פתיחת התפריט הראשי

עַבְיָד צהוב (שם מדעי: Scorpio maurus palmatus) המכונה גם עביד זהוב, הוא תת-מין עביד צפון אפריקאי. גודל פרט בוגר נע בין 6 ל-7 סנטימטרים בממוצע. הוא נפוץ בדרום הארץ ובאזורים מדבריים, וארסו אינו מסוכן לאדם - למעט אלרגיים. עקיצתו של עקרב זה אינה כואבת יותר מכדי עקיצת דבורה. עקרב זה משמש חובבי טבע רבים בתחום התצפיות והגידול.

קריאת טבלת מיוןעביד צהוב
SCORPIO MAURUS PALMATUS.jpg
עביד צהוב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עקרבאים
תת־סדרה: Neoscorpionina
משפחה: עבידיים
סוג: עביד
מין: עביד צפון אפריקאי
תת־מין: עביד צהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Scorpio maurus palmatus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העביד הצהוב מצוי באזורים הדרומיים של ארץ ישראל, ובחלקים ממזרחה, בגבעות, הרים, ומישורים כאחד, באזורים מדבריים. תת-מין זה הוא אחד משני העקרבים היחידים בארץ ישראל החי במחילות קבועות: עומק המחילה נע בין 15 ל-30 סנטימטרים בדרך כלל, בהתאם לתנאים השוררים באדמה, ולעומק המחילה אין התחשבות בסוג הקרקע.

המחילה מתחילה בחפירה אופקית פחות או יותר, ולאחר מכן יורדת מטה, תוך כדי סילסול. בדרך כלל, אם המחילה נחפרה תחת אבן והעקרב נמצא מתחתיה מספיקה תזוזה קלה שבקלות והעקרב יצלול באותו הרגע לתחתית מחילתו. בגבור עליו הרעב, הוא ממתין בפתח מחילתו לחרק תועה. הוא נחשב לעקרב עצלן שכמעט ואינו יוצא מפתח מחילתו, אם כי פרטים משוטטים נצפים מפעם לפעם. אף אם החרק עבר רחוק מכדי השטת צבת, בדרך כלל העקרב לא ירדוף אחריו גם אם הדבר יעלה בעוד יום או יומיים של צפייה.

תת מין נוסף, עביד שחום ("עביד כושי"), נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה. עקרב זה נקרא עביד - לחם של שתי מילים - "עב" ו-"יד", על שום צבתותיו העבות וצבעו. לעביד הצהוב כמה וריאציות צבע באזורי הארץ השונים (לא כולל העביד השחום הנחשב לתת מין נפרד).

בטבע, העביד הצהוב הבוגר ניזון בעיקר בטחבנים, ואילו הצעירים ניזונים בעיקר מנמלים.

אין לבלבל בין העביד הצהוב לעקצן הצהוב, שעקיצתו עלולה לגרום למוות. ניתן להבדיל בינהם לפי צבתותיו העבות של העביד. כמעט תמיד הוא יימצא במחילות שהוא חופר, ולעיתים רחוקות תחת אבנים. העקצן הצהוב נבדל ממנו בכך שלעקצן צבתות דקות מאוד, ופרק אחד לפני שלפוחית הארס כהה מיתר פרקי הגוף, אם כי סימן זה יתכן בעוד עקרבים. הוא מתגורר מתחת לאבנים וסלעים, ולעולם לא במחילות, אלא אם מדובר בנקבה שהגיעה שעתה להשריץ. וגם אז, מחילתה עבה, אופקית, ואינה עולה על סנטימטרים ספורים, בעוד זו של העביד מגיעה לעיתים לעומק של 30 ס"מ ויותר, ופתחה קטן בהרבה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה