תאודור ריינאך

ארכאולוג, עורך דין, נומיסמטיקאי, מוזיקולוג ופוליטיקאי צרפתי ממוצא יהודי (1860–1928).

תאודור ריינאךצרפתית: Théodore Reinach, בצרפתית נהגה "רֶנאק"; 3 ביולי 186028 באוקטובר 1928) היה ארכאולוג, מתמטיקאי, עורך דין, פפירולוג, פילולוג, אפיגרף, היסטוריון, נומיסמטיקאי, מוזיקולוג, פרופסור, ופוליטיקאי צרפתי ממוצא יהודי.

תאודור ריינאך
Théodore Reinach
לידה 3 ביולי 1860
סן-ז'רמן-אן-לה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1928 (בגיל 68)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לה מוט-סרוולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון קונדורסה, אקול פראטיק דה אוטז אטיד, המכון למדע המדינה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית, יוונית עתיקה, לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Fanny Thérèse Reinach (31 בינואר 1891ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Hélène Claireau, לאון ריינאך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס בורדין (1891)
  • קצין בלגיון הכבוד
  • קונקור ז'נרל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה אקדמית

עריכה

הוא נולד בפריז. שני אחיו סלומון ריינאך וז'וזף ריינאך היו מוכרים לימים בתחומי הארכאולוגיה והפוליטיקה בהתאמה. לאחר שלמד בליסה קונדורסה (אנ'), הוא המשיך את לימודיו באקול פראטיק דה אוטז אטיד ובמכון למדע המדינה פריז. לריינאך הייתה קריירה בולטת כחוקר והוא הצטרף ללשכת עורכי הדין בשנת 1881 ועבד כעורך דין עד 1886, אך לבסוף התמסר ללימוד נומיסמטיקה.[1] הוא הפך לראש הקתדרה לנומיסמטיקה עתיקה בקולז' דה פראנס והיה עורך של כתבי עת שונים. בשנת 1916, הוענקה לו מדליה של החברה המלכותית הנומיסמטית (אנ').[2] ובשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא קיבל משימה בארצות הברית.

הוא כתב יצירות חשובות על הממלכות העתיקות של אסיה הקטנה: Trois royaumes de l'Asie Mineure, Cappadoce, Bithynie, Pont ("שלוש ממלכות אסיה הקטנה, קפדוקיה, ביתיניה, פונטוס", 1888), Mithridate Eupator ("מיתרידטס אופטור", 1890),[3] וגם מהדורה ביקורתית ותרגום עם אנרי וייל (אנ') של "מסה על מוזיקה" של פלוטרכוס. ו-Histoire des Israélites depuis la ruine de leur indépendance nationale jusqu'à nos jours ("תולדות בני ישראל מחורבן עצמאותם הלאומית ועד ימינו", מהדורה שנייה, 1901).[1]

מ-1888 עד 1897 תאודור ריינאך ערך את ה-Revue des études grecques ("כתב עת ללימודי יוון").[1]

הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד לספרות (D.Litt.) מאוניברסיטת דבלין (אנ') ביוני 1902.

תאודור ריינך השתתף יחד עם אחיו במאבק למען אלפרד דרייפוס וכתב את Histoire sommaire de l'affaire Dreyfus ("תקציר ההיסטוריה של פרשת דרייפוס") ב-1924.

תאודור ריינאך היה נשיא אגודת המוזיקולוגיה הצרפתית (צר') ב-1928.[4]

משפחתו ווילה קרילוס

עריכה

בשנת 1886 ריינאך התחתן עם שרלוט מארי אוולין הירש. נולדו להם שתי בנות, אך היא נפטרה בגיל עשרים ושש בשנת 1889. ריינאך נישאה בפעם השנייה בשנת 1891 לפאני קאן, בתם של מקסימיליאן קאן ובטי אפרוסי.

הם קבעו את ביתם בטירה בלה מוט-סרבולקס (אנ') במחוז סבואה בדרום-מזרח צרפת. כתושב שם, ריינאך נבחר לבית הנבחרים של צרפת (אנ') כחבר בבלוק דה גוש (אנ') ("גוש השמאל"), וכיהן מ-1906 עד 1914.

בני הזוג ריינאך בילו בריביירה הצרפתית ובשנת 1902 שכרו את האדריכל אמנואל פונטרמולי (אנ') לתכנן וילה בבולייה-סיר-מר (אנ'). הנכס בסגנון יווני הושלם בשנת 1908 ונקרא וילה קרילוס (אנ').

פאני ריינאך נפטרה ב-1917 ותאודור ב-1928. הוא היה חבר במכון של צרפת, ובמותו הוריש את הווילה קרילוס למכון.

בנו של תאודור ריינאך, לאון ריינאך (1893–1943), הפך לשומר הארכיון בווילה קרילוס.[5][6] לאון ריינאך התחתן עם ביאטריס דה קמונדו ונולדו להם שני ילדים. במהלך הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה, הווילה נתפסה על ידי הנאצים ולאון וביאטריס ריינאך ושני ילדיהם נשלחו לאושוויץ שם נרצחו.

לאחר המלחמה, המשיכו להתגורר בווילה ילדי ריינאך האחרים עד שנת 1967. כיום הווילה קרילוס היא מוזיאון הפתוח לקהל הרחב.

אמה של פאני ריינאך הייתה בת למשפחת אפרוסי ובן דודה מוריס (אנ') היה נשוי לביאטריס דה רוטשילד (אנ'). בהשראת היופי של וילה קרילוס של ריינאך והאזור, בסמוך בנו את וילה אפרוסי דה רוטשילד (אנ').[7]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תאודור ריינאך בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 "Reinach, Joseph s.v. Théodore Reinach", 1911 Encyclopædia Britannica
  2. ^ "The Society's Medal". 23 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Tilley, Arthur (באוקטובר 1892). "Review of Mithridate Eupator by Théodore Reinach". The English Historical Review. 7: 744–746. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "La SFM en quelques dates: présidée par les musicologue suivants". sfmusicologie.fr.
  5. ^ CMN. "Théodore Reinach, un savant humaniste - CMN". www.villakerylos.fr (בצרפתית).
  6. ^ Inscriptions, Académie des (2017-01-27), Alain PASQUIER - Au temps de Léon Reinach, XXVII Colloque de la villa kérylos le 7 et 8 octobre 2016
  7. ^ "Architect Emmanuel Pontremoli - Greek Villa Kerylos : A French Riviera Palazzo". אורכב מ-המקור ב-2008-11-15.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל