סרגיי מיכאלקוב

משורר סובייטי, מחבר המנון ברית המועצות והמנון הפדרציה הרוסית ושירי ילדים

סרגיי מיכאלקוברוסית: Серге́й Влади́мирович Михалко́в; ‏13 במרץ 1913 - 27 באוגוסט 2009) היה משורר סובייטי, מחבר המנון ברית המועצות והמנון הפדרציה הרוסית ושירי ילדים. לכבוד יום הולדתו ה-95 הוענק למיכאלקוב עיטור אנדריי הקדוש - העיטור הגבוה ביותר ברוסיה. בנוסף לכך הוא זכה בעיטורים ופרסים רבים נוספים. במהלך השנים הוא כתב מספר רב של שירי ילדים, מחזות, משלים ותסריטים לסרטים.

סרגיי מיכאלקוב
Сергей Владимирович Михалков
Михалков Сергей Владимирович1.jpg
לידה 28 בפברואר 1913 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 2009 (בגיל 96)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית, ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1928 – 27 באוגוסט 2009 (כ־81 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחזאי, פוליטיקאי, פזמונאי, פרוזאיסט, כתב צבאי, פובליציסט, איש ציבור, ליריקן, סופר ילדים, תסריטאי, כותב מדע בדיוני, משורר, סופר, מתרגם עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ריאליזם סוציאליסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה טור שירי, מחזה, משל, פובליציסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נטליה קונצ'לובסקייה (19361988) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנדריי קונצ'לובסקי, ניקיטה מיכאלקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר הידידות (25 בנובמבר 1988)
  • פרס ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליית אלכסנדר פדייב
  • מדליית ותיק העמל
  • פרס לנין
  • פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה
  • מסדר סרגיוס הקדוש מראדונז', דרגה 2
  • פרס סטאלין, דרגה 2
  • פרס סטאלין, דרגה 2
  • מדליית קרופסקיה
  • מסדר החיוך
  • מדליית אושינסקי
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • פרס סטאלין, דרגה 2
  • מדליה על שחרור פראג
  • מדליית "כיבוש בודפשט"
  • גיבור העמל הסוציאליסטי
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • עיטור לנין
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור הדגל האדום
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מדליית "כיבוש וינה"
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה
  • מדלייה "על הגנת אודסה"
  • מדליית "ההגנה על סבסטופול"
  • מסדר ההצטיינות בתרבות של פולין
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • עיטור הידידות בין העמים
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סרגיי מיכאלקוב נולד במוסקבה למשפחת פקידים. בהתאם לגרסת המשפחה שפורסמה לאחר התפרקות ברית המועצות הם צאצאים של משפחת אצולה מהמאה ה-15.

כבר בגיל 9 החל מיכאלקוב הצעיר בכתיבת שירים. ב-1927 עברה המשפחה לעיר פיאטיגורסק במחוז סטברופול. לאחר סיום בית הספר חזר מיכאלקוב למוסקבה ועבד בעבודות מזדמנות שונות. ב-1933 הוא החל לעבוד בעיתון איזבסטיה ובמקביל, החל בפרסום שירים בעיתונים וירחונים שונים.

ב-1935 פרסם מיכאלקוב את שיר הילדים המפורסם שלו, "דוד סטיופה" (Дядя Стёпа), על שוטר שעוזר לילדים. ב-1937 הוא פרסם בעיתון פראבדה את השיר "סבטלנה" שמצא חן בעיני יוסיף סטלין. בשנים 1935–1937 למד מיכאלקוב במכון לספרות במוסקבה. הוא המשיך בפרסום שירים ומשלים ובהדרגה זכה לפופולריות רבה. ב-1939 הוא עוטר בעיטור לנין על עבודתו הספרותית.

ב-1936 התחתן מיכאלקוב עם נכדתו של הצייר וסילי סוריקוב. לזוג נולדו שני ילדים שעשו קריירה בבמאות קולנוע: ניקיטה מיכאלקוב ואנדריי קונצ'לובסקי. אשתו נטליה נפטרה ב-1986 וב-1997 נישא מיכאלקוב בשנית.

בזמן מלחמת העולם השנייה היה מיכאלקוב כתב של מספר עיתונים. ב-1942 הוא זכה בפרס סטלין עבור תסריט לסרט על חיי אחיות המטפלות בפצועי מלחמת החורף (מול פינלנד ב-1939–1940). לאחר המלחמה כתב מיכאלקוב מספר מחזות לתיאטרון ילדים וכתב תסריטים לסרטים מצוירים ולסרטים עלילתיים. ב-1962 הוא יזם הקמת ירחון סאטירי שהיה מוקרן בבתי קולנוע. במשך שנים רבות הוא היה העורך הראשי של הירחון וכתב תסריטים למספר קטעים שלו.

החל משנות ה-60 היה עסקן ספרותי וחבר מזכירות של ארגון הסופרים הסובייטים. גם לאחר פירוק ברית המועצות היה מיכאלקוב חבר במזכירות ארגוני הסופרים.

מיכאלקוב נפטר בשנת 2009 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

עבור פעילותו הספרותית זכה מיכאלקוב ארבע פעמים בפרס ברית המועצות, פרס לנין (1970), ארבע פעמים בעיטור לנין ובעיטורים רבים נוספים.

יחסים עם שלטונותעריכה

ב-1944 היה מיכאלקוב בין מחברי המילים להמנון ברית המועצות. המילים קיבלו את אישורו של יוסיף סטלין וכללו דברי שבח לזכותו ולפועלו. ב-1977 כתב מיכלקוב גרסה חדשה בה נמחק כל אזכור של סטלין והוכנסו דברי שבח למפלגה הקומוניסטית. בשנת 2000 פורסמה גרסה חדשה, שכללה הפעם אזכור של רוסיה כמדינה נוצרית אורתודוקסית. מיכאלקוב אף ציין שלאורך כל השנים היה נוצרי מאמין.

ב-1946 היה מיכאלקוב שותף פעיל במערכה לגינוי מספר סופרים ומשוררים. בשנים 1948–1949 הוא כתב מספר יצירות המתארות את המאבק נגד קוסמופוליטיות כמערכה נדרשת. ב-1960 הוא פרסם שיר בגנות בוריס פסטרנק לאחר שפסטרנק קיבל פרס נובל לספרות. הוא פעל באופן עקבי נגד הדיסידנטים אלכסנדר סולז'ניצין, אנדריי סחרוב, ולדימיר בוקובסקי ועוד. גם בשנים האחרונות הוא הצדיק את פעילותו וציין שהדיסידנטים פעלו כנגד השלטון. ב-1991 היה מיכאלקוב בין הראשונים שתמכו בפוטש של אוגוסט.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סרגיי מיכאלקוב בוויקישיתוף