יום אבל לאומי
יום אבל לאומי הוא יום אבל או מספר ימי אבל המוכרזים במדינה באופן חד-פעמי, בעקבות אסון לאומי כלשהו. יום האבל נקבע מכוח חוק, מנהג או בהחלטה אד-הוק, ובו נוהגים מנהגי אבלות ממלכתיים בעקבות מותו של מנהיג או בעקבות אסון לאומי, בין אם מדובר בהרוגים בפעולת איבה או בנספים מאירוע טבע.
מאפייניםעריכה
בהכרזה על יום אבל לאומי נקבעים האירועים והמנהגים של יום זה, כגון הורדת דגלי הלאום לחצי התורן, עריכת טקסי זיכרון שונים וסגירת מוסדות בילוי ובידור (בתי קולנוע, מסעדות וכדומה). ביום אבל לאומי יכולים תושבי המדינה לנהוג מנהגי אבלות המקובלים באותה מדינה, כגון ענידת סרטים שחורים או פרחים אדומים על דש הבגד, תליית דגלי הלאום, או הצמדת סרטים שחורים לדגלי לאום תלויים.
היסטוריהעריכה
ימי אבל לאומי ידועים מתקופות קדומות ביותר. בעת העתיקה זוהה הלאום עם המונרך העומד בראש המדינה, והוא שהכריז על ימי אבל לאומי. כמו כן, במות המונרך, הונהגו לרוב מנהגי אבלות לאומיים. דוגמה לימי אבל לאומי ניתן למצוא בתנ"ך, כך לדוגמה מוזכר בספר יונה יום אבל שהוכרז בנינווה על ידי מלך נינווה לאחר שיונה הנביא ניבא על חורבן העיר:
וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר: "הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה, אַל יִרְעוּ, וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ. וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה, וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם."
מתיאור זה, ניתן ללמוד על מנהגי האבלות הלאומיים בעת העתיקה - צום ולבישת שק, הן על ידי האדם והן על ידי בעלי החיים.
בעת העתיקה ובימי הביניים נהגו מנהגי אבלות לאומיים בעת מותו של המונרך, אולם המנהג של הורדת דגל הלאום לחצי התורן הוא מנהג מאוחר, שמקורו בקבלת הגדרת המדינה המודרנית הנפרדת מהמונרך העומד בראשה. כך לדוגמה, בעת מותו של מונרך בממלכה המאוחדת הונהגה מאז מותה של המלכה ויקטוריה הורדת דגל הלאום לחצי התורן, אולם הנס המלכותי נותר תמיד מונף בראש התורן שכן גם במות המונרך יש לו יורש היורש אותו מיידית.
מנהגי האבלות הלאומיים באירופה של העת החדשה כללו לרוב הכרזה על מספר ימי אבל לאומי מלא או חלקי, בהם לא פעלו מוסדות השלטון ובתי המשפט. דוגמה לכך ניתן לראות באימפריה הבריטית בעת מותה של המלכה ויקטוריה. המלכה נפטרה ב-22 בינואר 1901, והוכרז אבל לאומי מלא עד 24 בינואר שנה לאחר מכן, וכן צו מלכותי הורה לציבור ללבוש בגדי אבל מלאים עד 6 במרץ 1901, ובגדי אבל חלקיים עד 17 באפריל 1901.
במדינות רבות בעולם, נהוג להכריז על מספר סמלי של ימי אבל לאומיים, כאשר שלושה ימי אבל הוא המספר הנפוץ ביותר.
ימי אבל לאומי בישראלעריכה
בשנת 2008 יזמה חברת הכנסת רוחמה אברהם הצעת חוק להסדרת קביעתם של ימי אבל לאומיים, אך היא לא אושרה.[1]
בתקופת המנדט:
- באמצע נובמבר 1942 התברר בוודאות דבר קיומו של מסע השמדה שיטתי של יהודי פולין בידי הנאצים. בהגיע האישור הוודאי הכריזה הנהגת היישוב על שלושה ימי אבל, מ-30 בנובמבר עד 2 בדצמבר 1942. נערכו הפגנות ועצרות עם ברחבי הארץ, בוטלו כל הצגות הקולנוע ברחבי הארץ, והעיתונים הופיעו כשעמודיהם הראשונים נתונים במסגרות שחורות.[2]
במדינת ישראל:
- בעקבות מותו של נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי ב-23 באפריל 1963, הוכרזו שני ימי אבל לאומי בישראל. ימי אבל הוכרזו כהזדהות גם בארגנטינה, ברפובליקה של קונגו ובקובה.
