שחזור דנטלי
שחזור דנטלי, סתימות שיניים או "סתימות" (באנגלית: Dental restoration),[1] הם טיפולים המשמשים להחזרת התפקוד, השלמות והמורפולוגיה של מבנה שיניים חסר כתוצאה מעששת או טראומה חיצונית וכן להחלפת מבנה כזה הנתמך על ידי השתלות שיניים. את השחזור ניתן לסווג לשני סוגים – ישירים ועקיפים – וגם לפי מיקום וגודל. מילוי תעלת שורש, למשל, הוא טכניקה משקמת המשמשת למילוי החלל בו שוכן בדרך כלל מוך השן.
 | |
| צילום של שחזור דנטלי עשוי אמלגם | |
| מיקום אנטומי | שיניים |
|---|---|
הכנת השן עריכה
השבת השן לצורה ולתפקוד טובים דורשת שני שלבים:
1. הכנת השן להצבת חומרים משקמים.
2. מיקום חומרים אלה.
תהליך ההכנה כולל בדרך כלל חיתוך של השן בעזרת מקדחת שיניים סיבובית ומקדחי שיניים או לייזר דנטלי כדי לפנות מקום לחומרים המשקמים המתוכננים ולהסרת כל ריקבון שיניים או חלקים של השן שאינם בריאים מבנית. אם לא ניתן לבצע שחזור קבוע מיד לאחר הכנת השן, ניתן לבצע שחזור זמני.
השן המוכנה, המוכנה להצבה של חומרים משקמים, נקראת בדרך כלל הכנת שן. החומרים בהם נעשה שימוש עשויים להיות זהב, אמלגם, חומרים מרוכבים דנטליים, מלט זכוכית יונומר או פורצלן. ההכנות עשויות להיות תוך-קורונאליות או חוץ-קורונאליות. תכשירים תוך-קורונליים הם אלו המשמשים להחזקת החומר המשקם בגבולות מבנה כתר השן. הדוגמאות כוללות את כל סוגי ההכנות לחלל עבור חומרים מרוכבים או אמלגם, כמו גם עבור שיבוצי זהב וחרסינה. התכשירים התוך-קורונאלים נעשים גם כמקבלות נקבות לקבלת המרכיבים הגבריים של תותבות חלקיות נשלפות. תכשירים חיצוניים מספקים גרעין או בסיס שעליו יונח חומר משקם להחזרת השן למבנה פונקציונלי ואסתטי. דוגמאות לכך כוללות כתרים ואונליין, כמו גם ציפויים.
בהכנת שן לשחזור, מספר שיקולים יקבעו את סוג ההכנה והיקפה. הגורם החשוב ביותר שיש לקחת בחשבון הוא ריקבון. לרוב, מידת הריקבון תגדיר את מידת ההכנה, ובתורו, את השיטה הבאה והחומרים המתאימים לשחזור.
שיקול נוסף הוא מבנה השן שאינו נתמך. כשמכינים את השן לשחזור, מסירים אמייל שאינו נתמך כדי לאפשר שחזור צפוי יותר. בעוד אמייל הוא החומר הקשה ביותר בגוף האדם, הוא שביר במיוחד, ושברים באמייל לא נתמכים בקלות.[2]
שחזור ישיר עריכה
טכניקה זו כוללת הנחת סתימה רכה או ניתנת לשן המוכנה ובניית השן. לאחר מכן החומר נקבע בחוזקה והשן משוחזרת. היתרון של שחזור ישיר הוא שהוא לרוב נקבע במהירות וניתן למקם אותו בהליך יחיד. לרופא השיניים יש מגוון אפשרויות מילוי שונות לבחירה. ההחלטה בדרך כלל מתקבלת על סמך מיקום החלל הקשור אליו ועל סמך חומרתו. מכיוון שעל החומר להתייצב תוך כדי מגע עם השן, אנרגיה מוגבלת (חום) מועברת לשן מתהליך ההקמה.[2]
שחזור בלתי-ישיר עריכה
בטכניקה זו שחזור נעשה מחוץ לפה באמצעות רשמים דנטלים של השן המוכנה. שחזורים בלתי-ישירים שכיחים כוללים שיבוצים, אונליי (Onlay), כתרים, גשרים וציפוי. בדרך כלל טכנאי שיניים מקבל את השחזור העקיף מרשומות שרופא השיניים סיפק. השחזור המוגמר נקשר בדרך כלל לצמיתות עם מלט שיניים. זה נעשה לעיתים קרובות בשני ביקורים נפרדים אצל רופא השיניים. שחזורים עקיפים נפוצים נעשים באמצעות זהב או קרמיקה.
