סרולוגיה

סרוֹלוֹגיהאנגלית: Serology) הוא תחום בביולוגיה ובאימונולוגיה העוסק בחקר נסיוב הדם (המכונה גם "סרום") והתגובות בין נוגדנים ואנטיגנים.

בדיקה סרולוגיתעריכה

בדיקה סרולוגית משמשת למטרות אבחון של מחלות ומצבים רפואיים שונים, כאשר יש חשד לזיהום. זאת, באמצעות ניסיון לגילוי נוכחותם של נוגדנים נגד גורמי מחלות שונים ובהם חיידקים, נגיפים, טפילים ונוגדני חיסון עצמי. הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם, אך במקרים מסוימים, גם בדגימות של זרע או רוק.

סרולוגיה מאפשרת לקבוע האם התרחשה הדבקה בגורם מחלה מסוים וכן את שלב ההדבקה - הדבקה פעילה או זיהום ישן: על פי כמות וסוג הנוגדנים המתגלים בבדיקה[1].

בדיקות סרולוגיות כוללות שיטות רגישות, ספציפיות, לעיתים קרובות גם מאוד מהירות לאבחון וזיהוי סוגים שונים של מיקרואורגניזמים. הבדיקות מבוססות על היכולת של נוגדנים ספציפיים להתקשר לאתר מיוחד של אנטיגן. אנטיגן (שהוא בדרך כלל חלבון או פחמימה שנוצר על ידי הפתוגן) נקשר על ידי הנוגדן, מאפשר לבצע סוג זה של בדיקה עבור אורגניזמים שאינם חיידקים. קישור זה מפעיל שרשרת של אירועים שניתן לזהות ולאבחן בקלות, בתלות בבדיקה. כאשר משתמשים בסדרת תגובות מורכבות יותר הידועות כאימונואסיי על בסיס מנגנון דומה ניתן לזהות, או למדוד, אנטיגנים הן של פתוגנים והן של חלבונים שנוצרו על ידי המאחסן המודבק על ידי הפתוגן כתגובה להדבקה.

דוגמה: על מנת להבחין בקפסולה חיידקית דרך התבוננות במיקרוסקופ אור ניתן להשתמש בשיטה סרולוגית שבה מדגירים חיידקים בעלי שכבת קפסולה עם סרום שמכיל נוגדנים ייעודיים כנגד הקפסולה (מופק מחיות מעבדה). הצמדות הנוגדנים לקפסולה יוצר תצמידים כבדים של נוגדנים-פוליסכרידים ששוקעים ונראים במיקרוסקופ אור כשכבה נפוחה סביב החיידקים[2].

עם המחלות שלצורך זיהויין נעשה שימוש בבדיקות הסרולוגיות נמנות איידס, צליאק וקורונה[3].

בדיקות סקר סרולוגיותעריכה

בדיקות סקר סרולוגיות משמשות אפידמיולוגים לבדיקת שכיחות המחלה באוכלוסייה. סקרים כאלה מבוצעים לעיתים על ידי דגימה אקראית ואנונימית מדגימות שנלקחו לבדיקות רפואיות אחרות במטרה להעריך את שכיחות הנוגדנים של אורגניזם ספציפי או להערכת יחס הנוגדנים באוכלוסייה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.