודים שם מ"עבדותם הפנימית"[1].
ריינאך מת בשנת 1932 ונקבר בבית הקברות של מונמארטר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- כתבי סלומון ריינאך בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
סלומון רינך (1858-1932), דף שער בספרייה הלאומית
