פתיחת התפריט הראשי

שדה בוקר

קיבוץ בישראל. נמצא בהר הנגב

שְׂדֵה בּוֹקֵר הוא קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטר צפונית למכתש רמון. נודע בין השאר כמקום מגוריו של דוד בן-גוריון בשנותיו האחרונות. במפות של אותה תקופה היה באזור הר בוקר, ונחל בוקר (מקור השמות בשם הערבי ואדי בקרא, שם שהצטלצל מתאים לחוות בוקרים) ועל פי זה נקבע שמו של הקיבוץ[2].

שדה בוקר
SDE-BOKER2.jpg
חדר האוכל והמדשאה המרכזית בלב הקיבוץ
מחוז הדרום
מועצה אזורית רמת הנגב
אזור התגוננות דרום הנגב 305
גובה ממוצע[1] ‎474‏ מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ישראל, ארצות הברית
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 432 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-4.2%‏ בשנה עד סוף 2017
נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין 1949
תנועת אם איחוד הקבוצות והקיבוצים
ענפי ייצור מפעל דביק, לול, כלביה, מטעים, כרמים, תיירות, יקב שדה בוקר.

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים ריקים [ שם20, שם34, גודל סמן10, שם39, גודל סמן25, שם28, קואורדינטות62, גודל סמן64, גודל סמן39, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, קואורדינטות29, גודל סמן44, קואורדינטות46, קואורדינטות26, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, שם21, גודל סמן55, גודל סמן47, שם27, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות19, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, שם23, גודל סמן27, שם70, שם22, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, קואורדינטות21, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, קואורדינטות23, קואורדינטות54, גודל סמן48, קואורדינטות38, קואורדינטות34, גודל סמן14, גודל סמן23, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, שם64, קואורדינטות1, גודל סמן62, שם40, קואורדינטות42, קואורדינטות68, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם43, גודל סמן40, שם24, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, שם49, קואורדינטות63, גודל סמן60, קואורדינטות69, גודל סמן5, קואורדינטות35, שם26, גודל סמן42, קואורדינטות28, גודל סמן45, גודל סמן51, קואורדינטות64, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, קואורדינטות20, שם53, גודל סמן16, שם41, שם46, גודל סמן34, גודל סמן57, קואורדינטות33, גודל סמן68, שם29, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, גודל סמן19, קואורדינטות39, שם19, גודל סמן58, קואורדינטות67, שם56, גודל סמן2, גודל סמן36, שם65, שם48, קואורדינטות49, קואורדינטות27, שם58, קואורדינטות24, קואורדינטות59, גודל סמן59, שם1, גודל סמן41, קואורדינטות55, גודל סמן46, גודל סמן61, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, קואורדינטות60, שם30, קואורדינטות57, שם68, קואורדינטות22, קואורדינטות44, קואורדינטות65, גודל סמן32, שם45, שם25, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות66, קואורדינטות51, גודל סמן6, קואורדינטות30, גודל סמן69, שם57, גודל סמן3, גודל סמן24, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שם17, geotype1, צבע סמן13, צבע סמן14, צבע סמן57, שם16, צבע סמן63, צבע סמן27, צבע סמן43, צבע סמן23, צבע סמן48, צבע סמן47, צבע סמן65, צבע סמן42, צבע סמן68, צבע סמן62, צבע סמן49, צבע סמן50, צבע סמן25, צבע סמן20, צבע סמן60, צבע סמן39, צבע סמן41, צבע סמן46, צבע סמן1, צבע סמן10, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן7, קואורדינטות18, צבע סמן12, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, צבע סמן32, צבע סמן38, צבע סמן56, צבע סמן70, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, צבע סמן15, צבע סמן40, צבע סמן61, צבע סמן18, צבע סמן11, צבע סמן44, קואורדינטות17, פריטים1, צבע סמן24, צבע סמן19, צבע סמן64, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, צבע סמן59, צבע סמן54, צבע סמן37, שם18, צבע סמן33, צבע סמן67, צבע סמן22, צבע סמן55, צבע סמן51, צבע סמן26, צבע סמן35, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית רמת הנגב
באדום - שדה בוקר
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.sde-boker.org.il