בזמן שהשחזור העקיף נמצא בתהליכי הכנה, משתמשים לעיתים בשחזור זמני בכיסוי השן המוכנה כדי לסייע בשמירה על רקמות השיניים הסובבות.
תותבות שיניים נשלפות (בעיקר שיניים תותבות) נחשבות לעיתים לסוג של שחזור עקיף של השיניים, שכן הן מיועדות להחלפת שיניים חסרות. ישנם סוגים רבים של חיבורים מדויקים (הידועים גם כשחזורים משולבים) המסייעים לחיבור תותב נשלף לשיניים, כולל מגנטים, קליפסים, ווים ושתלים אשר עשויים להיראות כצורה של שחזור שיניים.
שיטת CEREC היא הליך משקם של CAD/CAM על כיסא. רושם אופטי מהשן המוכנה נלקח באמצעות מצלמה. לאחר מכן, התוכנה הספציפית מצלמת את התמונה הדיגיטלית וממירה אותה למודל וירטואלי תלת־ממדי על מסך המחשב.
שיטת ייצור נוספת היא ייבוא של קובצי STL ו-CAD שיניים מקוריים למוצרי תוכנה CAD/CAM המדריכים את המשתמש בתהליך הייצור. התוכנה יכולה לבחור את הכלים, רצפי העיבוד ותנאי החיתוך המותאמים לסוגים מסוימים של חומרים, כגון טיטניום וזירקוניום, ולפרוטזות מסוימות, כגון התמודדויות וגשרים. במקרים מסוימים, האופי המורכב של חלק מהשתלים מחייב שימוש בשיטות עיבוד חמישה צירים כדי להגיע לכל חלקי העבודה.[3]
סיווגי חלל עריכה
סיווגי חללים על פי גרין ורדימן בלאק
סיווג גרין ורדימן בלאק: (מוכר יותר בתור: G.V. Black)
בלאק סיווג את החללים בהתאם לאתר שלהם:[4]
- חלל סוג I – חלל המופיע בחריצים במשטח הלעיסי של השיניים הטוחנות.
- חלל סוג II – חלל המופיע בחריצים במשטח הלעיסי ומערב את אחת מדפנות השן, הבאות במגע עם שן סמוכה.
- חלל סוג III – חלל המופיע בדפנות שיניים קדמיות חותכות, אשר אינו מערב את קצה הלהב.
- חלל סוג IV – חלל המופיע בשיניים קדמיות חותכות ומערב את קצה הלהב.
- חלל סוג V – עששת צווארית, המופיעה בחלק התחתון של כותרת השן ובחלק העליון של שורש השן.
- חלל סוג VI – עששת המופיעה בקצוות של תלוליות לעיסיות בשיניים הטוחנות האחוריות.
