סקפירינכוס אלבוס

סקפירינכוס אלבוס (שם מדעי: Scaphirhynchus albus) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, החי במימי נהרות ארצות הברית ובייחוד המיסיסיפי ונהר מיזורי בטווח שבין מונטנה ודקוטה הצפונית ללואיזיאנה ומיסיסיפי.

קריאת טבלת מיוןסקפירינכוס אלבוס
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: חדקנאים
תת־סדרה: Acipenseroidei
משפחה: חדקניים
סוג: סקפירינכוס
מין: סקפירינכוס אלבוס
שם מדעי
Scaphirhynchus albus
Forbes, 1905
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

החדקן בעל גוון אפור-חיוור עד לבן, ממנו קיבל את שמו האנגלי (Pallid sturgeon) והוא בעל מספר שורות לוחיות של קשקשים סחוסיים לאורך גופו והוא חסר שלד גרמי. החוטם שלו צר ומופנה מעלה כשמצידיו בולטים מספר זיפים. הוא בעל חוטם רך ועיניים קטנות הממוקמות נמוך. לסתותיו חסרות שיניים ומותאמות בעיקר ליניקת טרף. החדקן יכול להגיע לאורך 76 עד 152 ס"מ ולמשקל ממוצע של 5 עד 40 ק"ג, אם כי נמצאו גם פרטים באורך 2 מטרים ומשקל 130 ק"ג. החדקן יכול לחיות מעל 50 ואף 100 שנה.

החדקן מצוי לרוב בנהרות רחבים כמו המיסיסיפי והמיזורי וביובלים שלהם אך גם בנהרות מהירים ורדודים עם קרקעית בוצית וחולית ואף סלעית. החדקן מחטט עם חוטמו המוזר לאורך הקרקעית ומחפש דגים קטנים, חרקים שונים כמו זחלי יתושים ובריומאים וכן רקבובית וצמחים מימיים.

החדקן מצוי בסכנת הכחדה עקב דיג יתר לבשרם ולקוויאר שלהם וכן עקב זיהומים והקמת סכרים באזור מחייתם. מאחר שהחדקנים מגיעים לבגרות מינית רק בגיל 15 הם לא מצליחים להתאושש במקומות בהם האוכלוסיות פחתו. כיום החדקן מוגן לפי שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סקפירינכוס אלבוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סקפירינכוס אלבוס באתר הרשימה האדומה של IUCN