עזרה:מכתיבה אקדמית לאנציקלופדית

בין כתיבה אקדמית לכתיבה אנציקלופדית בוויקיפדיה ישנם מספר הבדלים שעלולים להקשות על סטודנטים ומרצים לתרום לוויקיפדיה ביעילות. עם זאת, הכתיבה האקדמית היא בסיס מצוין בהיבטים רבים, כגון הכישורים להסתמך על ביבליוגרפיה איכותית במהלך הכתיבה. נדרשת בעיקר תשומת לב להתאמות הקלות הרצויות.

בזכות השוני, עריכה טובה בוויקיפדיה היא נקודת ייחוס צידית מעניינת לסגנון הכתיבה האקדמית. הימנעות מהמכשולים הקלים תוביל לתוצר איכותי, משפיע ומספק.

התאמות רצויות ודגשי תוכן

אדני תהליך הכתיבה הוויקיפדי

ערכים מורחבים – ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית, ויקיפדיה:אין בעלות על ערכים, ויקיפדיה:זכויות יוצרים

הערך, הכותב והקורא – אינם מתייחסים זה לזה

בניגוד לכתיבה אקדמית, הערך האנציקלופדי שתכתבו לא יהיה מודע לקיומו. לא יהיו בו משפטים כמו בערך זה נכללת סקירה של.... הערך גם לא יכלול משפטים שמכינים לבאות (להלן יוצג התהליך...), בגוף ראשון (ביצענו סקירה של..., כעת נכפיל את...) או בגוף שני (כמו אלו שכתבנו לשימושכם כאן בדף העזרה הזה), משום שזהו סגנון הדרכה הדומה למערך שיעור. גם שאלות רטוריות מובילות לרוב לסגנון זה.

בנוסף, הערך עצמו צריך להיות חסר כל נימה אישית, מפני שהיא מזכירה בעקיפין את קיומו של הכותב (גם אם לא השתמש בגוף ראשון). למשל, נימנע ממילות תמיכה משתמעות, וכך גם ממילות הסתייגות אם אינן נדרשות ישירות על פי מקורות המידע.

רקע; נגישות; בסיס לפירוט; הצגת המשמעויות

כותבים מומחים או כאלה המתמצאים מאוד בתחומם צריכים להתאמץ לקרוא את הערך מעיניו של מי שלא מכיר את הנושא כלל. צרפו קישורים פנימיים למונחי היסוד על מנת לאפשר לקוראים להכירם תחילה. בנושאים מורכבים במיוחד, הוסיפו מקטע רקע ובו מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר.

הנגישו את הערך בליווי דוגמאות ותוך שימוש באמצעים אינפוגרפיים.
כתבו בשפה נגישה, בלי להתפשר מקצועית – אם עליכם לבחור בין שתי מילים מדויקות למונח, נפוצות במידה שווה, בפעם הראשונה ניתן לציין את שתיהן, ומהפעם השנייה ואילך העדיפו את הקלה או הקצרה מבין השתיים / המילה העברית. ותרו על תחביר מורכב אם אפשר לכתוב אותו הדבר בצורה פשוטה יותר; ככל שהנושא שבו אתם עוסקים קשה יותר, כך הקפידו יותר על משפטים קצרים, ואל תסתבכו לחינם.

לפני חלקים מפורטים וארוכים (כגון הסברים סבוכים, תיאור של פולמוס, הבחנה בין דקויות, או הצגת הוכחות מתמטיות), השתדלו קודם לספק בקצרה גרסה פשטנית, בלי ירידה לפרטים. נפנופי הידיים הטובים ביותר הם אלו שברור מיד לכל קורא שהם מראש רק בגדר נפנופי ידיים, שנועדו לשם ההמחשה הקצרה, טרם הצלילה לנושא.

לאחר הסבר ארוך בעניין שהוביל לתוצאות מסוימות, לצד המסקנה האקדמית הריגורוזית והסדורה, הציגו את משמעויותיו בצורה נגישה ובשפה כללית יותר. גם הבאת ההשלכות של התוצאות על מקרה לדוגמה תוכל לסייע מאוד לקוראים לתפוש אותן ולהכלילן מחדש.

תיאוריוּת מופחתת ושפה "יבשושית"; חמקמילים וביטויים בעייתיים; הימנעות מציטוטים ישירים

באנציקלופדיה נעדיף להמעיט במילות תואר, במיוחד מילות תואר ספרותיות או מלאות פאתוס. אין זה כלל גורף, אך זו המלצה רצויה מאוד לכל מי שאין לו ניסיון ארוך עם הסגנון הוויקיפדי. השפה הפשוטה משרתת את הרצון שלנו להתייחס לכל נושא בצורה הרגילה והשגרתית ביותר האפשרית, בלי לייחס משמעויות לא מפורשות דרך נימה של הטקסט, בשפה "יבשושית" ושוות נפש לחלוטין.