סיווג גרהם ג'יי מאונט:
מאונט הרכיב חללים מסווגים בהתאם לאתרם וגודלם. הסיווג המוצע נועד לפשט את זיהוי הנגעים ולהגדיר את מורכבותם ככל שהם מתרחבים.[5] מקום:
- בור/סדק: 1
- אזור קשר: 2
- צווארי: 3
גודל:
- מינימלי: 1
- מתון: 2
- מוגדל: 3
- נרחב: 4
סוגי חומרים עריכה
- סגסוגת
סגסוגות היציקה הבאות משמשות בעיקר לייצור כתרים, גשרים ושיניים תותבות. טיטניום, בדרך כלל טהור מסחרי אך לעיתים סגסוגת 90%, משמש כעוגן להשתלות שיניים מכיוון שהוא תואם ביולוגי ויכול להשתלב בעצם.
סגסוגות מתכתיות יקרות
- זהב (טוהר גבוה: 99.7%)
- סגסוגות זהב (עם תכולת זהב גבוהה)
- סגסוגת זהב-פלטינה
- סגסוגת כסף פלדיום
סגסוגות מתכתיות בסיסיות
- סגסוגת קובלט כרום
- סגסוגת ניקל-כרום
- אמלגם
אמלגם מורכב מסגסוגות שנוצרות על ידי תגובה בין שתי מתכות או יותר, אחת מהן כספית. זהו חומר משקם קשיח והוא בצבע אפור כסוף. אחד החומרים המשקמים הישנים הישנים ביותר שעדיין נמצאים בשימוש. בעבר נעשה שימוש נרחב באמלגם שיניים עם הצלחה גבוהה, אם כי לאחרונה הפופולריות שלו פחתה בגלל מספר סיבות. פיתוח חומרי שחזור אלטרנטיביים מלוכדים, עלייה בדרישה לשחזורים אסתטיים יותר ולתפיסות ציבוריות הנוגעות לסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים של החומר.[6]
ההרכב של אמלגם דנטלי נשלט על ידי תקן ISO לסגסוגת אמלגם שיניים (ISO 1559). המרכיבים העיקריים של אמלגם הם כסף, בדיל ונחושת. מתכות אחרות וכמויות קטנות של יסודות מינוריים כמו אבץ, כספית, פלדיום, פלטינה ואינדיום נמצאים גם כן. גרסאות קודמות של אמלגמות שיניים, הידועות כאמלגמות 'שגרתיים', כללו לפחות 65% כסף, 29% בדיל ופחות מ־6% נחושת. לאחר שנת 1986, שיפורים בהבנת מבנה אמלגם הולידו סגסוגות אמלגם מועשרות בנחושת, המכילות בין 12% ל-30% נחושת ולפחות 40% כסף. הגדלת אחוזי הנחושת שיפרה את תגובת ההחלפה של אמלגם, מה שמעניק עמידות בפני קורוזיה וחוזק מוקדם לאחר ההקמה.
אינדיקציות אפשריות לאמלגם הן לשיקום מסב עומס בחללים בינוניים עד גדולים בשיניים עורפיות, ובבניית ליבה כאשר השחזור הסופי יהיה שחזור יציקה בדרך עקיפה כמו כתר או שומר גשר לשיניים. התוויות נגד אמלגם הן חשובות למטופל בשל צבע החומר במצב של אסתטיקה. יש להימנע מחומר זה אם למטופל יש היסטוריה של רגישות לכספית או למרכיבי אמלגם אחרים. מלבד זאת, נמנעים להשתמש באמלגם אם קיים אובדן גדול של חומר השן כך שלא ניתן לייצר חלל שמחזיק מעמד, או אם יהיה צורך בהסרה מוגזמת של חומר השיניים הבריאותיות לייצור חלל מסוג זה.
היתרונות של האמלגם כוללים עמידות – אם מציבים אותו בתנאים אידיאליים, יש עדויות לביצועים קליניים טובים לטווח הארוך של השחזורים. זמן ההשמה של אמלגם קצר בהשוואה לזו של חומרים מרוכבים וניתן לבצע את השחזורים תוך פגישה אחת בלבד. טכניקות שמשתמשות בחומר זה יש להן פחות סיבוכים בהשוואה לשחזורים מרוכבים המשמשים לאותה מטרה. אמלגם דנטלי הוא אטום לקרינות וזה מועיל להבדיל בין החומר לרקמות השן בצילומי רנטגן לצורך אבחון עששת משנית. עלות השיקום בדרך כלל זולה יותר משחזורים מרוכבים.
