עגורן נייד או מנוף נייד הוא עגורן כבד המותקן על גבי משאית כבדה, ותפקידו להניף משא כבד באתרי בנייה, עבודות תשתית (כגון בניית גשרים), מחצבות וכן משמש להקמת עגורני צריח באתרי בנייה. לעגורנים כאלו יש כושר הנפה של כמה עשרות עד כמה מאות טונות, ובגדולים שבהם אפילו 1000 טונות ומעלה.

עגורן נייד מדגם ליבהר LTM 1200-5.1
עגורן נייד עם כושר הנפה של 130 טונות
עגורן נייד זחלי

מבנה והנדסה

עריכה

העגורן הנייד מורכב לרוב על גבי משאית כבדה בעלת מספר רב של גלגלים גדולים (לרוב 10), מאחר שהוא גדול מאוד וכבד (יותר מ-15 טונות), ויש לפזר את משקלו הרב על פני הכביש. מנוף כזה מסומן כ-AT, קיצור של All-Terrain, "כל-שטח". יש גם עגורנים ניידים שנעים על גבי זחלים, והם מיועדים בעיקר לאתרי עבודה שבהם אין דרכים סלולות ולא מורשים לנוע על כבישים. מנוף כזה מסומן כ-RT, קיצור של Rough-Terrain, "שטח מחוספס". בנוסף, המרכב כולל חצובות (רגליים מייצבות) ומשטח למשקולות שמונעות מהעגורן להתהפך[1]. תא המפעיל של המנוף לרוב נפרד מתא הנהג של המשאית, על מנת להקנות ראות מקסימלית הן בתפעול העגורן והן בנהיגה בכביש.

העגורן עצמו מורכב מזרוע טלסקופית (Boom) שנפתחת לאורך של כמה עשרות מטרים. בקצה יש כבל חזק עם וו המחובר למערכת גלגלות. עגורנים כבדים יותר כוללים גם תורן נוסף, שמתחבר למשקולת כבדה ומטרתו לאזן את הכלי, לתמוך בזרוע ההנפה הראשית ולמנוע מהעגורן להתהפך בגלל משא כבד מידי.

שימוש

עריכה

לעגורנים הניידים שימושים רבים:

בישראל מפעילות העגורנים הניידים הגדולות ביותר הן קבוצת תעבורה ומנופי אבי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עגורן נייד בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו Counterweight בוויקיפדיה באנגלית.