סרט סלאשר

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

סלאשר הם תת-סוגה של סרטי אימה, המדבר על סדרת רציחות שנעשות על ידי אדם אלים המעורער נפשית, שמטריד ורוצח סדרה של אנשים שאיתם יש לו קשר אישי או פסיכולוגי. השנים 1978–1984 נחשבות לתור הזהב של סרטי הסלאשר, עם סדרות סרטי "המנסרים מטקסס" (1974), "ליל המסכות" (1978), "יום שישי ה-13" (1980) ו-"סיוט ברחוב אלם" (1984).

סרטי "סלאשר" בדרך כלל בנויים מאותה נוסחה, פעולה שקרתה בעבר אשר גרמה לטראומה לאדם מסוים (הרוצח) קוראת לאחר שנים רבות ומעוררת תגובה רגשית ואלימה מן הרוצח שיוצא לרצוח קבוצה של אנשים.

הרציחות בנויות סביב הטרדה מעקב והפחדה של הקורבן על ידי שימוש בפעולות מוזרות אשר נראות כמו פעולות על-טבעיות, לפני הרצח.

בדרך כלל הרוצח נהנה מן הרציחות, וכל רצח מסב לו עונג, כיוון שברוב המקרים הקורבן היא נערה צעירה ויפה - לעיתים נראה שהרוצח גם ממלא איזה סיפוק מיני.

בדרך כלל הקורבן האחרון שנשאר היא אשה (המכונה "הבחורה האחרונה"[דרוש מקור]) המצליחה לברוח מן הרוצח ו"להרוג" או "להיפטר" ממנו (אף על פי שברוב הפעמים הרוצח חוזר בסרט ההמשך).


ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.