החסרונות של האמלגם כוללים איכות אסתטית נמוכה בשל צבעו. אמלגם אינו מתחבר בקלות לשיניים, ולכן הוא מסתמך על צורות מכניות של החזקה. דוגמאות לכך הן חיתוכים, חריצים או עמודי תעלות השורשים. במקרים מסוימים ישנה החובה להסיר כמות מוגזמת של מבנים בריאים של השיניים. לפיכך, חומרים חלופיים מבוססי מלט או יונומר זכוכית מבוסס צמנט משמשים במקום לשחזורים קטנים יותר, כולל בור ועששת סדקים קטנה. קיים גם סיכון להתמוטטות שולית בשחזורים. זה יכול להיות בגלל קורוזיה שעלולה לגרום ל"זחילה" ו"תעלה" של השחזורים. ניתן להגדיר זחילה כלחץ פנימי איטי ודֶּפורמציה של אמלגם כתוצאה מלחץ זה. השפעה זו מופחתת על ידי שילוב נחושת בסגסוגות אמלגם. חלק מהחולים עשויים לחוות תגובות רגישות מקומיות לאלגם.
אף על פי שכספית באמלגם אינה זמינה בצורת יסוד, החשש לרעילותו היה קיים מאז המצאת האמלגם כחומר דנטלי. זה אסור או מוגבל בנורווגיה, שוודיה ופינלנד. ראה מחלוקת אמלגם דנטלי.
- זהב
השימוש בסתימות זהב הייתה נהוגה בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית. למרות השימוש הנדיר שלה כיום, בגלל המחירים היקרים ודרישת הכשרה מיוחדת, ניתן להשתמש בנייר זהב לשיקום שיניים ישיר.
- שרף מורכב (קומפוזיט)
חומרים מרוכבים דנטליים, המתוארים בדרך כלל לחולים כ"סתימות לבנות", הם קבוצת חומרים משוחזרים המשמשים ברפואת שיניים. ניתן להשתמש בהם בשחזור ישיר למילוי החללים שנוצרו מעששת וטראומה, הצטברות קלה לשחזור השיניים שעברו שחיקה (אובדן משטח השן) ומילוי מרווחים קטנים בין השיניים (פורניר לבאלי). מרוכבים דנטליים משמשים גם כשחזור עקיף לייצור כתרים ושיבוצים במעבדה.
חומרים אלה דומים לאלה המשמשים בסתימות ישירות וצבע שלהם זהה לצבע השיניים. חזקתם ועמידותם אינן גבוהות כמו אלה של שחזורים העשויים מחרסינה או מתכת והם נוטים יותר לשחיקה ושינוי צבע.
כמו בחומרים מרוכבים אחרים, מורכב דנטלי מורכב בדרך כלל ממטריקס מבוסס שרף, המכיל מתקרילט או אקרילט שונה. שתי דוגמאות של מונומרים ששימושם נפוץ כוללים ביספנול (A – glycidyl methacrylate (Bisma ו-urethane dimethacrylate) UDMA), יחד עם dimethacrylate גליקול Tri-אתילן (TEGMA. (TEGMA הוא אשר ניתן להשתמש בו כדי לשלוט בצמיגות, מאחר ש-Bis GMA הוא מולקולה גדולה עם צמיגות גבוהה, לטיפול קליני קל יותר.[7]
מילוי אנ-אורגני כגון סיליקה, קורץ או זְכוּכִית מסוגים שונים, מתווסף להפחתת הצטמקות הפילמור על ידי תפיסת נפח וכדי לאשר אטימותם קומונמר לגלי הרדיו של המוצרים בגלל שקיפות ברכוש אשר יכול להועיל באבחון עששת בשיניים סביב שחזורי שיניים. חלקיקי המילוי מעניקים לחומרים המרוכבים עמידות בפני שחיקה. ההרכבים משתנים מאוד, עם תערובות קנייניות של שרפים שיוצרים את המטריצה, כמו גם מילוי זכוכית וקרמיקה מזכוכית. נעשה שימוש בחומר צימוד כגון סילן לשיפור הקשר בין מטריצת שרף לחלקיקי מילוי.
