עין קדיס

עין קדיס הוא מעיין ואתר ארכאולוגי מדרום לקדש ברנע שבצפון סיני, סמול לגבול עם מדינת ישראל. האתר נסקר לראשונה על ידי יוחנן אהרוני. הארכאולוג רודולף כהן ערך באתר חפירה בשנת 1976, אז היה עוד חצי האי בשלטון ישראל.

עין קדיס
אין תמונה חופשית
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 30°35′00″N 34°29′03″E / 30.583378°N 34.484081°E / 30.583378; 34.484081
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev.svg
 
עין קדיס
עין קדיס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

באתר מצויה מצודה הנמצאת על גבעה שטוחה. צורתה אליפטית וקוטרה כ-50 מטרים. חומת המצודה היא חומת סוגרים המורכבת משני קירות מקבילים כאשר המרחב שבינם מחולק באמצעות קירות רוחב לחדרים, כאשר למצודה זו 20 חדרים, מהם 5 נחשפו בחפירות. בחפירות נחשף גם שער המצודה. עובי הקירות של המצודה כ-60 ס"מ והם נשתמרו לגבוה מרבי של 1.7 מטר. בשער המצודה מצויים שני חדרי משמר קטנים.

באתר נמצאו כלים משני סוגים: כלי חרס שנעשו באבניים האופייניים למאה ה-10 לפנה"ס וכלים גסים שהוכנו ביד האופייניים לנגב. מצפון-מערב לגבעה עליה יושבת המצודה נמצאו שרידיו של יישוב קטן.[1]

הערות שולייםעריכה