עיכוב ביצוע

עיכוב ביצוע הוא דחיית ביצועו של פסק דין או של גזר דין עד סיום הבירור בערעור המוגש על פסק הדין. לעיתים אורכים הליכי הערעור זמן רב, ואילו אחר פסק הדין או גזר הדין יש למלא מיד. במקרה כזה עלול להגרם נזק לנאשם, או לנתבע, שכן יהיה עליו למלא אחר פסק דין או לשאת בעונש על פי גזר דין, כאשר ייתכן שערכאת הערעור תהפוך את פסק הדין, או תקל בגזר הדין.

בישראל

בישראל הגשת ערעור אינה מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע ההחלטה והמעוניין בעיכוב ביצוע חייב לבקש זאת מבית המשפט שנתן את פסק הדין או את גזר הדין, זאת כל אימת שלא הוגש ערעור או בקשת רשות ערעור. מקום שהוגש ערעור או בקשת רשות ערעור, ניתן לבקש זאת מערכאת הערעור.

במשפט האזרחי

ניתן לבקש עיכוב ביצועו של פסק דין אזרחי, והדבר תלוי בשאלה האם ייגרם לנתבע נזק בלתי הפיך אם ימלא אחר פסק הדין, כך שלאחר הדיון בערעור, לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו אם יזכה הנתבע בערעורו. בעת בחינת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שוקל בית המשפט הן את סיכויי הערעור והן את מאזן הנוחות.

באופן כללי, לא מעוכבת העברת כספים על פי פסק דין עד לשמיעת הערעור. אולם כאשר העברת הכספים עלולה לגרום נזק לציבור, למשל כאשר החייבת היא רשות מקומית במצב כלכלי קשה, נקבע שיש מקום להתחשב ולעכב את הביצוע לפחות באופן חלקי. בנוסף, בית המשפט נוטה לעכב חלק מהתשלום או מורה להעביר חלק מהכסף לידי נאמן, אם מקבל הכספים עלול שלא להיות מסוגל להשיב את הכסף, אם פסק הדין ישונה בערעור.

כאשר פסק הדין מורה על סילוק יד מנכס, בית המשפט יסכים בדרך כלל לעכב את ביצוע פסק הדין, כי אם תסולק ידו של הנתבע מן הנכס, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו אם המסולק מהנכס יזכה בערעורו. במיוחד הדברים אמורים לגבי דירת מגורים, בשל ההשלכות המיידיות החמורות של פינוי אדם ומשפחתו ממקום מושבם הקבוע. סירוב לעיכוב ביצוע של פינוי מנכס מסחרי הוא על כן יותר שכיח מאשר סירוב לעיכוב ביצוע של פינוי מדירת מגורים.

כאשר בקשה לעיכוב ביצוע נדחית בטענה שיהיה ניתן בקלות להשיב את המצב לקדמותו, לא יכול הטוען זאת לטעון אחר כך שהערעור נוגע ל"מעשה עשוי" שלא ניתן לשנותו.

במשפט הפלילי

בית המשפט העליון קבע שיקולים לבירור מתי יעוכב ביצוע גזר דין של עונש מאסר בזמן שערעור תלוי ועומד, על מנת לאזן בין האינטרס הציבורי לאכיפה יעילה לבין רצון המערער שלא להתחיל בריצוי גזר דינו קודם לשמיעת הערעור. השיקולים שנקבעו כוללים:

• חומרת העבירה ונסיבות ביצועה
• אורך תקופת המאסר שהושתה על המבקש
• טיב הערעור וסיכויי הצלחתו
• עברו הפלילי של המבקש והתנהגותו במהלך המשפט
• נסיבותיו האישיות של המבקש
• האם הוגש ערעור על חומרת העונש בלבד או גם על הכרעת הדין

בקביעה האם לעכב את ביצוע עונש המאסר, בית המשפט אינו מניח שלמורשע עומדת חזקת החפות מפשע, אלא על המורשע להראות נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב הביצוע. כאשר המורשע כבר החל לרצות את עונשו, נדרשים טעמים מיוחדים אף יותר כדי להצדיק את קטיעת ריצוי העונש, הגם שבמקרה שריצוי העונש התחיל מיד בתום הקראת גזר הדין כתב השופט חנן מלצר שיש מקום לרכך כלל זה.

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.