חבילת יוזם מתחיל בתגובת הפילמור של השרפים כאשר אנרגיה חיצונית מוחלת (אור/חום וכו'). לדוגמה, קמפורקינון יכול לעבור עירור על ידי אור כחול באורך גל קריטי של 460–480 nm כדי להניב רדיקלים חופשיים נחוצים כדי להתחיל בתהליך.
לאחר הכנת השן משתמשים בפריימר דק או בחומר מליטה. מרוכבים מודרניים מפולימרים בשיטת ה-פוטו (photo-polymerized) מוחלים ונרפאים בשכבות דקות יחסית, כפי שנקבע על פי אטימותם.[2] אחר הריפוי, המשטח הסופי יהיה מעוצב וממרק.
- מלט זכוכית יונומר
מלט זכוכית יונומר (Glass Ionomer Cement - GIC) הוא סוג של חומרים הנפוצים ברפואת שיניים כחומרי מילוי ישירים או לצורך שחזור עקיף. ניתן להשתמש ב-GIC גם כחומר בטנה בכמה שחזורים להגנה נוספת. חומרים אלה צבעיהם זהה לצבע השיניים והוצגו בשנת 1972 לשימוש כחומרי שחזור לשיניים קדמיות (במיוחד לאזורים נשחקים).
החומר מורכב משני מרכיבים עיקריים: נוזל ואבקה. הנוזל הוא המרכיב החומצי המכיל חומצה פוליאקרילית וחומצה טרטרית (נוסף לשליטה על מאפייני השיבוץ). האבקה היא המרכיב הבסיסי המורכב מזכוכית נתרן אלומינו-סיליקט. המאפיינים של מלט יונומר העשוי מזכוכית הופכים אותו לחומר שימושי בשחזור הפגיעה הנעשאת מעששת באזורי לחץ נמוך, כגון משטח חלק וחללים פרוקסימליים קדמיים קטנים בשיניים הראשוניות.
יתרונות השימוש במלט יונומר מזכוכית:
- תוספת של חומצה טרטרית ל-GIC מובילה לזמן התקנה קצר יותר, ומכאן לספק תכונות טיפול טובות יותר. זה מקל מאוד את השימוש בחומר זה במרפאה.
- GIC אינו דורש קשר, הוא יכול להיצמד לאמייל ולדנטין ללא צורך בחומר ביניים. ל-GIC יכולת איטום טובה המונעת את הדליפה סביב שולי השחזור ומפחיתה את הסיכון לעששת משנית.
- GIC מכיל ומפריש פלואור לאחר ההצבה ולכן הוא מסייע במניעת פגיעות הנגרמות כתוצאה מעששת בשיניים.
- יש לו תכונות תרמיות טובות והתרחבותו כתוצאה מגירוי דומה לדנטין.
- החומר אינו מתכווץ בהגדרה כלומר אינו כפוף להתכווצות ולדליפות קטנות מאוד (באנגלית: microleakage).
- GIC הוא גם פחות רגיש לכתמים ושינויי צבע בהשוואה לקומפוזיט.
חסרונות השימוש במלט זכוכית יונומר:
- ל-GIC נוטה לעבור שחיקה ובלייה, הם בדרך כלל חלשים לאחר ההתקנה ואינם יציבים במים אולם זה משתפר עם הזמן ותגובות ההתקדמות מתרחשות. בשל החזק הנמוך של ה-GICs אינם מתאימים להצבה בחללים הנמצאים באזורים האחראיים על נשיאת עומס גבוה.
