סמיון שצ'דרין
סמיון שצ'דרין (ברוסית: Семён Фёдорович Щедри́н; באנגלית: Semyon Shchedrin; 1745 – 1804) היה צייר נוף רוסי, דודו ומורו של סילבסטר שצ'דרין. חבר באקדמיה הקיסרית לאמנויות.
 | |
| לידה |
17 באפריל 1745 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1804 (יוליאני) (בגיל 59) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית עלמין סמולנסקי |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1765) |
| תקופת הפעילות |
מ-1765 |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד בסנט פטרבורג למשפחה של מציל. בשנת 1759, הוא נכנס לאקדמיה לאמנויות בסנט פטרבורג, וב-1765 סיים את לימודיו עם מדליית זהב ומענקים ללימודים באירופה. שצ'דרין נסע לפריז, ואחר כך לרומא. בפריז הוא למד את יצירותיהם של ציירים הקלאסיים. בהשפעת הרעיון של ז'אן-ז'אק רוסו, שיופי קיים לא רק בדפוסים קלאסיים של אמנויות אלא גם בחיי היומיום ובטבע, שצ'דרין עבד הרבה באוויר הפתוח והתחבר עם זרם האמנות של ציור בסביבות חיצוניות. ברומא, לעומת זאת, הוא הושפע מהקלאסיציזם, הרעיון שאמנות צריכה לשקף את יצירות העת העתיקה ובכך להאריך את הצלחותיהן.
שצ'דרין חזר לסנט פטרבורג ב-1776 והפך לפרופסור לציור נוף באקדמיה לאמנויות. אחד מתלמידיו באקדמיה היה פיודור מטבייב. [1] על שצ'דרין הוטלה משימה לצייר נופים של הארמונות והפארקים של קתרינה הגדולה, שהביאו לידי ביטוי עבודות כמו נוף של האי בגני צארסקוסלסקי "(1777), "מבט על חצר החווה בצארסקויה סלו" (1777). לאחר 1780 השתתף שצ'דרין גם בשחזור התמונות בארמיטאז', ובשנת 1799 עמד בראש מגמה חדשה של גרפיקת נוף.
פסגת קריירת האמנות שלו הגיעה בשנות ה-90. המפורסמות מבין יצירותיו מהתקופה ההיא הם נופי פארקים וארמונות בפבלובסק ופטרהוף.
הרכב כל יצירותיו זהה בהתאם לכללי הציור הקלאסי האקדמי.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Матвеев Федор Михайлович (in Russian). Art19.info.