תוכן עניינים

ראשית ההתיישבות במקוםעריכה

ההתיישבות בשדה בוקר החלה בתצורה של חווה חקלאית בנגב. הרעיון להקמת חווה באזור זה הבשיל אצל מתנדב אמריקאי בשם ג'סי אשר לחם בארץ במסגרת מלחמת העצמאות - בדמיונו ראה חווה כדוגמת חוות בוקרים בטקסס. לאחר תום הקרבות החלה להתגבש קבוצה של חברים מאותה היחידה, אשר שאפו להקים חווה בנגב אשר תהווה יסוד להבנה כי ניתן וצריך לקיים התיישבות באזור המדברי והלא מיושב. לאחר סיורים רבים שערכו בנגב, נבחר האזור. בשנת 1949 פנתה הקבוצה למוסדות בבקשה לעזרה בהקמת היישוב, אך ללא הצלחה מרובה. על קבוצת המייסדים נמנו גם האגרונום יעקב עורב וחגי אבריאל.

בשנת 1951 נרקמה במשרד החקלאות תוכנית להקמת נקודות התיישבות ניסיוניות בנגב. חברי הקבוצה המקורית, שבינתיים התפזרה, חברו יחד שנית והחלו לגבש תוכניות לעלייה על הקרקע. הפעם זכתה הקבוצה לתמיכת הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות.

במאי 1952 הוקמה ההתיישבות כקואופרטיב חקלאי[3], ללא שיוך פוליטי, שאמור היה להתפרנס מגידול בקר[4] ולכן החליטו לקרוא ליישוב "שדה בוקר – חווה לגידול מקנה". טקס העלייה על הקרקע, בנוכחות משה דיין התקיים ב-15 במאי 1952[5]. לפרנסתם עסקו חברי הקבוצה בחקלאות בעל[6], לול[7], ובפיתוח המדבר, כריית מחצבים, אירוח ושמירה. אורח חייהם הזכיר אורח חיים קיבוצי במאפיינים מסוימים כגון תחומי העיסוק. הרכוש, לעומת זאת, נותר בבעלות פרטית[8]. בינואר 1953 הובאו לשדה בוקר 200 כבשים מטורקיה[9].

באוקטובר 1952, שלושים ימים לאחר הרצחה של ברברה פרופר בת המקום, ניטע במקום העץ הראשון[10]. בסוף 1952 הוקם סכר ניסיוני לאגירת מים[11], ובשנת 1955 נחנך במקום אגם עם קיבולת של 200,000 קוב[12].

בעת הקמת שדה בוקר, הרחיק הממשל הצבאי על ערביי ישראל את שבטי הבדואים מהאזור[13][14]. המצב הביטחוני הרעוע באזור נתן אותותיו גם בחברי הקבוצה. בספטמבר 1952 נרצחה ברברה פרופר בעת שרעתה עדר עיזים[15], שלטענת המורשע ברצח הוחרם ממנו על ידי צה"ל[16][17]. בדצמבר נרצח יוסף יאירי בירי מהמארב בדרך לשדה בוקר[18]. עקב כך הגיעה למקום מחלקה מהנח"ל, בת כ־60 חיילים, אשר הגדילו באופן משמעותי את מספר החברים. בשנת 1954 הגיעה לחווה מחלקה נוספת של הנח"ל. לאחר תום שירות החיילים בה חיפשו חברי הקבוצה בני גרעין מתנועה לא מפלגתית אשר יסכימו להשאר במקום גם לאחר שירותם הצבאי. בהמשך הגיע למקום גרעין של תנועת "הצופים", אשר הביא לפיתוח ענפים חדשים במשק: הקמת מוסך, מסגריה, נגריה ונטיעת מטע אפרסקים. באוקטובר 1955 החליטו חברי הקבוצה כי שדה בוקר יהיה קיבוץ לא רק באורח חייו אלא גם באופן רשמי.

קיבוץעריכה

לאחר ההכרה הרשמית בו כקיבוץ, הצטרפו אל שדה בוקר גרעינים של תנועת הצופים באופן סדיר, מה שהביא לגידול ולפיתוח משמעותיים. בשנת 1957 החלה בנייתם של מבני קבע במקום, ובשנת 1963 הצטרפה שדה בוקר לאיחוד הקבוצות והקיבוצים.