- החומר רגיש ללחות בזמן התקנתו הראשונה.
- GIC משתנה בשקיפות ולכן הוא יכול להיות בעל אסתטיקה (תכונות יופי) ירודה, ובולט במיוחד בהתקנה על השיניים הקדמיות.
תהליכים כימים של יונומר זכוכית: יונומר זכוכית פותח כדי לשלב את תכונותיו של מלט היונומר זכוכית עם טכנולוגיה מורכבת. היונומר יכול להגיע בצורת אבקה או נוזל. האבקה מכילה פלורו-אלומינו-סיליקט זכוכית, זכוכית בריום, אשלגן פרסולפט, חומצה פוליאקרילית וחומצה טרטרית. ליונומר יש מספר שימושים ברפואת שיניים. הוא יכול לשמש כחומר זמני וקבוע למילוי השן, ניתן למרוח אותו כחומר לאיטום סדקים, ניתן להשתמש בו לשחזור שיניים במשנן הקבוע ובמשנן הנשיר. היונומר נחשב לקל לשימוש ולחומר מאוד נפוץ בעולם רפואת השיניים.
יתרונותיו של היונומר:
- מספק קשר טוב לשכבות השן, לדנטין ולאמייל.
- מסיסות נמוכה יותר בנוזל.
- הוא מקנה מראה אסתטי מרשים.
- נוח יחסית לשימוש.
חסרונותי של היונומר:
- הוא יכול להגיב עם חומרים בחלל הפה וכך לגרום לנזק לרקמת השן.
- החומר מגיב בצורה טובה עם מים לכן יכול לספוח מים לתוכו.
- החומר נחשב רעיל ולכן מצריך איטום מוחלט בינו לבין הרקמות הפעילות.
- קומפומר
קומפומר הוא חומר נוסף שנעשה בו שימוש ברפואת השיניים. החומר בעל גוון לבן המתאים לגוון השן. אולם השימוש בו לא נפוץ. הקומפומריים נוצרו על ידי שינויים מורכבים עם פולי-אסיד במאמץ לשלב מאפיינים רצויים של רפואת שיניים מורכבת, וזה על מנת להשתמש באסתטיות הטובה שלהם. לקומפומריים הדנטליים יש יתרונות, היתרון האסתטי והיתרון של יכולת שחרור פלואוריד לאורך זמן. אך אלו אינם מספיקים על מנת להתעלות על התכונות המכניות הגרועות שלהם ולכן השימוש בקומפומר מוגבל.
לקומפומרים עמידות נמוכה לדחיסה, היכולת שלהם לשנות את צורתם נמוכה, הגמישות של החומר נמוך יחסית והשחיקה של הקומפומרים גבוה יחסית לשאר החומרים הנצרכים בעולם רפואת השיניים. בנוסף ישנם גם חסרונות כימיים, הקומפומר אינו מסגול להתחבר ישירות לרקמת השן, השימוש בהם מצריך שילוב של חומר חיבור נוסף.
ניתן להשתמש בקומפומר כחומר שיקום באזורים אשר אינם נתונים ללחץ ועומס כבד. בנוסף ניתן להשתמש בהם לצורך טיפול בחללים פנימיים יותר בתעלות שורש השן. כמו כן ברפואת שיניים לילדים לצורכי איטום סדקים של השן.
ניתן לשלב אותם עם חומרים אחרים כגון סגסוגות יציקה של קרמיקה-מתכתית למטרת ייצור גשרים לילדים.
- פורצלן (קרמיקה)
"פורצלן מלא" הוא פורצלן שמשתמשים בו ברפואת שיניים ושמו הנוסף הוא "פורצלן דנטלי". הוא מתאפיין ביכולת שלו לעמוד בטמפרטורות גבוהות, הוא חומר חזק ועמיד. השימוש בו הוא לכתרים גשרים ומילוי חורים בשן. ניתן להשתמש בו בטיפול באמייל של השן בגלל הגוון שלו שדומה מאוד לגוון האמייל.