- בעקבות מותו של ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ב-26 בפברואר 1969, הוכרזו שני ימי אבל לאומי.
- בעקבות רצח נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי ב-22 בנובמבר 1963, הוכרזו בישראל שלושה ימי אבל לאומי.[3][4][5]
- בעקבות אסון צור הראשון ב-11 בנובמבר 1982, הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי כמה ימים מאוחר יותר, לזכר קורבנות האסון.
- בעקבות אסון הבונים ב-11 ביוני 1985, נשיא המדינה הכריז על היום כיום אבל לאומי, אך הדבר לא עוגן בהחלטה של הכנסת.[6][7]
- בעקבות רצח יצחק רבין, שהיה ראש הממשלה ושר הביטחון, בידי יגאל עמיר, פעיל ימין קיצוני שרצח את רבין בעקבות הליך הסכמי אוסלו – בעקבות הרצח, שאירע ב-4 בנובמבר 1995, הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי, ובהמשך גם על יום זיכרון לאומי לזכרו של יצחק רבין.
- בעקבות אסון המסוקים, שבו נהרגו בתאונה אווירית 73 חיילי צה"ל, ב-4 בפברואר 1997, הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי.[8]
- ב-11 בספטמבר 2001 החליטה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי בעקבות פיגועי 11 בספטמבר שאירעו בארצות הברית.[9]
- בעקבות התרסקות טיסה 1812 של סיביריה איירליינס, מישראל לנובוסיבירסק שברוסיה, שאירעה ב-4 באוקטובר 2001 ובה נספו 78 נוסעים ואנשי צוות, מתוכם 51 ישראלים הוכרז יום אבל לאומי לאחר חג הסוכות ב-11 באוקטובר.
- בעקבות מות ראש ממשלת ישראל ונשיא מדינת ישראל לשעבר שמעון פרס, ב-28 בספטמבר 2016, ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי.
- בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי באירועי ל"ג בעומר 2021, החליטה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי ב-2 במאי 2021.[10]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אחמד חטיב, הכרזת אבל לאומי - סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 במאי 2009
- מתי לאחרונה הוכרז יום אבל לאומי בישראל - ומה המשמעות?, באתר מאקו, 30 באפריל 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ הצעת חוק הכרזת יום אבל לאומי, התשס"ח-2008, באתר הכנסת
- ^ הכיתוב "רחישו לעצור את הדם! הצילו את הנידונים! פתחו שערים!" כאות אבל, הצופה, 1 בדצמבר 1942
- ^ הממשלה הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי על מות נשיא ארה"ב, דבר, 25 בנובמבר 1963; המשך
- ^ Israel Mourns Death of Kennedy; Knesset Holds Commemorative Meeting, Jewish Telegraphic Agency, 1963-11-26 (בAmerican English)
- ^ Alice L. George, The Assassination of John F. Kennedy: Political Trauma and American Memory, Routledge, 2013, מסת"ב 978-0-415-89556-9. (באנגלית)
- ^ ישעיהו אביעם, אטימות, מעריב, 13 ביוני 1985
- ^ הנשיא:היום אבל לאומי, מעריב, 12 ביוני 1985
- ^ צבי לביא, 23 מהרוגי אסון הובאו אתמול למנוחות. היום - 35 הלוויות נוספות, באתר גלובס, 6 בפברואר 1997
- ^ לינוי בר גפן ואפרת וייס, הממשלה הכריזה על יום אבל לאומי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2001
- ^ הממשלה אישרה: יום אבל לאומי בעקבות האסון במירון יוכרז ביום ראשון, באתר מעריב, 30 באפריל 2021