מגורי בן-גוריוןעריכה

בשנת 1953 התיישב דוד בן-גוריון בשדה בוקר, לאחר התפטרותו הראשונה מראשות הממשלה, דבר שהביא למשק הכרה ופרסום רב. בשנותיו האחרונות חי בצריף שנקרא על שמו בקיבוץ.

בשנת 1963 יזם בן-גוריון הקמת מדרשה כ-3 ק"מ דרומית לקיבוץ. המדרשה, המכונה "מדרשת בן-גוריון", כוללת מספר גופים: המכון לחקר המדבר (שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון), המכון למורשת בן-גוריון, בית ספר שדה ובית ספר תיכון סביבתי בתנאי פנימייה. קבריהם של דוד בן-גוריון ורעייתו פולה נמצאים בקרבת מקום, סמוך לנחל צין.

במאה ה-21עריכה

שדה בוקר נכלל בקבוצה קטנה של קיבוצים אשר עדיין שומרים על אורחות חייהם הקיבוציים המסורתיים. אוכלוסיית הקיבוץ בתחילת המאה ה-21 מונה כ-450 תושבים מתוכם כ-170 חברי קיבוץ. המשק משתרע על שטח של כ-1,300 דונם וכולל ענפים שונים של חקלאות ותעשייה: מפעל לסרטי דבק, מטעים, לול, שלחין ועוד. בקיבוץ גם פנסיון לכלבים וחתולים, יקב המייצר יין מענבים הגדלים בכרמי הקיבוץ. צריף בן-גוריון הנמצא בקיבוץ מהווה אתר תיירותי, המושך אליו מבקרים רבים. הצריף מנוהל על ידי המכון למורשת בן-גוריון.

 
בתים באחת משכונות הקיבוץ (בתכנון ויטוריו קורינלדי)
 
צריפיהם של ראשוני הקיבוץ, בסמוך לצריף בן-גוריון
 
שביל טיפוסי בין בתי המגורים בקיבוץ ביום העצמאות

אקליםעריכה

מזג אוויר בשדה בוקר
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 14.8 15.9 19.1 25.1 28.7 31.2 32.7 32.6 30.7 27.2 21.6 16.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4.4 4.9 7.1 10.5 13.5 16.0 18.1 18.6 17.2 14.2 9.3 5.5

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ אודות הקיבוץ, באתר הקיבוץ
  3. ^ מוקם יישוב בהר הנגב, מעריב, 14 במאי 1952
  4. ^ אליהו סלונים, שדה בוקר - יישוב רועים ראשון, דבר, 29 במאי 1952
  5. ^ חוה לגידול בקר, חרות, 16 במאי 1952
  6. ^ אורחים עליך שדה בוקר, מעריב, 25 ביוני 1952
  7. ^ ביכורי הלול משדה בוקר, דבר, 29 באוגוסט 1952
  8. ^ ה. בן עדי, לא קיבוץ, לא מושב, אלא אורח חיים, מעריב, 13 באוקטובר 1952
  9. ^ כבשים מתורכיה, הצופה, 30 בינואר 1953
  10. ^ עץ ראשון בשדה בוקר, על המשמר, 26 באוקטובר 1952
  11. ^ סכר נסיוני הוקם בשדה בוקר, דבר, 1 בדצמבר 1952
  12. ^ מסתיימת התקנת האגם המלאכותי, על המשמר, 28 בספטמבר 1955
  13. ^ החל משפט הבדואי הנאשם ברצח, הצופה, 13 ביולי 1955
  14. ^ יחסי שדה-בוקר עם הבדואים בסביבתה, אתר שדה בוקר
  15. ^ ברכה פרופר הובאה לקבורות בירושלים, על המשמר, 25 בספטמבר 1952
  16. ^ מתחיל משפט רצח הנערה משדה בוקר, מעריב, 11 ביולי 1955
    מאסר עולם לרוצחה של ב. פרופר, חרות, 13 באוקטובר 1955
  17. ^ נורית גוברין, היא נפלה בשדות, עיונים בתקומת ישראל 8, כרך 8, (1998) עמ' 527-531
  18. ^ יהודי נורה מהמארב ונהרג בנגב, הצופה, 21 בדצמבר 1952
    יוסף (במבי) יאירי, דבר, 29 בדצמבר 1952

[1] שיר פתיחה גרעין עלטה זה שיר חשוב.