סוג נוסף של פורצלן מכונה " פורצלן שהתאחד עם מתכת", הוא מקנה עמידות רבה ומוצקות איתנה לכתרים וגשרים שעשויים ממנו. החומר הנוצר הוא חומר חזק, מוצק, עמיד מפניי לחצים ומפניי שחיקה. תכונות החוזק נובעות משילוב של שני החומרים יחד, מתכת לבדה אינה מתאפיינת בתכונות אלו.
אחד היתרונות של טיפולי שיניים ממוחשבים כוללת בתוכה את השימוש בקרמיקה מעובדת כלומר קרמיקה הניתנת לשינויים פיזיקליים. הקרמיקה נמכרת בצורתה הלא סופית, כך שיהיה ניתן לערבב אותה יחד עם חומרים מתכתיים אחרים לקבלת תוצרים קשיחים עמידים ומותאמים יותר לרפואת השיניים. הדרכים בהן עושים את השילובים בין החומרים השונים לבין הקרמיקה, הן באמצעות חימום לטמפרטורות גבוהות וערבוב של הפורצלן יחד עם חומרים כימים שונים, לדוגמה ליתיום (Li2Si2O5) וזרקונים דו-חמצני (ZrO2).
בניסיונות הקודמים להשתמש בחומרים כמו זירקוניום דו-חמצני לבדם לא צלחו.זה בגלל חוסר התאמתם לצרכים של רפואת השיניים עם הוספת הפורצלן הקרמי יחד עם החומרים המתכתיים צלחו הניסיונות. החומרים האלה משמשים כחומרי גלם שמהם מכינים גשרים, שתלים וסיכות שורש. יתר על כך צבעה של הסגסוגת תואם את צבעו של האמייל של השן, ולכן ניתן להשתמש בה כחומר אסתטי חזק ועמיד. הביקוש לשילובים שנוצרים מאיחוד של הפורצלן יחד עם מתכות נוספות הולך וגדל בעולם רפואת השיניים.
השוואת חומרים עריכה
- חומרים המשולבים משמשים בעיקר לשיקום ישיר. החומרים המשולבים יכולים להיות עשויים בצבע התואם את השן, וניתן ללטש את המשטח לאחר סיום הליך המילוי.
- סתימות העשויות מאמלגם מתרחבות עם הגיל, ויכולות לסדוק את השן בנוסף דורשות תיקון והחלפת סתימות תקופתית, אך הסיכוי להרס המילוי הוא מופחת.[8]
- סתימות מורכבות מתכווצות עם הגיל ועשויות להיפרד מהשן ובכך לאפשר לניתוק הסתימה מהשן. אם לא מבחינים בניתוק בשלב מוקדם, עשוי להתפתח זיהום ובעקבות כך פגיעה בשן וברקמות הפה.
