שולחן ערוך
שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח)[1] ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו)[2].
| |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יוסף קארו |
שפת המקור | עברית |
סוגה | כתבי קודש, ספרות הלכתית |
נושא | הלכה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1565 |
סדרה | |
ספר קודם | בית יוסף |
קישורים חיצוניים | |
ויקיטקסט | שולחן ערוך |
הספרייה הלאומית | 990020976490205171 |
הספר נחשב אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי היהודי, והוא דה פקטו משמש יחד עם המפה כעמוד תווך המעגן ומעצב את כל אורח החיים היהודי, על פי ההלכה הפסוקה.
שם הספר
עריכההרב יוסף קארו קרא לספרו "שולחן ערוך" ”כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים”[3] הדמיון לשולחן, לקוח ממאמר במכילתא דרבי ישמעאל[4] לפיו הקב"ה אמר למשה שיש לפרש את משפטי התורה לעם ישראל בצורה ברורה ביותר ”ערכם לפניהם כשולחן הערוך”[5].
תוכן הספר
עריכההשולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את "שולחן ערוך" ”בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”[3]. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).
השולחן ערוך בנוי על סדר הטור, שכלל את ההלכות המעשיות בתקופת כתיבתו (בגלות, לפני למעלה מחמש מאות שנה). מסיבה זו, הלכות רבות (כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ) לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן באות לידי ביטוי בימינו.
ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ-"עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.
מבנה הספר
עריכההשולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:
- אורח חיים – על ההלכות היומיומיות – השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
- יורה דעה – על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, ומצוות התלויות בארץ שניתן לקיימן אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
- אבן העזר – עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב, י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
- חושן משפט – על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.
הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, אלא שרבי יוסף קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים. (סך הכל 1705 סימנים)
הגהות לספר
עריכה- כיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה קרוב בדעותיו לרי"ף, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא הופיעו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו במהדורה הראשונה בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. במהדורות שלאחר מכן אף שולבו בתוך גוף הדברים, בגופן שונה[א] להבחנה, ובציון הג"ה [ב] בראש ההוספה. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים במהלך הדורות, ולבסוף פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.
פסיקה לפי השולחן ערוך
עריכה- ערך מורחב – קבלת הוראות מרן
רבנים רבים מורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש (הנודע בכינויו הרמ"א) לאשכנזים.
פרשני שולחן ערוך
עריכה- ערך מורחב – נושאי כליו של השולחן ערוך
מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של הרמב"ם, משנה תורה, שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך: "נושאי כליו של הרמב"ם", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "נושאי כלים". מהדורה אחת של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראה כולה על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו): אשלי רברבי (שנת תל"ז 1677 ושוב בדפוס סלאוויטא, 1833), כלומר: עצי-האשל הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר, ברוח משורר התהילים (תהילים קכ"ח,ג) המתאר דימוי של 'שתילי זיתים' הנסובים על שולחנו של בעל הבית.
הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך:
- מגן אברהם – (מג"א) ספרו של רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר על אורח חיים. נקרא בתחילה גם "נר ישראל" (ר"ת של נר יפה של רבי אברהם לוי). על מגן אברהם נכתבו הפירושים פרי מגדים (אשל אברהם) ומחצית השקל.
- טורי זהב – (ט"ז) ספרו של רבי דוד הלוי סגל חתנו של הב"ח נקרא בתחילה "מגן דוד". נכתב על כל חלקי השו"ע. על ספרו נכתב הפירוש פרי מגדים (משבצות זהב).
- שפתי כהן – (ש"ך) ספרו של רבי שבתי כהן על יורה דעה וחושן משפט.
- מאירת עיניים – (סמ"ע – ספר מאירת עיניים) על חושן משפט (כפי הנראה היה גם על יורה דעה).
- באר היטב – על כל חלקי השו"ע.
- שערי תשובה – ספרו של רבי חיים מרדכי מרגליות על אורח חיים. ליקוטים מספרי שו"ת.
- פתחי תשובה – על יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט. ליקוטים מספרי שו"ת.
- ביאור הגר"א – על כל חלקי השו"ע.
