עדות מיוחדת

עדות מיוחדת הוא מושג תלמודי, המתאר עדות במקרה שעד אחד ראה את המעשה ממקום אחד, והשני ראה את המעשה ממקום אחר, ושני העדים לא ראו זה את זה.

עדות מיוחדת
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו', עמוד ב'
שולחן ערוך שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל', סעיף ו'
מקורות נוספים קצות החושן, אבן העזר, ל, ד

במקרה זה אינם מצטרפים זה לזה בעדות לדיני נפשות, ואי אפשר להתייחס לעדות זו כעדות של שני עדים.[1] דין זה נלמד מהפסוק: "לא יומת על פי עד אחד".[2]

בדיני ממונותעריכה

בתלמוד הבבלי נחלקו אמוראים אם בדיני ממונות עדות כזו כן מועילה: לפי דעת רב נחמן וכל פסק בשולחן ערוך[3] עדות מיוחדת אכן כשירה בדיני ממונות, כיוון שדין זה נלמד מהפסוק "לא יומת על פי עד אחד" המדבר בדיני נפשות, אז בדיני ממונות כשירה (דין "משפט אחד" האומר שאין חילוק בין ממונות לנפשות לא שייך במקרה זה מפני שיש פסוק מפורש המגלה לנו שבהלכה זו יש חילוק ביניהם[4]). אולם לפי דעת רבי זוטרא פסולה, כיוון שאם נכשיר יאמר על זה הפסוק "והצילו העדה" וגם בדיני ממונות לא יהרגו.[5]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

עדות מיוחדת, דעת.

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.