- מחקר משנת 2003 הראה כי לכל סוגי המילויים יש תוחלת חיים מסוימת, התוחלת של אמלגם היא 12.8 שנים והתוחלת של החומרים המרוכבים היא 7.8 שנים. הסיבות לאי עמידה של הסתימות של השן יכולות להיות: שינוי כימי של החומר בו ממלאים את החור בשן, שינוי מורפולגי של השן עצמה או ניתוק בין החומר הממלא לבין רקמות השן.[9]
מחקרים עריכה
המכון הלאומי לחקר השיניים בארצות הברית ובנוסף ארגונים בין-לאומיים אחרים וכן ספקים מסחריים מבצעים מחקר על חומרים חדשים באופן קבוע. ניתן לראות כי רפואת השיניים מתפתחת טכנולוגית בצעדי ענק. החומרים ברפואת השיניים מתחדשים באופן קבוע. החידושים אינם מפסיקים להגיע בכל תחומי רפואת השיניים.[10]
שחזור באמצעות השתלות שיניים עריכה
שתלים דנטליים הם עוגנים המונחים בעצם, עשויים בדרך כלל מטיטניום או מסגסוגת טיטניום. הם יכולים לתמוך בתהליך של שיקום הפה כאשר את השיניים החסרות מחליפים בשתלים. חלק מתהליכי השיקום כוללים שימוש בכתרים תומכים, גשרים תותבות שיניים ושתלים דנטליים.[2]
סיבוכים עריכה
גירוי העצב עריכה
כאשר נוצר חלל עמוק שחדר את האמייל ואת הדנטין ומגיע עד למוך השן, קיימת אפשרות שהעצב עשוי להיות מגורה. הדבר אלול לגרום לרגישות לחומרים קרים וחמים ובנוסף כאבים בעת הפעלת לחץ על השן. ישנם מקרים בהם הגוף מצליח להתמודד לבדו עם הבעיה אך אם לא, ניתן לשקול טיפול אלטרנטיבי כגון טיפול שורש כדי לפתור את הכאב ועל מנת לשמור על בריאות השן.
היחלשות מבנה השן עריכה
במצבים בהם אבדה כמות יחסית גדולה של מבנה השן או במקרים בהם הוחלף תוכן השן המקורי בחומר מילוי אלטרנטיבי, יכול להיות שעמידות השן וחוזק השן יפגעו. הדבר מגדיל באופן משמעותי את הסיכון להתפרקות השן בעתיד אם יופעל כוח עודף על השן, הדבר יכול להתרחש בעקבות פגיעה חיצונית בשן או בעקבות תופעת שחיקת השיניים בלילה ("ברוקסיזם"), מה שעלול להוביל לתסמונת השן הסדוקה.[2]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- צריכים לעשות סתימה בשן? חשוב שתדעו
- ערן פרמון, סתימה: למה היא נופלת ומה עושים?, באתר ynet, 26 בדצמבר 2017
- סתימות לבנות או מתכתיות
- חורים בשיניים, כאבים, טיפולי שורש, מבנים וכתרים
- בלדד השוחי, אם השיניים הן עצם, אז למה הן לא מתאחות?, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2010
- BeAesthetic Magazine
הערות שוליים עריכה
- ^ Your Teeth and Cavities, WebMD (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 Canadian Dental Association, Tooth-coloured fillings
- ^ TCT Magazine | Additive Manufacturing & 3D Printing Intelligence | News, Interviews, Features | Additive Manufacturing | Product Development Technology, TCT Magazine (באנגלית בריטית)
- ^ G. V. Black Classification of Carious Lesions, web.archive.org, 2008-01-07
- ^ Graham J. Mount, W. Rory Hume Bds, A new cavity classification, Australian Dental Journal 43, 1998, עמ' 153–159 doi: 10.1111/j.1834-7819.1998.tb00156.x
- ^ Ralph DeLong, Intra-oral restorative materials wear: Rethinking the current approaches: How to measure wear, Dental Materials, Part Special Issue: Wear of Dental Biomaterials 22, 2006-08-01, עמ' 702–711 doi: 10.1016/j.dental.2006.02.003
- ^ Canadian Dental Association, www.cda-adc.ca
- ^ R. T. Lange, P. Pfeiffer, Clinical Evaluation of Ceramic Inlays Compared to Composite Restorations, Operative Dentistry 34, 2009-05-01, עמ' 263–272 doi: 10.2341/08-95
- ^ Ulla Pallesen, Vibeke Qvist, Composite resin fillings and inlays. An 11-year evaluation, Clinical Oral Investigations 7, 2003-06-01, עמ' 71–79 doi: 10.1007/s00784-003-0201-z
- ^ Fillings that heal your teeth – how regenerative medicine could change your visit to the dentist - The University of Nottingham, www.nottingham.ac.uk
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.