עבד אל-חמיד שרף

ראש ממשלת ירדן לשעבר

השריף עבד אל-חמיד שרףערבית: الشريف عبد الحميد شرف; 8 ביולי 19393 ביולי 1980) היה פוליטיקאי ירדני שכיהן כראש ממשלת ירדן. נפטר במהלך כהונתו כתוצאה מהתקף לב.

עבד אל-חמיד שרף
عبد الحميد شرف
לידה 8 ביולי 1939
בגדאד, עיראק
פטירה 3 ביולי 1980 (בגיל 40)
עמאן, ירדן
מדינה ירדןירדן ממלכת ירדן
השכלה האוניברסיטה האמריקנית בביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת ירדן
19 בדצמבר 19793 ביולי 1980
(198 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

עבד אל-חמיד שרף נולד בבגדאד ב-8 ביולי 1939, לענף העיראקי של בית המלוכה ההאשמי. למד באוניברסיטה האמריקנית בביירות שם הכיר את אשתו. הוא צמח במהרה בשרשרת הפוליטית בירדן, ומונה לאחר מלחמת ששת הימים לשגריר ארצו בארצות הברית. כמו כן כיהן כשגריר בקנדה ובאו"ם, וגם שימש כשר ההגנה וכשר החוץ.[1] בסוגיה הפלסטינית צידד בגישתו של המלך חוסיין שהייתה מתונה יותר ולא בגישתו הניצית של וצפי א-תל.[2] הוא גם הציג גישה מתונה כלפי מצרים לאחר שאנואר סאדאת ביקר בישראל בנובמבר 1977.[3] ב-19 בדצמבר 1979 התמנה שרף לראשות הממשלה לאחר התפטרות קודמו מודר בדראן לאור המצב הכלכלי הבעייתי של הממלכה והאינפלציה הגואה.

ממשלתו של שרף כללה מספר פלסטינים גדול יותר מקודמתה, וכן היא חידשה את פעילות המשרד לענייני "השטחים הכבושים" שנסגר לאחר ועידת רבאט ב-1974. במישור החברתי, בממשלתו של שרף כיהנה לראשונה אישה ירדנית, אנעאם אל-מפתי, שעמדה בראש משרד חדש שהוקם בידי שרף - המשרד לפיתוח חברתי. שרף התחייב בהיכנסו לתפקיד לפעול כנגד השחיתות ולצמצם את האבטלה. הוא אף ניסה לשפר את היחסים עם האופוזיציה בירדן, וכמחווה שחרר כמה מאות אסירים שנעצרו בעקבות פעילות אופוזיציונית.[4]

שרף מת בעקבות התקף לב ב-3 ביולי 1980, בזמן כהונתו כראש ממשלה. החליפו בתפקיד באופן זמני ד"ר קאסם א-רימאווי, ולאחר כחודשיים מונה לראשות הממשלה מודר בדראן. בשנת 1983 יצא לזכרו קובץ מאמרים באנגלית, בהשתתפות כותבים ערבים בכירים ובהם אדוארד סעיד וסולימאן מוסא.[5]

חיים אישיים

עריכה

עבד אל-חמיד שרף נישא ללילא שרף, דרוזית ילידת לבנון, שהייתה גם היא פוליטיקאית ומחלוצות מעמד הנשים בפוליטיקה הירדנית. שימשה כשרת ההסברה הירדנית בשנות ה-80, בממשלתו של אחמד עוביידאת.[6]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Index Sh-Sl
  2. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 258
  3. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 345
  4. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 255
  5. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 312
  6. ^ יוסף נבו, ירדן: החיפוש אחר זהות, עמ' 236-237