יום אבל לאומי

יום אבל לאומי הוא יום אבל או מספר ימי אבל המוכרזים במדינה באופן חד-פעמי, בעקבות אסון לאומי כלשהו. יום האבל נקבע מכוח חוק, מנהג או בהחלטה אד-הוק, ובו נוהגים מנהגי אבלות ממלכתיים בעקבות מותו של מנהיג או בעקבות אסון לאומי, בין אם מדובר בהרוגים בפעולת איבה או בנספים מאירוע טבע.

מאפייניםעריכה

בהכרזה על יום אבל לאומי נקבעים האירועים והמנהגים של יום זה, כגון הורדת דגלי הלאום לחצי התורן, עריכת טקסי זיכרון שונים וסגירת מוסדות בילוי ובידור (בתי קולנוע, מסעדות וכדומה). ביום אבל לאומי יכולים תושבי המדינה לנהוג מנהגי אבלות המקובלים באותה מדינה, כגון ענידת סרטים שחורים או פרחים אדומים על דש הבגד, תליית דגלי הלאום, או הצמדת סרטים שחורים לדגלי לאום תלויים.

היסטוריהעריכה

ימי אבל לאומי ידועים מתקופות קדומות ביותר. בעת העתיקה זוהה הלאום עם המונרך העומד בראש המדינה, והוא שהכריז על ימי אבל לאומי. כמו כן, במות המונרך, הונהגו לרוב מנהגי אבלות לאומיים. דוגמה לימי אבל לאומי ניתן למצוא בתנ"ך, כך לדוגמה מוזכר בספר יונה יום אבל שהוכרז בנינווה על ידי מלך נינווה לאחר שיונה הנביא ניבא על חורבן העיר:

וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר: "הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה, אַל יִרְעוּ, וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ. וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה, וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם."

מתיאור זה, ניתן ללמוד על מנהגי האבלות הלאומיים בעת העתיקה - צום ולבישת שק, הן על ידי האדם והן על ידי בעלי החיים.

בעת העתיקה ובימי הביניים נהגו מנהגי אבלות לאומיים בעת מותו של המונרך, אולם המנהג של הורדת דגל הלאום לחצי התורן הוא מנהג מאוחר, שמקורו בקבלת הגדרת המדינה המודרנית הנפרדת מהמונרך העומד בראשה. כך לדוגמה, בעת מותו של מונרך בממלכה המאוחדת הונהגה מאז מותה של המלכה ויקטוריה הורדת דגל הלאום לחצי התורן, אולם הנס המלכותי נותר תמיד מונף בראש התורן שכן גם במות המונרך יש לו יורש היורש אותו מיידית.

מנהגי האבלות הלאומיים באירופה של העת החדשה כללו לרוב הכרזה על מספר ימי אבל לאומי מלא או חלקי, בהם לא פעלו מוסדות השלטון ובתי המשפט. דוגמה לכך ניתן לראות באימפריה הבריטית בעת מותה של המלכה ויקטוריה. המלכה נפטרה ב-22 בינואר 1901, והוכרז אבל לאומי מלא עד 24 בינואר שנה לאחר מכן, וכן צו מלכותי הורה לציבור ללבוש בגדי אבל מלאים עד 6 במרץ 1901, ובגדי אבל חלקיים עד 17 באפריל 1901.

במדינות רבות בעולם, נהוג להכריז על מספר סמלי של ימי אבל לאומיים, כאשר שלושה ימי אבל הוא המספר הנפוץ ביותר.

ימי אבל לאומי בישראלעריכה

בשנת 2008 יזמה חברת הכנסת רוחמה אברהם הצעת חוק להסדרת קביעתם של ימי אבל לאומיים, אך היא לא אושרה.[1]

בתקופת המנדט:

במדינת ישראל:

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יום אבל לאומי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה