עאידה נאסראללה

עאידה נסראללה (בערבית: عايدة نصرالله, נולדה ב-1956 באום אל-פחם) היא דוקטור לאמנות, סופרת, מחזאית, משוררת, אמנית ומבקרת תרבות רב-תחומית פלסטינית אזרחית ישראל.

ביוגרפיה

עאידה נולדה באום אל־פחם, 1956, לאב פועל בניין ולאם עקרת בית, הבכורה מבין חמישה ילדים. על אף שמגיל צעיר שאפה ללמוד באקדמיה, רק בגיל 40 החלה בלימודי שפה ערבית ותולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, והמשיכה בלימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת תל אביב.

אמנות וספרות

עאידה היא בוגרת התוכנית הבינלאומית לסופרים ומרצה לאמנות רב-תחומית במדרשה בבית ברל, מתמחה באמנות נשים פלסטיניות, עורכת בירחון אל־חצאד מטעם מרכז המחקר לשפה ותרבות בבית ברל וחברת קבוצת התיאטרון ההיברידי בניו יורק. מחזותיה עלו בקריאה תיאטרלית בישראל (תיאטרון צוותא, והתיאטרון הערבי-עברי ביפו), בניו יורק, באייווה ובשיקגו. עאידה הציגה תערוכות בישראל ובעולם, ומחזותיה תורגמו לאנגלית ולעברית ושיריה תורגמו לאנגלית, לספרדית ולעברית. תחומי המחקר שלה הם נשים יוצרות, מגדר, אמנות פלסטית, תיאטרון, ספרות ושירה, וחקר החברה, השפה והתרבות הערבית. היא פרסמה שירים רבים בעיתונות הערבית כמו "אל־איתיחאד" ו"אל־ג'דיד", שלושה קובצי סיפורים והוציאה לאור רומן שתורגם לגרמנית ובמרכזו אישה, יוצרת, ילידת אום אל־ פחם, הנוסעת בעולם וכותבת יומן לאהובה. בנוסף פרסמה שלושה מחזות. עבודת הדוקטורט שלה הייתה חלוצית בתחום המחקר באמנויות פלסטיניות ועסקה בייצוג הגוף הנשי בקרב נשים פלסטיניות באמנות. בשנת 2021 פורסמו תרגומי שירה של אזדמיר אסף לערבית שבוצעו על ידי עאידה נאסראללה.

בנוסף להיותה סופרת, עאידה היא גם ציירת. הגוף הוא מוטיב חשוב ביצירותיה של האמנית, שנוכח באופן ברור גם בסיפוריה וגם בציוריה, שנחשב לנושא אסור בחברה, וטוענת שאם לא היה לנו את החיבור הזה עם גופנו אז איך אנחנו יכולים לבטא את כאבינו, תחושותינו ואת שמחותינו. דוגמה לציור נשים ניתן למצוא באחת מן התערוכות שהציגה בהן עאידה את עבודותיה בשנת 2001 בשם "דיוקן עצמי" שעוסקת באופני הייצוג של נשים יוצרות במציאות פלסטינית משתנה ורבת-פנים, ומנסה לבחון את המרחב האינטימי של נשים יוצרות ואת הדרכים שהן מגדירות את זהותן. בתערוכה זו הציבה עאידה ארבעה טקסטים לצד ציורי דמויות נשים, והטקסטים מתארים ארבע דמויות. דימויי הנשים בטקסטים ובציורים יוצרים קשת של מצבים נשיים, הנעה בין שחרור ועצמאות לבין דיכוי ואלימות, נושאים שעוסקת בהם הרבה האמנית הפלסטינית.

השכלה

• 1995-1998 - תואר ראשון בתולדות האמנות, שפה וספרות ערבית
• 1999 - תעודת הוראה, העשרה בלימודי תולדות האמנות והיצירה
• 1999-2003 - תואר שני באמנויות רב תחומיות
• 2012 - דוקטורט באמנות רב תחומית בנושא ייצוג הגוף הנשי בפרפורמנס ארט ובאמנויות אצל נשים פלסטיניות-ישראליות מ-1998–2010.

תערוכות

תערוכת יחיד

• 2016 - "פורטרטים", בספריה המרכזית של אוניברסיטת ירושלים
• 2010 - "מוקאצ'ינו", פרפורמנס ארט, בתיאטרון היפרדי, ניו יורק
• 2010 - "צלליות", גלריה השלום, גבעת חביבה
• 2008 - "פורטרט אישי", הנף, גרמניה
• 2003 - "מחרוזות", אוניברסיטת בית לחם.
• 2005 - "זהות", דאר- אלנדוא, בית לחם.
• 2002 – "מחרוזות", גלריה "אל-כהף-המערה", בית לחם.

תערוכות קבוצתיות

• 1997 - "קליגרפיה" מוזיאון אל-בורג', קלנסואה.
• 1999 - "אדמה" גלריה אום אל-פחם
• 1999 - "קליגרפיה", גלריה השלום, גבעת חביבה
• 2000 - "פורטרט אישי", הגלריה של הגר, יפו.
• 2000 - "לרקום קשר", גלריה אום אל-פחם.
• 2000 - "לרקום קשר", הגלריה העירונית לאמנות עכשווית, נס-ציונה
• 2000 - "לרקום קשר" גלריה גיניה סתשבורג, אוניברסיטת תל אביב.
• 2001 - "0002" גלריה בית ביאלק, תל אביב
• 2002 - "נשים יוצרות ספרות ואמנות", גלריה בית ביאליק, תל אביב
• 2002 - "מעבר מאלף עד אלף", אמנות קונקרטית, תל אביב
• 2002 - "מחרוזות", גלריה המערה, בית לחם.
• 2003 - Show your wound”", אוצרת יעל בן יצחק בית אסיה, תל אביב
• 2005 - "והפכו לצעקה אחת", גלריה אניטה, קול האישה, ירושלים.
• 2006 - "אדמה", אוניברסיטת שיקגו, ארצות הברית
• 2008 - ""The WOMB, ב-Tito’s Art Gallery - Liverpool, בריטניה
• 2009 - histories de nappies\around the table, Paris.

סיפורים שתורגמו לעברית

• מסאג (2003)
• ילדות בארץ ישראל (2003)
• "טקסי הנשים" (2005)
• "יבבת המחרוזת" (2006)
• "אנחת בתי קפה" (2006)
• תשוקה (2015)
• "מג'דרה" (2015)
• אֵין לִי דָּבָר מִלְּבַד מוּזִיקַת נֶפֶשׁ, תערוכת האמן (2019)
• הסריג השחור (2019)

ספרי שירה שתורגמו לעברית

• יחפה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021

קישורים חיצוניים

• ז׳יל אמויאל, "הענקתי לך את עצמותי / כדי לפסל מהן פסליך", באתר "מעלה", מרץ 2022 - על "יחפה"
• עאידה נסרלה (1956-), דף שער בספרייה הלאומית