יש להימנע מחמקמילים (עצרו וקראו את הדף). מילים חמקמקות נפוצות מאוד. הימנעות גורפת מהן היא בפני עצמה הישג לא רע בכלל, ולאחר ניפוי של כל הביטויים המיותרים המפורטים בקישור זה, תישאר מעט מאוד עבודה בהיבט הזה.

כמו כן, השתדלו להמעיט בציטוטים ישירים. לא סתם לקצר בהם כפי שנדרש מבחינת זכויות יוצרים, אלא ממש לוותר על כולם, או כמעט כולם. אם יש צורך בהבאת דבריו של אדם, הבחירה הטבעית צריכה להיות לצטטו בציטוט עקיף, במילים שלכם. המנעו מלצטט כאשר הציטוט הוא בשפה שאינה עברית, או כשהוא בתרגום חופשי שלכם, או לחלופין כאשר הוא במשלב נמוך מדי.

הצגת מחקרים במדעי החברה והרוח

לאור התשתית האמפירית הרכה במדעי הרוח ומדעי החברה, אין להניח את המסקנות אליהם מגיעים חוקרים מדסיפלינות אלו כאמת מוחלטת. על כן יש לפתוח את הדברים ב"לטענת פלוני", או "במחקר שנעשה על ידי פלוני" (ללא התואר ד"ר או פרופ'). רוב המחקרים על נבדקים אנושיים נעשים על קבוצה קטנה יחסית המונה בין עשרות למאות אנשים. על כן אין לרשום משפטים בסגנון "נמצא כי 34% מהאוכלוסייה אוהבים לשתות קפה בלי סוכר". אלא "בשאלון שחולק ל-200 איש באוניברסיטה נמצא כ-34% מהם אוהבים לשתות קפה בלי סוכר". בהתאם למתודולוגיה המפורטת במקור ממנו אתם לוקחים.

הבדלים טכניים או עיצוביים

הימנעו משימוש בטקסט נטוי או עם קו תחתי בגוף הערך. הדגשות צריכות להופיע אך ורק בשמותיו של נשוא הערך, ובתתי־מונחים.

פרקו ראשי תיבות למילים, למעט במקרים שבהם ראשי התיבות הפכו לשם הנפוץ יותר בציבור הרחב לנושא מסוים. כך למשל כמעט כל ראשי התיבות (גם השגרתיים ביותר כמו ר"ת או ע"פ) יפורקו למילים נפרדות, ורק ראשי תיבות הנהגים כמילה אחת וידועים ברמה של נדל"ן או צה"ל יישארו סגורים.

סגנון ציטוט מקורות

בוויקיפדיה משתמשים בהערות שוליים, ולא במראה מקום. שימו לב שבהערות שוליים אתם מכניסים את שם הספר או המאמר ולא רק את שם הכותב.

הדבר אמור גם באשר להפניות כלליות לאתרים חיצוניים, שלא נקשר אליהם מגוף הטקסט. גם הם יוכנסו ל{{הערה}}. אם יש צורך בהרחבה ובהערת שוליים שאיננה מקור, נשתמש ב{{ביאור}}.

בהפניות חוזרות למקור קודם, לא נשתמש ב(שם, שם), אלא ניצור הפניה חוזרת לאותה ההערה.

בהפניות חוזרות לספר עם עמודים שונים, נצרף את הספר בפסקת ה„לקריאה נוספת” כשהוא עטוף ב{{עוגן}}. בהערות השוליים הספציפיות לעמודים יהיה קישור לעוגן (אפשר שהטקסט המקושר יהיה סגנון ה־inline של אחד ממדריכי כתיבה אקדמיים, למשל), ולצידו מספר העמוד הרלוונטי. ראו דוגמה מסודרת בערך „מחלקת הטיס”. אם השימוש בעוגן מסובך, ניתן לוותר עליו ובלבד שההפניה הטקסטואלית בהערת השוליים ברורה דייה ושאין ריבוי מקורות. תוכלו להיעזר במדריכיכם.

ראו גם

• ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות

מדריכי בסיס כלליים

• ויקיפדיה:צעד אחר צעד, או הלומדה של עמותת ויקימדיה
• ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים וּויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים
• עזרה:תחביר ויקי, עזרה:הערות שוליים

מהלך העבודה המומלץ למיזמים שאינם בשיתוף עמותת ויקימדיה

1. העדיפו ליצור טיוטה אישית בדף משנה, למשל, בעת לחיצה כאן.
   חסר לכם רעיון לנושא? שאלו את חבריכם לספסל הלימודים, את המרצה, או חפשו ערך דרוש מפה.
2. פנו לדף העברת דפי טיוטה ופתחו פנייה חדשה לקבלת ביקורת עמיתים בכל מהלך פעילותכם, וכן לשם בקרה אחרונה לכשתסיימו.
3. מזל טוב, לאחר הבקרה הסופית הערך יועבר למרחב הערכים! אתם מוזמנים לכתוב את הערך הבא שלכם.