סנדרו פרטיני

אלסנדרו (סנדרו) פֶּרְטִינִיאיטלקית: Alessandro (Sandro) Pertini‏; 25 בספטמבר 189624 בפברואר 1990) היה מדינאי איטלקי אחד ממנהיגי התנועה האנטי פשיסטית, אשר בין 1978 ל-1985 כיהן כנשיא איטליה השביעי.

סנדרו פרטיני
Sandro Pertini
לידה 25 בספטמבר 1896
San Giovanni, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1990 (בגיל 93)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alessandro Pertini עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה San Giovanni עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Liceo Gabriello Chiabrera di Savona (1914)
  • אוניברסיטת מודנה ורג'ו אמיליה (1923)
  • אוניברסיטת ג'נובה
  • Istituto Cesare Alfieri (1924) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, United Socialist Party עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Carla Voltolina (8 ביוני 194624 בפברואר 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
סנטור לכל החיים
29 ביוני 198524 בפברואר 1990
(4 שנים)
נשיא איטליה ה־7
9 ביולי 197829 ביוני 1985
(7 שנים)
חבר בית הנבחרים של איטליה
25 ביוני 19537 ביולי 1978
(25 שנים)
נשיא בית הנבחרים של איטליה
5 ביולי 19684 ביוני 1976
(7 שנים)
→ ברונטו בוצ'ארלי-דוצ'י
פייטרו אינגראו ←
מזכיר המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית
1 באוגוסט 194518 בדצמבר 1945
(140 ימים)
רודולפו מוראנדי ←
פרסים והוקרה
  • מדליית זהב לאומץ צבאי של איטליה (6 באוגוסט 1955)
  • צווארון של מסדר קרלוס השלישי (26 במאי 1980)
  • עיטור ארבע החירויות – מדליית החירות (1986)
  • הצלב הגדול של מסדר האמבט (14 באוקטובר 1980)
  • מדליית השלום ע״ש אוטו האן (1988)
  • הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

פרטיני נולד במחוז סבונה וסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ג'נובה. למרות התנגדותו להצטרפות ממלכת איטליה למלחמת העולם הראשונה, נלחם פרטיני בחזית הצפונית במסגרת קרבות החזית האיטלקית. ב-1918 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. לאחר עלייתו לשלטון באיטליה של בניטו מוסוליני, ולאחר הרצחו של ידידו ג'אקומו מאטיאוטי, הפך פרטיני לאחד המתנגדים הבולטים של השלטון הפשיסטי באיטליה. ב-1926 נעצר פרטיני ונשפט למאסר ממושך אולם הצליח לברוח. ב-1943 נאסר פרטיני שוב על ידי כוחות הכיבוש הנאצים באיטליה והוטל עליו עונש מוות. כוחות הפרטיזנים האיטלקיים הצליחו שוב לחלץ את פרטיני, וכך ניצל ממוות בטוח.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נבחר פרטיני לפרלמנט האיטלקי מטעם המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. ב-1968, הוא נבחר לנשיא הפרלמנט האיטלקי וב-1978, נבחר לכהונת נשיא איטליה. פרטיני נחשב לאחד מנשיאי איטליה האהובים והפופולריים ביותר, וזאת בזכות עברו כלוחם אמיץ בפשיזם האיטלקי. במהלך פעולות הטרור שביצעו חברי ארגון הבריגדות האדומות באיטליה היה זה פרטיני שהתנגד באופן נחרץ לכל כניעה לדרישותיהם. בסיום כהונתו כנשיא הרפובליקה מונה פרטיני, כנהוג באיטליה, לתפקיד סנטור לכל החיים. פרנצ'סקו קוסיגה החליף את פרטיני בתפקיד נשיא הרפובליקה האיטלקית.

פרטיני זכור היטב כמי שנכח במשחק הגמר במונדיאל 1982 אשר התקיימה בספרד בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה. לאחר ניצחון איטליה הכריז פרטיני כי "איטליה לא תנוצח שוב על ידי הגרמנים". יומיים לאחר מכן קיבל פרטיני את שחקני הנבחרת האיטלקית בבית הנשיא והכריז ש"זהו היום המאושר ביותר שלו כנשיא איטליה". ב-1990 הלך לעולמו ברומא והוא בן 93 שנים ובאיטליה הוכרז יום אבל לאומי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סנדרו פרטיני בוויקישיתוף