עינוי דין הוא התמשכות משפטו של אדם לאורך זמן ללא סיבה מוצדקת. דבר זה אסור במדינות רבות בעולם, כולל ישראל, והוא מעוגן במספר אמנות בינלאומיות.[דרוש מקור]

בהלכה היהודית עינוי הדין אסור. וחכמים אף אמרו כי "חרב בא לעולם על עינוי הדין..."[1]

בארצות הברית נאסר עינוי הדין על פי התיקון השישי לחוקה הקובע כי "בכל תביעה פלילית, לנאשם תהיה הזכות למשפט מהיר". אך עם זאת התיקון לא קובע זמן שנחשב לסביר לצורך בדיקת הראיות והגשת כתב האישום, ומותיר זאת לשיקול דעת בית המשפט. במקרה Barker v. Wingo (אנ') בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע ארבעה קריטריונים לפיהם תיבדק הסבירות של התמשכות ההליכים, המבחן כולל את משך העיכוב, הגורם לעיכוב, יחס הנאשם כלפי זכותו למשפט מהיר וקיומו של נזק מהתמשכות ההליכים. במקרה שהתבצע עינוי הדין עשוי האישום להתבטל. מדינות מסוימות בארצות הברית קבעו זמן מוגדר לצורך הגשת התביעה; ניו יורק, למשל, קבעה בחוק שעל כל עבירה למעט רצח על התביעה להיות מוכנה למשפט תוך שישה חודשים לכל היותר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מסכת אבות פרק ה' משנה ח'
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.