ספריית וידאו

ספריית וידאו ביפן
מדפי הסרטים בספריית וידאו באיווה
מכשיר וידאומט

ספריית וידאו הוא עסק המאפשר לצרכן לשאול סרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה מגוונות מתוך ארכיון גדול. תחילה השאילו הספריות קלטות וידאו כדוגמת VCR ו-VHS, ובהמשך בתקליטורי DVD או Blu-ray. ההשאלה התבצעה למשך זמן קצוב המוגדר מראש, ובתמורה לתשלום כדי שהלקוח יוכל לצפות בסרטים על גבי מסך הטלוויזיה, צג המחשב או המקרן הביתי שברשותו. תהליך זה כונה "השכרה", ופעל בדומה לתהליך של השאלת ספרים מספרייה. בדרך כלל, עסק להשכרת סרטים פעל ישירות מול לקוחות תחת תנאים שעל הלקוח להסכים להם בטרם ההשכרה. ההסכם בין העסק לבין הלקוח יכול להיות בכתב או בעל פה.

בדרך כלל ספריות הווידאו היו בנויות כחנות. הסרטים בספריות הווידאו היו מוצגים על מדפים, והסרטים היו מסודרים לפי סוגות, כאשר כל סוגה נמצאת במסדרון או במדף שונה. כמו כן, על מנת למנוע גנבות של סרטים, לרוב התקליטורים עצמם אינם מאוחסנים בתוך העטיפה, והלקוחות מקבלים אותם רק כאשר הם ניגשים לדלפק לשכור את הסרטים. מבנה נוסף של ספריות וידאו היה במכשירים אוטומטיים שנקראו וידאו-מט, אשר פעלו בצורה דומה למכונת ממכר.

משך ההשכרה יהיה בדרך כלל בין מספר שעות למספר ימים, הזמן הדרוש לרוב הלקוחות בשביל לצפות בסרט. לעיתים קרובות יש תיבה מיוחדת מחוץ לחנות שבה אפשר להחזיר את הסרטים כשספריית הווידאו סגורה. אם הלקוח מחזיר את הסרט באיחור, לרוב יחויב בקנס.

בתחום ספריות הווידאו פעלו מספר מותגים שהפעילו רשתות של ספריות בפריסה נחרבת. בישראל הרשת הבולטת הייתה "ענק הווידאו"[1] וברחבי העולם רשת בלוקבסטר.

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21, ירד בחדות הביקוש להשכרת סרטי וידאו, בשל האפשרויות לראות סרטים באינטרנט וב-VOD, ומספר ספריות הווידאו ירד בהתאם.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ספריית וידאו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.