- בית שמואל – (ב"ש) על אבן העזר.
- חלקת מחוקק – (ח"מ) על אבן העזר (עד סימן קכ"ו).
- קצות החושן (קצוה"ח) על חושן משפט.
- נתיבות המשפט (נתיה"מ) על חושן משפט (מחולק למדורים "משפט האורים - ביאורים" ו"משפט הכהנים – חידושים") ו"חוות דעת" (חוו"ד) על יורה דעה.
- פרי מגדים - (פמ"ג) מאת רבי יוסף תאומים על חלקים אורח חיים ויורה דעה.
פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהמובאים לעיל:
- משנה ברורה – ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. כולל 3 חלקים: משנה ברורה – פסקי ההלכה, ביאור הלכה – עיוני ההלכה, ושער הציון – מקורות ההלכה. ספר המשנה ברורה מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים, אך נלמד כספר עיון יסודי גם בישיבות הספרדיות.
- ערוך השלחן לרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין.
- פרי חדש לרב חזקיה די סילוה.
- פרי תואר לרב חיים בן עטר.
- כרתי ופלתי לרב יהונתן אייבשיץ על יורה דעה.
- אורים ותומים לרב יהונתן אייבשיץ על חושן משפט.
- מטה יהודה ושבט יהודה לרב יהודה עייאש.
- שתילי זיתים לרב דוד משרקי.
- 'ברכי יוסף', 'מחזיק ברכה', 'שיורי ברכה' לחיד"א.
- כף החיים על אורח חיים ויורה דעה לרבי יעקב חיים סופר.
ספרי המשך לשולחן ערוך
עריכה- ערך מורחב – אחרונים
רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך, בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב; חיי אדם וחכמת אדם; ערוך השולחן וקיצור שולחן ערוך.
גם בקרב ארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים; הבן איש חי; ערך השולחן וכף החיים.
בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו לרוב פסקים לפי מנהגי הספרדים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, פרק 18, "שולחן ערוך": הלכה לדורות", עמ' 421-438.
- אמנון רז-קרקוצקין, "חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת השולחן ערוך כראשית המודרניות", א' באומגרטן ואח' (ע'), טוב עלם – מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, תשע"א, עמ' 306 – 335
קישורים חיצוניים
עריכה- שולחן ערוך, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- טור-שו"ע, מהדורת על-התורה
- מאמרים בנושא שולחן ערוך, באתר "דעת"
- יוחאי עופרן, מתיה קם, שולחן ערוך, באתר "תרבות•il"
- השולחן ערוך, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
- שולחן ערוך: אורח חיים, שולחן ערוך: יורה דעה, שולחן ערוך: אבן העזר, שולחן ערוך: חושן משפט – מאתר Israel613
- שולחן ערוך: אורח חיים – מאתרו של צבי ויסמן
- יעקב צ. מאיר, חיי היהודי מרגע יקיצתו ועד שיילך לישון, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
- יעקב צ. מאיר, מה הקשר בין אריה להשכמת הבוקר, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2015
- יעקב צ. מאיר, כך הפך "שולחן ערוך" לחיבור דו-תרבותי, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
- שולחן ערוך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוצר מילים השאולות מלאדינו בשולחן ערוך
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ כנכתב בסיום חלק חושן משפט, שהכתיבה נסתיימה ביום שישי ט"ז אדר ראשון שנת שיח"ה. למרות שהיו כאלו שהבינו שהכוונה לשנת שכ"ג שגם היא הייתה מעוברת, הרי שהתאריך הנ"ל לא מתלכד עם יום שישי. לפיכך ברור שהכוונה לשנת ה' שי"ח, בה חל פורים ביום רביעי.[דרוש מקור][מפני ש...]
- ^ החלקים "אורח חיים", "יורה דעה" ו"אבן העזר" הודפסו בשנת שכ"ה, והחלק "חושן משפט" הודפס בשנת שכ"ו.
- ^ 1 2 הקדמה לספר
- ^ ריש פרשת משפטים. הובא גם ברש"י על ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א'.
- ^ מנחם מנדל זלטקין שמות הספרים העברים עמוד 176 באתר היברובוקס